סוזן סימרד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סוזן סימרד
לידה 1960 (בת 64 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מעסיק אוניברסיטת קולומביה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • טיים 100 (2024)
  • Kew International Medal
  • פרס לואיס תומאס עריכת הנתון בוויקינתונים
suzannesimard.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סוזן סימרדאנגלית: Suzanne Simard) (נולדה ב-1960) היא מדענית קנדית, פרופסור במחלקה למדעי היער והשימור באוניברסיטת קולומביה הבריטית.[1] היא קיבלה את הדוקטורט שלה במדעי היער באוניברסיטת אורגון. לפני שהחלה ללמד באוניברסיטת קולומביה הבריטית, עבדה סימרד כמדענית מחקר במשרד היערנות של קולומביה הבריטית.

סימרד ידועה בעיקר בזכות המחקר שערכה על הרשתות התת-קרקעיות של יערות המאופיינים בפטריות ושורשים.[1] היא חוקרת כיצד הפטריות והשורשים הללו מקלים על תקשורת ואינטראקציה בין עצים וצמחים של מערכת אקולוגית. בתוך התקשורת בין עצים וצמחים יש חילופי פחמן, מים, חומרים מזינים ואותות הגנה בין עצים. סימרד היא גם מנהיגה של TerreWEB, יוזמה שנועדה להכשיר סטודנטים לתארים מתקדמים ועמיתים פוסט-דוקטורנטים במדעי השינוי העולמי ותקשורת המדע.[2]

סימרד השתמשה באיזוטופי פחמן נדירים בתור נותבים הן בניסויי שדה והן בחממה כדי למדוד את הזרימה והשיתוף של פחמן בין עצים ומינים בודדים, וגילתה, למשל, כי שדר ואשוח דאגלס חולקים פחמן. עצי שדר (לבנה) מקבלים פחמן נוסף מאשוח דאגלס כאשר הם מאבדים את עליהם, ומספקים פחמן לעצי אשוח דאגלס שנמצאים בצל.

עצי אמא[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימרד זיהתה סוגי עצים אותם כינתה "עץ רכז" או "עץ אם". עצי האם הם העצים הגדולים ביותר ביערות, והם משמשים מוקדים מרכזיים לרשתות מיקוריזיות (mycorrhizal networks) ענקיות מתחת לאדמה. עץ אם תומך בשתילים בכך שהוא מדביק אותם בפטריות ומספק להם את חומרי ההזנה הדרושים להם כדי לגדול.[3]

היא גילתה שאשוח דגלאס מספק פחמן לשתילי אשוח. היא גילתה שיש יותר פחמן שנשלח לשתיל אשוח רך שהגיע מעץ האם הספציפי שלו, מאשר מאשוח אקראי שלא קשור לעץ האשוח הספציפי הזה. כמו כן, נמצא כי עצי האם משנים את מבנה השורשים שלהם כדי לפנות מקום לעצים צעירים.[4]

שיתוף פעולה בין המינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימרד גילתה כי "עצי אשוח השתמשו ברשת הפטרייתית כדי לסחור בחומרים מזינים עם עצי שדר".[5] לדוגמה, מיני עצים יכולים להשאיל זה לזה סוכרים מכיוון שלגרעונות יש דפוס התרחשות עונתי. זהו חילוף מועיל במיוחד בין עצים נשירים ועצים מחטניים שכן החסרים האנרגטיים שלהם מתרחשים בתקופות שונות. נראה שהתועלת "בכלכלה תת-קרקעית שיתופית זו היא בריאות כללית טובה יותר, יותר פוטוסינתזה וגמישות רבה יותר מול הפרעות".[5][6]

תקשורת מדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוזן סימרד היא חסידה של תקשורת מדע. באוניברסיטת קולומביה הבריטית היא יזמה יחד עם עמיתותיה ד"ר ג'וליה דורדל וד"ר מיה קרזיץ' (Maja Krzic) את תוכנית תקשורת המדע TerreWEB,[7] אשר מכשירה סטודנטים לתארים מתקדמים להפוך למסבירים טובים יותר של מחקריהם מאז 2011. סימרד הופיעה בפלטפורמות ובמדיה שונים שאינם מדעיים, כמו הסרט התיעודי הקצר Do trees communicate,[8] שלוש הרצאות TED[9][10][11] והסרט התיעודי Intelligent Trees,[12] שבו היא מופיעה לצד היערן והסופר פטר וולבן. מגזין New Scientist ראיין את סימרד ב-2021.[13] סימרד פרסמה ספר שבו היא סוקרת את תגליותיה על חיי העצים והיערות יחד עם הערות אוטוביוגרפיות.[14]

תרבות פופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חייה ויצירתה של סימרד שימשו השראה לפטרישיה וסטרפורד, דמות מרכזית ברומן זוכה פרס פוליצר של ריצ'רד פאוורס משנת 2018 The Overstory, שבו וסטרפורד הוגה את הרעיון החלוצי והשנוי במחלוקת שעצים יכולים לתקשר זה עם זה, וזוכה ללעג ממדענים אחרים לפני שטענתה זוכה לאישוש.[15][16]

מחקריה של סימרד זכו להתייחסות בעונה 2, פרק 11 של סדרת אפל TV פלוס טד לאסו כאשר המאמן בירד אומר: "אתה יודע, בעבר היינו מאמינים שעצים מתחרים זה בזה על האור. עבודת השטח של סוזן סימרד ערערה את התפיסה הזו, וכעת אנו מבינים שהיער הוא קהילה סוציאליסטית. עצים פועלים בהרמוניה כדי לחלוק את אור השמש."

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סוזן סימרד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "Biography of Suzanne Simard for Appearances, Speaking Engagements". www.allamericanspeakers.com. נבדק ב-18 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "TerreWEB - UBC Wiki". wiki.ubc.ca. נבדק ב-18 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Prof. Suzanne Simard talks about "Mother Trees"". 16 במאי 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Simard, Suzanne W.; Perry, David A.; Jones, Melanie D.; Myrold, David D.; Durall, Daniel M.; Molina, Randy (August 1997). "Net transfer of carbon between ectomycorrhizal tree species in the field". Nature. 388 (6642): 579–582.
  5. ^ 1 2 Pollan, Michael. "The Intelligent Plant".
  6. ^ Simard, S.W. (2012). "Mycorrhizal networks: Mechanisms, ecology and modeling". Fungal Biology Reviews. 26: 39–60.
  7. ^ "TerreWEB". terreweb.ubc.ca.
  8. ^ "Do Trees Communicate?".
  9. ^ "How trees talk to each other".
  10. ^ "The networked beauty of forests - Suzanne Simard". TED-Ed.
  11. ^ "Nature's internet: how trees talk to each other in a healthy forest – TEDxSeattle". tedxseattle.com.
  12. ^ "Intelligent Trees - The Documentary".
  13. ^ Hooper, Rowan (1 במאי 2021). "The wisdom of the woods". New Scientist (3332): 39–43. ISSN 0262-4079. {{cite journal}}: (עזרה) Online title: Suzanne Simard interview: How I uncovered the hidden language of trees.
  14. ^ Finding the Mother Tree: Discovering the Wisdom of the Forest. Knopf Doubleday Publishing Group. 2021.
  15. ^ Jabr, Ferris (2 בדצמבר 2020). "The Social Life of Forests". The New York Times (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-1 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Fabiani, Louise (2018). "It's Not the Trees That Need Saving: The Overstory (Review)". Earth Island Journal (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-1 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)