ניקולה ברטי
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
14 באפריל 1967 (בן 57) סלסומאג'יורה טרמה שבאיטליה | |||
| שם מלא | ניקולה ברטי | |||
| גובה | 1.86 מטר | |||
| עמדה | קשר | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
ניקולה ברטי (באיטלקית: Nicola Berti; נולד ב-14 באפריל 1967) הוא כדורגלן עבר איטלקי ששיחק בעמדת הקשר.
ברטי שיחק במגוון עמדות בקישור, בזכות מהירותו, יכולות המסירה הרחבות שלו, וחוסנו הגופני. הוא היה שחקן מרכזי בקבוצת אינטר מילאנו ובנבחרת איטליה, בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90.
קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברטי החל את דרכו בקבוצת נוער של פארמה. הוא רשם את הופעת הבכורה שלו בגיל 17, במהלך עונת 1982/1983. עונה אחר כך העפילה פארמה לליגת המשנה.
לקראת עונת 1985/1986 עבר ברטי לפיורנטינה, במדיה ערך את הופעותיו הראשונות בסרייה א'. ברטי השתלב היטב בהרכבה של פיורנטינה בעמדת הקישור הימני, ובעונתו הראשונה סייע לקבוצה להתברג במקום הרביעי בליגה. בעונת 1987/1988, עם הגיעו של המאמן השוודי סוון-יוראן אריקסון לקבוצה, הוסט ברטי לעמדת הקשר המרכזי.
ב-1988, בתום שלוש עונות במדי פיורנטינה, נמכר ברטי לאינטר מילאנו בסכום המוערך ב-3.6 מיליון אירו. כבר בעונת הבכורה שלו תחת המאמן ג'ובאני טרפטוני, רשמה אינטר עונה מוצלחת, כשזכתה באליפות בפער של 11 נקודות מסגניתה נאפולי. ברטי עצמו תרם שבעה שערי ליגה באותה עונה, שיא קריירה עבורו.
במדי אינטר הפגין ברטי יכולות ורסטיליות, כששיחק במגוון עמדות בקישור והיה לשחקן מרכזי בקבוצה. בעונת 1990/1991 זכה ברטי לראשונה בקריירה בתואר אירופי, כשאינטר זכתה לראשונה בתולדותיה בגביע אופ"א. גמר הגביע הכל-איטלקי, ששוחק במתכונת בית-חוץ, הפגיש בין אינטר לרומא. במשחק הראשון בסן סירו, כבש ברטי את שערה השני של אינטר בניצחון 0–2. למרות הפסד 0–1 בגומלין, זכתה אינטר בתואר.
בסיום אותה עונה עזב טרפטוני את אינטר, והקבוצה לא שבה לזכות בתארים עד לעונת 1993/1994. באותה עונה רשם ברטי רק תשע הופעות ליגה, והקבוצה רשמה עונה מאכזבת שהסתיימה במקום ה-13 בלבד, אך באירופה הקבוצה הצליחה לזכות בגביע אופ"א בפעם השנייה בתולדותיה, בזכות יכולת מצוינת של דניס ברגקאמפ. ברטי, שכבש בגמר של 1991, הצליח לכבוש גם במפגש הגמר הכפול מול אוסטריה זלצבורג. ברטי כבש את שער הניצחון במשחק הראשון, שנערך באצטדיון ארנסט האפל והסתיים בתוצאה 0–1 לאינטר, שניצחה בתוצאה גם בגומלין הביתי בדרך לזכייה.
ברטי הוסיף לשחק במדי אינטר עד לאמצע עונת 1997/1998. בסך הכל רשם ברטי 311 הופעות בכל המסגרות במדיה של אינטר, בהן כבש 41 שערים, והיה מהשחקנים המובילים בקבוצה במשך כעשור.
ב-8 בינואר 1998 עבר ברטי לטוטנהאם הוטספר מהפרמייר ליג בהעברה חופשית. בזמן מעברו, הייתה הקבוצה מועמדת לירידה ומסובכת בתחתית הטבלה. יחד עם ברטי הצליחה הקבוצה לסיים את העונה במקום ה-14, ארבעה מקומות מעל הקו האדום. ברטי עצמו תרם שלושה שערי ליגה ב-17 הופעות במדי טוטנהאם, הראשון שבהם כחודש לאחר הצטרפותו לקבוצה, בניצחון החוץ 0–3 על בלקברן רוברס ב-7 בפברואר. כחודש לאחר פתיחת עונת 1998/1999 סיים המאמן השווייצרי שהוביל את הקבוצה להישארות, כריסטיאן גרוס, את דרכו במועדון, והוחלף בג'ורג' גרהאם הסקוטי. תחת המאמן החדש מיעט ברטי לקבל דקות משחק, ובחלון ההעברות של ינואר קיבל אישור לעזוב את הקבוצה. הוא חתם בדפורטיבו אלאבס מהליגה הספרדית. הוא הספיק לשחק במדיה שמונה משחקי ליגה ולכבוש שער אחד. בסיום העונה עבר לעונת פרישה באוסטרליה, במדי נורת'רן ספיריט, ובשנת 2000 פרש ממשחק פעיל בגיל 33.
נבחרת איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברטי החל את דרכו בנבחרות הצעירות של איטליה. תחת המאמן צ'זרה מלדיני, ייצג ברטי את נבחרת איטליה הצעירה פעמיים באליפות אירופה, ב-1986 וב-1988. ב-19 באוקטובר באותה שנה, ייצג ברטי לראשונה את נבחרת איטליה, בניצחון הביתי 1–2 על נורווגיה במשחק ידידות, תחת המאמן אזליו ויצ'יני. שער הבכורה של ברטי בנבחרת נכבש חודשיים אחר כך, ב-22 בדצמבר, בהופעתו השלישית במדי הנבחרת, בניצחון הביתי 0–2 על סקוטלנד, במשחק ידידות.
לאחר שצבר 11 הופעות ושלושה שערים במדי הנבחרת במשחקי ידידות, זומן ברטי על ידי ויצ'יני לסגל הנבחרת לקראת מונדיאל 1990 אותה אירחה. ברטי לא שותף במשחק הפתיחה של איטליה בטורניר, אך פתח בהרכב בשני המשחקים הבאים של שלב הבתים, בניצחונות על ארצות הברית וצ'כוסלובקיה. ברטי פתח גם בניצחון 0–2 על אורוגוואי בשמינית הגמר. משחקו הרביעי בטורניר היה המשחק על המקום השלישי מול אנגליה. ברטי עלה מהספסל בדקה ה-67, ואף כבש שער לאחר הגבהה של רוברטו באג'ו, שנפסל בטענת נבדל לא מוצדקת. למרות זאת, איטליה ניצחה בתוצאה 1–2 וסיימה את הטורניר במקום השלישי.
ברטי זומן על ידי אריגו סאקי לסגל איטליה לקראת מונדיאל 1994 בארצות הברית. לאחר שעלה מהספסל במשחק הראשון של איטליה מול אירלנד, פתח ברטי בהרכב בשני משחקיה הבאים בשלב הבתים, מול נורווגיה ומקסיקו. הוא הוסיף לפתוח גם בשמינית הגמר, מול ניגריה, אך הוחלף במחצית המשחק כשאיטליה הייתה בפיגור 0–1. לבסוף הסתיים המשחק בניצחון איטליה 1–2 בהארכה. ברבע הגמר עלה ברטי מהספסל בדקה ה-66, והחל במהלך שהוביל לשער הניצחון של איטליה בדקה ה-88. לאחר חטיפת כדור של בהגנה, שלח ברטי כדור קשתי לעברו של ג'וזפה סיניורי, שבישל את השער לרוברטו באג'ו. ברטי הוסיף לפתוח בהרכב בניצחון בחצי הגמר על בולגריה, ובמשחק הגמר מול ברזיל, שהסתיים בהפסדה של איטליה בדו-קרב פנדלים. בסך הכל ברטי שותף בכל שבעת משחקי של איטליה בטורניר, ובחמישה מהם פתח בהרכב.
ברטי שיחק את משחקו האחרון עבור איטליה ב-1995, ובסך הכל רשם 39 הופעות במדי הנבחרת, בהן כבש שלושה שערים.
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליפות איטליה: 1988/1989
- גביע אופ"א (2): 1990/1991, 1993/1994
- הסופר קאפ האיטלקי: 1989
- אליפות העולם: 1990 (מקום שלישי), 1994 (מקום שני)
סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עונה | קבוצה | ליגה | בליגה | |
|---|---|---|---|---|
| הופעות | שערים | |||
| 1982/1983 | פארמה |  הליגה האיטלקית השלישית |
1 | 0 |
| 1983/1984 | 0 | 0 | ||
| 1984/1985 | סרייה ב' |
27 | 0 | |
| 1985/1986 | פיורנטינה | סרייה א' |
28 | 3 |
| 1986/1987 | 27 | 4 | ||
| 1987/1988 | 25 | 1 | ||
| 1988/1989 | אינטר מילאנו | סרייה א' |
32 | 7 |
| 1989/1990 | 29 | 5 | ||
| 1990/1991 | 30 | 4 | ||
| 1991/1992 | 30 | 1 | ||
| 1992/1993 | 32 | 4 | ||
| 1993/1994 | 9 | 2 | ||
| 1994/1995 | 30 | 5 | ||
| 1995/1996 | 10 | 0 | ||
| 1996/1997 | 23 | 1 | ||
| 1997/1998 | 4 | 0 | ||
| 1997/1998 | טוטנהאם הוטספר |  פרמייר ליג |
17 | 3 |
| 1998/1999 | 4 | 0 | ||
| 1998/1999 | דפורטיבו אלאבס |  לה ליגה |
8 | 1 |
| 1999/2000 | נורת'רן ספיריט |  הליגה האוסטרלית |
8 | 0 |
| סך הכל | 374 | 41 | ||
נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
| נבחרת איטליה | ||
|---|---|---|
| שנה | הופעות | שערים |
| 1988 | 3 | 1 |
| 1989 | 8 | 2 |
| 1990 | 6 | 0 |
| 1991 | 5 | 0 |
| 1992 | 1 | 0 |
| 1993 | 0 | 0 |
| 1994 | 12 | 0 |
| 1995 | 4 | 0 |
| סה"כ | 39 | 3 |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר BDFutbol
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
| נבחרת איטליה – מונדיאל 1990 (מקום שלישי) | ||
|---|---|---|
|
1 זנגה • 2 בארזי • 3 ברגומי • 4 דה אגוסטיני • 5 פרארה • 6 פרי • 7 מלדיני • 8 ורכובוד • 9 אנצ'לוטי • 10 ברטי • 11 דה נאפולי • 12 טאקוני • 13 ג'אניני • 14 מארוקי • 15 ר' באג'ו • 16 קרנבאלה • 17 דונאדוני • 18 מאנצ'יני • 19 סקילאצ'י • 20 סרנה • 21 ויאלי • 22 פליוקה • מאמן: ויצ'יני |
| |
| נבחרת איטליה – מונדיאל 1994 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
|
1 פליוקה • 2 אפולוני • 3 בנאריבו • 4 קוסטקורטה • 5 מלדיני • 6 בארזי • 7 מינוטי • 8 מוסי • 9 טאסוטי • 10 ר' באג'ו • 11 אלברטיני • 12 מרקג'אני • 13 ד' באג'ו • 14 ברטי • 15 קונטה • 16 דונאדוני • 17 אבאני • 18 קזיראגי • 19 מסארו • 20 סיניורי • 21 זולה • 22 בוצ'י • מאמן: סאקי |
| |