ניקולאי קיסליוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניקולאי קיסליוב
לידה 6 בדצמבר 1913 (יוליאני)
Bogorodskoye, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 באוקטובר 1974 (בגיל 60)
מוסקבה, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית קברות ווסטריאקובסקויה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע איש צבא עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע חסיד אומות העולם
פרסים והוקרה
  • חסיד אומות העולם (28 בספטמבר 2005)
  • מדליה על גבורת העמל
  • עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה דרגה ראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
יד ושם ניקולאי קיסליוב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ניקולאי יעקבלביץ' קיסליוברוסית: Николай Яковлевич Киселёв; ‏19131974) היה מפקד יחידת פרטיזנים סובייטים באזור מינסק במהלך מלחמת העולם השנייה, אשר הציל 218 יהודים. הוכר על ידי יד ושם כחסיד אומות העולם.[1]

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקולאי קיסליוב נולד בבשקיריה. בשנת 1939 התגייס לצבא האדום ושירת בתפקיד קצין פוליטי. לאחר פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות ביוני 1941, נשלח לחזית. הוא לחם באזור בלארוס ובאחד הקרבות נפל בשבי. לאחר שהות קצרה במחנה שבויים במינסק הצליח להימלט ליערות, שם ארגן יחידת פרטיזנים, אשר נקראה "הנוקם". בקיץ 1942 התנדב להוביל קבוצת ניצולים יהודים מהכפר דולגינובו לאזור שהיה מחוץ לשטח הכיבוש הנאצי. לאחר מסע לאורך כ-1,500 קילומטר הצליח קיסליוב להעביר לשטח ששוחרר על ידי הצבא האדום 218 יהודים. לאחר המלחמה עבד קיסליוב במוסקבה בתפקידים בכירים במשרד לסחר חוץ. הוא נישא בשנת 1946 ונולדו לו בת ובן, נפטר בשנת 1974.

מעשה הגבורה של קיסליוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכפר דולגינובו[2] (אשר חלק מתושביו הציל קיסליוב) התגוררו לפני המלחמה כ-5,000 יהודים. לאחר הכיבוש הנאצי הקימו הגרמנים גטו, בו רוכזו כל התושבים היהודים. בחורף 1942 נרצחו רוב תושבי הגטו ומעטים בלבד הצליחו להימלט ליערות שבסביבה ולהסתתר שם. היהודים ביקשו להצטרף ליחידת הפרטיזנים "הנוקם" שפעלה באזור. אך ליחידה זו לא הייתה כל אפשרות לכלכל כמות כה גדולה של אנשים. מפקד היחידה, ניקולאי קיסליוב, פנה אל המפקדה האזורית של הפרטיזנים בבקשה לעזרה בפתרון המצב. הפיקוד השיב, כי האופציה היחידה היא להוביל את הניצולים אל מחוץ לשטח הכיבוש הנאצי. קיסליוב החליט להתנדב למשימה זו ולהוביל בעצמו את היהודים. הוא יצא עם 270 יהודים (רובם זקנים, נשים וילדים - הגברים הצעירים נשארו כלוחמים ביחידת הפרטיזנים) למסע הארוך. לקבוצה הזו לא צורפו לוחמים ולמעשה היו בה רק שני אנשים חמושים - קיסליוב והקשרית שלו. המסע ארך כחודש, במהלכו עברה הקבוצה כ-1,500 קילומטרים. במהלך המסע אירעו מספר היתקלויות עם הגרמנים ומשתפי הפעולה שלהם, בהם נהרגו 52 יהודים. בסופו של דבר הצליח קיסליוב עם 218 יהודים להגיע לאזור בשליטת הצבא האדום. לאחר המפגש עם החיילים הסובייטים נעצר קיסליוב על ידי הנ.ק.ו.ד. באשמת עריקות. אך הודות לפניות הניצולים היהודים שוחרר מן המעצר.

לאחר המלחמה לא סיפר קיסליוב לאף אחד על מעשה הגבורה שלו. הסיפור התגלה במקרה בסוף שנות ה-90, כאשר מנהלת מכון להיסטוריה ותרבות יהודית במינסק מצאה מסמך בנושא בארכיון המפלגה הקומוניסטית. המסמך שנמצא - דו"ח של קיסליוב אודות המסע שלו ורשימה שמית של הניצולים.

בשנת 2005 הוענק לקיסליוב על ידי "יד ושם" תואר "חסיד אומות העולם".

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 צולם בבלארוס סרט דוקומנטרי "רשימת קיסליוב" אודות האיש.

ב־2021 בבלארוס החלו צילומי הסרט העלילתי "צדיק" (Праведник) בכיכובם של אלכסנדר יאצנקו, דובלה גליקמן, ליובוב קונסטנטינובה, סרגיי מקובצקי, פיודור דוברונראבוב, יבגני טקאצ'וק, קונסטנטין חבנסקי, צ'ולפן חמאטובה בהפקת Weit Media, סנטרל פרטנרשיפ וערוץ הטלוויזיה רוסיה-1 מבית VGTRK, בתמיכת קרן הקולנוע הרוסי. הסרט צולם גם ברוסיה ובישראל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניקולאי קיסליוב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ניקולאי קיסליוב, באתר יד ושם (באנגלית)
  2. ^ על גטו דולגינובו (דולהינוב) באתר יד ושם