סדנא דארעא חד הוא
סדנא דארעא חד הוא - ביטוי שמקורו בתלמוד, ומשמעותו: גוף הקרקע אחד הוא בכל המקומות, האדמה כולה גוש אחד היא. הביטוי משמש בהשאלה כפתגם בעברית, שמשמעותו: מנהגי בני האדם דומים הם בכל מקום.[1]
פתגם דומה מופיע בקהלת: "אין כל חדש תחת השמש"[2]
מקור הביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך דיון במסכת קידושין[3] בתלמוד, התפתחה מחלוקת בין האמוראים בשאלה האם ניתן לבצע את האקט הקנייני של "קניין חזקה" על שטח קרקע אחד ולקנות בכך קרקעות נוספות שאותן מעוניין המוכר להעביר לידי הקונה, או שיש לבצע את פעולת הקניין בנפרד בכל מגרש, כשם שהדבר נדרש בעת קניית מיטלטלין. המצדדים באפשרות הראשונה, דוחים את ההשוואה בין קרקעות למיטלטלין, בטענה: מי דמי [האם הדבר דומה]? התם [שם, המיטלטלין הם] גופים מוחלקים [ולכן אין פעולת הקניין באחד מהם מועילה לקניית האחרים]. הכא [כאן, בקרקעות], סדנא דארעא חד הוא [הסדן, הבסיס, של הארץ אחד הוא] - כלומר: לכל הקרקעות זהות אחת, ולכן פעולת הקניין באחת הקרקעות מתייחסת לכלל קרקע העולם באחת, ואפשר באמצעותה להשלים את רכישת כל הקרקעות שאותן רוצה המוכר להעביר לידי הקונה.[4]
רש"י מסביר שהמילה סדנא, שמשמעותה בלועזית היא גזע, גוש, יסוד, היא כמו סדן של נפחים כלומר עשת, וחיבור הקרקע אחד הוא, שהרי היא כולה מחוברת.
הביטוי חוזר ומופיע גם במסכת בבא קמא, שם דנים ברכישת עבדים וקרקעות, ומביאים ביטוי זה כתימוכין לדעתם[5] וגם במסכת בבא בתרא[6].
דוגמאות לשימושים בעברית המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלחנן לייב לוינסקי כתב בשנת 1899: "ובכן, גם גילו כבר את הציר הצפוני [...] ובאו פתאום שני מופקרים, שהפקירו את עצמם והשליכו את חייהם מנגד, ללכת לנוע בערבות שלג, בין הררי קרח, על פני תהום במרחבי צפון בכדי… לבטל את כל חלומותינו, בכדי להוכיח לנו בעליל, שסדנא דארעא חד הוא".[7]
- בעיתון העם בעריכת זאב ז'בוטינסקי הופיעה בשנת 1931 הודעה תחת הכותרת: סדנא דארעא חד הוא, ובה מודיעים על עלילת דם ברוסיה הסובייטית.[8]
- במאמר משנת 1955 בעיתון הבוקר, תחת הכותרת "סדנא דארעא חד הוא" נכתב על סקר שנערך בתשע מדינות, ומצא ש"המחשבה הדפוסית דומה כמעט בכל מקום"[9]
- "בכל הנוגע למשכורות הנשים לעומת משכורות הגברים – סדנא דארעא חד הוא; בכל העולם נשים מרוויחות פחות מגברים"[10]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "סדנא דארעא חד הוא", אנציקלופדיה יהודית דעת, מכללת הרצוג
- ניבונכון; ניבים, מטבעות לשון ופתגמים
- אפרים בצלאל הלבני, "שימוש מטפורי במונח הלכתי"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אברהם אבן שושן, המילון החדש, במילה "סדנא", קריית ספר, תשכ"ח
- ^ מגילת קהלת, פרק א', פסוק ט'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כ"ז, עמוד ב'
- ^ ההסבר מבוסס על פירוש שטיינזלץ לתלמוד
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף י"ב, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ס"ז
- ^ אלחנן לייב לוינסקי, "מחשבות ומעשים", השילוח XLII, תרנ"ט, מתוך: פרויקט בן-יהודה
- ^ "סדנא דארעא חד הוא; עלילות דם ברוסיה הסובייטית", העם - עיתון לאומי, 1 ביוני 1931
- ^ אוטו קלינברג, כיצד עמים רואים זה את זה - סדנא דארעא חד הוא, הבוקר, 21 באוגוסט 1955
- ^ "סדנא דארעא חד הוא", המרכז לטכנולוגיה חינוכית