נחמיה העמסוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קבר התנא נחמיה העמסוני

רבי נחמיה העמסוני היה תנא - כנראה מהדור השני של התנאים. על פי חוקרים רבים הוא נחום איש גמזו[1].

אמרותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי אחת הגרסאות בגמרא, היה הוא זה ש"דורש כל 'את'ים שבתורה, כיון שהגיע ל'את ה' אלוקיך תירא' – פירש (מפני שעל פי כללי הדרש 'את' משמעותו ריבוי, וכאן מדובר על יראת ה', וחלילה לומר שיש לאדם לירא ממישהו מלבד הקב"ה). אמרו לו תלמידיו: רבי, כל אתים שדרשת מה יהא עליהן? אמר להם: כשם שקיבלתי שכר על הדרישה - כך אני מקבל שכר על הפרישה! עד שבא רבי עקיבא ודרש: 'את ה' אלוקיך תירא' – לרבות תלמידי חכמים[2]."
דרך לימוד זו דומה לדרך לימוד עליה מסופר לגבי נחום איש גמזו, שעליו מסופר ביחס לרבי עקיבא ”אתה ששימשת את נחום איש גם זו כ"ב שנה שהיה דורש כל אתין שבתורה”[3]. דמיון זה הביא חוקרים אחדים לזהות בין נחמיה העמסוני לנחום איש גמזו.[4] עם זאת, בירושלמי נאמר שנחמיה העמסוני הוא ששימש את רבי עקיבא[5], כך שהוא היה תלמידו של רבי עקיבא, ולא יכול להיות רבו. וכך הכריעו חוקרים אחרים[6].

מסורת על מקום קבורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

"למערב צפת, בכפר כנס פראדי, מערה אחת, ואומרים העולם ששם קבור נחום איש גמזו. ואינו אלא נחמיה העמסוני, וטעו העם." (ר' חיים ויטאל, בשם האר"י)

מקום קבורתו בפרוד שבגליל העליון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מקום קבורתו של רבי נחמיה העמסוני ליד מפלי פרוד(הקישור אינו פעיל)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ א. פינקלשטיין מבוא לספרא עמ' 144
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף כ"ב, עמוד ב'.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ב, עמוד א'
  4. ^ עזרא ציון מלמד, פרקי מבוא לספרות התלמוד, ירושלים תשל"ג, עמודים 169–170
  5. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ט', הלכה ה'
  6. ^ הרב אהרן הימן, "נחמיה העמסוני", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמודים 928, באתר היברובוקס. עזרא ציון מלמד טען, ביחס לבעיה זו, שיש לגרוס "רבי עקיבא שימש את נחמיה העמסוני".