נקודת ויליאמס (איי שטלנד הדרומיים)
 | |
| נקודת ויליאמס- מבט מפסגת מיזייה. ברקע ניתן לראות את איי זד. בימין התמונה האי פירמיד, ובחזית האי זאוואלה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
חצי אי  |
| מידע נוסף | |
| קואורדינטות | 62°27′08″S 60°08′11″W / 62.4522°S 60.1364°W |
|
(למפת איי שטלנד הדרומיים רגילה) | |
  | |
נקודת ויליאמס או ויליאמס פוינט (באנגלית: Williams Point) היא לשון יבשה, המהווה את הקצה הצפוני של חצי האי וארנה, ולכן גם את הקצה הצפון מזרחי של האי ליווינגסטון באיי שטלנד הדרומיים, שבאנטארקטיקה .
מצר הים מעבר איגליקה מפריד בין נקודת ויליאמס לבין ארכיפלג איי זד שמצפון לאי ליווינגסטון.
נקודת ויליאמס ממוקמת 9.47 קילומטרים מצפון לפסגת מיזייה שברמת וידין;
נקודת ויליאמס ממוקמת 8.8 קילומטרים ממזרח לאי דסוליישן;
נקודת ויליאמס ממוקמת 1.5 קילומטרים מדרום לאיי זד;
נקודת ויליאמס ממוקמת 5.5 קילומטרים ממערב לנקודת דאף שבאי גריניץ';
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גילוי ומיפוי הנקודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
איי שטלנד הדרומיים התגלו בשנת 1819 על ידי ויליאם סמית' (William Smith), רב החובל של הבריג ויליאמס (Williams), אשר ראה את נקודת ויליאמס ב-19 בפברואר באותה שנה.
מיפוי הנקודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האזור מופה לראשונה על ידי סוקרים בריטיים בשנת 1822, ולאחר מכן על ידי סוקרים צ'יליאניים בשנת 1971, על ידי סוקרים ארגנטינים בשנת 1980, על ידי סוקרים ספרדים בשנת 1991, ועל ידי סוקרים בולגריים בשנת 2005 ובשנת 2009.
מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרסום משנת 1820 מתגלה שסמית' נתן את השם 'ויליאמס' ללשון יבשה באזור בו מצויה נקודת ויליאמס.
