סודרא
סוּדָר (בארמית: סוּדָרא) הוא כיסוי ראש יהודי מסורתי, המלופף סביב הראש בדומה לכאפייה או לטורבן. הסודר היה נפוץ בעבר אצל יהודי ארצות האסלאם.[1] הוא נלבש על ידי יהודים במשך אלפי שנים עד שנאסר ללבישה בגלות, וקיימים מספר אזכורים אליו במקורות, במיוחד בתלמוד הבבלי.
עקב הדימוי הרב לכאפייה הערבית לעיתים הסודרא נקראת כיום "כאפייה יהודית". זאת למרות העובדה כי סודר וכאפייה הן לבוש מדברי נפוץ ויעיל שאינו בעל ערך פוליטי או לאומני.
אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השם "סודרא" מגיע מארמית, ומהווה גיזרון של המילה הלטינית "sudarium", שמשמעותה מטפחת, או פיסת בד.[2] לעומת זאת, התלמוד הבבלי פירש את המילה כראשי תיבות לפסוק "סוֹד ה׳ לִירֵאָיו" (ספר תהלים, פרק כ"ה, פסוק י"ד).[3]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסודר היה בשימוש במשך חלק ניכר מההיסטוריה היהודית. יהודים בארץ ישראל בתקופת המקרא ובתקופה ההלניסטית נהגו לחבוש על ראשם בד, שלופף בהתאם לצורך לצורה המזכירה כובע גרב, כאפייה, או טורבן.[4] הסודר הוזכר במקורות רבים, ישירות או בעקיפין. תרגום רות מתרגם את הביטוי "מטפחת", המופיעה במגילת רות כ "סודרא".[5] בגמרא מוזכר הסודר כמשמש גם כצעיף הלבוש סביב לצוואר[6] וגם ככובע המלופף ישירות סביב הראש.[7] בזמנים המודרניים מרבית היהודים הפסיקו ללבוש את הסודר, כאשר הדבר קשור לתהליכים רבים, ובפרט לאיסורים על לבישת כיסוי ראש שהוטלו על מיעוטים דתיים שחיו תחת שלטון אסלאמי על מנת להשפילם, כפי שהתבטא בחוק התימני משנת 1666, האוסר על יהודים לחבוש טורבן או כאפייה.[8]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מירי רגב, בואי תִלמדי כמה דברים על הכאפייה, באתר Haaretz הארץ
- ^ סודר - ויקימילון, באתר he.wiktionary.org
- ^ שבת עז ב – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
- ^ J. R. Bartlett, John Bartlett, The First and Second Books of the Maccabees, CUP Archive, 1973-07-19, עמ' 246, ISBN 978-0-521-09749-9. (באנגלית)
- ^ מ"ג רות ג טו – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
- ^ עבודה זרה ד א – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
- ^ ברכות ס ב – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
- ^ B. Z. Eraqi Klorman, The Jews of Yemen in the Nineteenth Century: A Portrait of a Messianic Community, BRILL, 1993, עמ' 37-38, ISBN 978-90-04-09684-4. (באנגלית)