ננסי מייס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ננסי מייס
Nancy Mace
מייס, 2020
מייס, 2020
מייס, 2020
לידה 4 בדצמבר 1977 (בת 46)
פורט בראג, קרוליינה הצפונית, ארצות הברית
שם מלא ננסי רות מייס
שם לידה Nancy Ruth Mace עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה "המצודה", אוניברסיטת ג'ורג'יה
עיסוק פוליטיקאית, מחברת, אשת עסקים
מפלגה המפלגה הרפובליקנית
אתר האינטרנט הרשמי של ננסי מייס
חברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס הראשון של קרוליינה הדרומית
3 בינואר 2021 – מכהנת
(3 שנים ו־15 שבועות)
חברת בית הנבחרים של קרוליינה הדרומית מטעם מחוז הבחירה ה-99
23 בינואר 20188 בנובמבר 2020
(שנתיים ו־41 שבועות)
→ ג'יימס מריל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ננסי רות מייסאנגלית: Nancy Ruth Mace; נולדה ב-4 בדצמבר 1977) היא פוליטיקאית אמריקאית, המכהנת כחברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס הראשון של מדינת קרוליינה הדרומית. בעבר כיהנה כחברת בית הנבחרים של מדינת קרוליינה הדרומית מטעם מחוז הבחירה ה-99 של המדינה. בנובמבר 2020 נבחרה לקונגרס האמריקאי, לאחר שניצחה את נציג המחוז המכהן ג'ו קנינגהם. מייס היא האישה הראשונה שהשלימה את לימודיה ב"המצודה" (The Citadel), האקדמיה הצבאית של קרוליינה הדרומית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייס נולדה בפורט בראג שבקרוליינה הצפונית, בתם של ג'יימס אמורי מייס, קצין בצבא ארצות הברית ושל רעייתו המורה אן מייס. בשנת 1999 היא הפכה לאישה הראשונה שסיימה את לימודיה באקדמיה הצבאית של קרוליינה הדרומית, "המצודה" (The Citadel), עם קבלת תואר ראשון במנהל עסקים. מייס המשיכה ללימודי תואר שני בעיתונות ותקשורת המונים באוניברסיטת ג'ורג'יה[1]. בשנת 2001 מייס חיברה את הספר "בחברת גברים: אישה במצודה", שהוצא לאור בידי הוצאת הספרים "סיימון ושוסטר". הספר מגולל את חוויותיה כאישה הראשונה שהשלימה מסלול צוערות באקדמיה הצבאית של קרוליינה הדרומית. בשנת 2008 ייסדה מייס חברה לייעוץ עסקי בשם "קבוצת מייס".

ב-3 באוגוסט 2013, הכריזה מייס כי תתמודד למועמדות המפלגה הרפובליקנית לייצוג קרוליינה הדרומית בסנאט של ארצות הברית, לקראת בחירות 2014. מייס זכתה ב-19,560 קולות, שהיוו 6.2% מקולות הבוחרים בבחירות המקדימות. היא לא הצליחה לגבור על הסנאטור הרפובליקני המכהן לינדזי גרהאם. במהלך שנת 2016, עבדה במטה הבחירות של דונלד טראמפ בקרוליינה הדרומית במסגרת הבחירות לנשיאות ארצות הברית שהתקיימו באותה השנה.

ב-18 בספטמבר 2017 הודיעה מייס על התמודדותה בבחירות המיוחדות למחוז הבחירה ה-99 בבית הנבחרים של קרוליינה הדרומית שהתפנה עם עזיבתו של ג'יימס מריל, שהתפטר מוקדם יותר באותו החודש בעקבות הגשת כתב אישום נגדו והסדר טיעון בגין מספר הפרות אתיקה. היא קיבלה 49.5% מהקולות בבחירות המקדימות הרפובליקניות ב-14 בנובמבר, אך בכל זאת לא הצליחה להימנע מהליכה לסיבוב מכריע. בסיבוב השני היא זכתה ל-63% מהקולות ונבחרה למועמדת מפלגתה. בבחירות הכלליות ניצחה את סינדי בוטרייט, מועמדת המפלגה הדמוקרטית, ונכנסה לתפקידה ב-23 בינואר 2018. ב-6 בנובמבר 2018, יום בחירות אמצע הכהונה, נבחרה לתקופת כהונה מלאה.

בשנת 2019, מייס קראה לכלול חריגים לאונס ולגילוי עריות בהצעת חוק לאיסור הפלות שהתקבלה בבית הנבחרים של קרוליינה הדרומית. בנאום שנשאה בפני מליאת בית הנבחרים חשפה מייס כי נאנסה בגיל 16. היא הצהירה כי היא מתנגדת להפלות, אך אינה מאמינה כי לממשלה הזכות לומר לקורבן אונס או גילוי עריות כי אין לו הזכות להפלה. נוסף על כך, מייס נתנה את חסותה להצעת חוק המתגדת לקידוח ימי בחופי קרוליינה הדרומית, ויצאה חוצץ נגד יוזמתו של הנשיא טראמפ להוציא לפועל קידוחים ימיים לחופי המדינה[2]. מייס זכתה בציון 100% לכל החיים מ"מצביעי השימור של קרוליינה הדרומית" על דפוס הצבעותיה נגד קידוחים ימיים ובדיקות סיסמיות. מייס קיבלה את פרס גיבור משלם המיסים לשנת 2019 מהארגון השמרני "מועדון הצמיחה" בקרוליינה הדרומית. במאי 2020 חתם הנרי מקמסטר, מושל קרוליינה הדרומית, על הצעת החוק של מייס שהובילה לאיסור על כבילת אמהות הרות שנתונות תחת מאסר בבתי הכלא במדינה[3].

ביוני 2019 מייס הודיעה שתתמודד לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס הראשון של קרוליינה הדרומית, שבמרכזו שוכנת העיר צ'ארלסטון. נציג המחוז המכהן, ג'ו קנינגהם מהמפלגה הדמוקרטית, נבחר לייצג את המחוז בנובמבר 2018, חרף ניצחונו של דונלד טראמפ את הילרי קלינטון בפער בן 13% במהלך הבחירות לנשיאות ב-2016. בבחירות המקדימות שהתקיימו ב-9 ביוני 2020, נבחרה עם 57.5% מהקולות, ובבחירות הכלליות גברה מייס על קנינגהם[4]. כהונתה החלה ב-3 בינואר 2020 עם התכנסות הקונגרס ה-117 של ארצות הברית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ננסי מייס בוויקישיתוף
  • אתר האינטרנט הרשמי של ננסי מייס לבית הנבחרים האמריקאי (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ג'ניפר ברט, Nancy Mace became first woman to graduate from The Citadel, באתר The Atlanta Journal-Constitution‏, 4 בספטמבר 2016 (באנגלית)
  2. ^ דריל פירס, For many Republicans, Trump’s offshore drilling plan and beaches don’t mix, באתר וושינגטון פוסט, 28 בפברואר 2018 (באנגלית)
  3. ^ אדם בנסון, SC becomes 43rd state to outlaw shackling of pregnant inmates, באתר Post and Courier‏, 21 במאי 2020 (באנגלית)
  4. ^ זאק בורדיק, Mace defeats Cunningham in SC, flipping seat back to GOP, באתר The Hill‏, 4 בנובמבר 2020 (באנגלית)