נחל שקמה

נחל שקמה
מידע כללי
אורך	60 ק"מ
אגן ניקוז	750 קמ"ר
מוצא	גבעות להב
יובלים	נחל אדוריים, נחל נירעם, נחל נגרף, נחל נר, נחל עובד, נחל רביה, נחל פורה, נחל סד, נחל שומשום, נחל מגדלית, נחל מרשן, נחל חצב, נחל ברור, נחל מקורות, נחל חנון, נחל מרדים, נחל הוגה, נחל זדים
שפך	הים התיכון ליד זיקים
מדינות באגן הניקוז	ישראל

נַחַל שִׁקְמָה (בערבית ואדי אל-חַסִי), הוא נחל אכזב בדרום שפלת יהודה העובר דרך מישור החוף הדרומי ונשפך לים התיכון. אורכו של הנחל כ-60 ק"מ ושטח אגן הניקוז שלו כ-750 קמ"ר.^[1]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתו של הנחל בגבעות להב ממזרח לקיבוץ דביר. הנחל זורם לכיוון צפון מערב בין גבעות פורה לגבעות רוחמה, עד לתל חסי שם נשפך אליו נחל אדוריים, והנחל פונה מערבה וזורם בעמק נחל שקמה, חוצה את אזור רכסי הכורכר גברעם-נירעם, וסמוך לאור הנר פונה שוב לצפון מערב ונשפך לים התיכון מערבית לקיבוץ זיקים. בפועל, נאגרים מי השיטפונות הזורמים בנחל במאגר שקמה מדרום לזיקים, ורק עודפיהם זורמים לים.

הנחל עובר בסמוך ליישובים דבירה, תלמים, אור הנר, ארז, נתיב העשרה וזיקים. אתרים נוספים הסמוכים לנחל הם תל מלחה, באר שקמה, תל נגילה, תל חסי, ותל שקף.

מסלולי טיול[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקיבוץ דביר ועד סמוך למחלף קמה עובר בצמוד לנחל קטע משביל ישראל.

דרך נוף נחל שקמה מתאימה לתנועה ברגל וברכב. על אף שמה, ברובה אינה עוברת בסמוך לנחל. זוהי דרך עפר היוצאת משמורת פורה, עוברת ליד מאגר פורה, הגשר הטורקי מעל נחל פורה (יובל של נחל שקמה), תל נגילה וחורבת מרשן. כקילומטר וחצי מערבית לחורבת מרשן הדרך נצמדת לערוץ נחל שקמה עמו היא ממשיכה עד לקיבוץ אור הנר. הדרך מתחברת שוב לתוואי הנחל בחציית כביש 34, חוצה בסמוך לנחל את כביש 4 ומסתיימת ליד קיבוץ כרמיה. הדרך מסומנת בכחול.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1863, ביקר חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן באזור, תיעד את השרידים העתיקים באזור, ואת חציית נחל שקמה (לו הוא קרא "נהר אריביה" כשם הכפר הערבי הרביא שהיה ממוקם בשפך הנחל). גרן כתב:”בשעה וחמש עשרה דקות הגענו לשפך נהר אריביה המכונה גם נהר עסקלאן. במקום הזה, בתוך חצי עיגול נרחב למדי שמתקבל כאן מתוואי החוף, הוא יוצר כמין ברכה המפותלת כמה נפתולים צפופים, ומימיה נראים עומדים...בשעה שמונה וחמש עשרה דקות עברנו חורבות בשם ח'רבת אמאריס. הן לא בולטות לעין ומכסות גבעת חול החולשת על החוף מגובה שנים עשר מטר בקירוב...בשעה שמונה ושלושים דקות הגענו לעוד ח'רבה, ונאמר לי כי שמה ח'רבת אם אשקף. על פני כל האתר הזה פזורים חרסים מעורבים עם כתית”^[2].

ב-19 בדצמבר 1966 נספו שני חיילי צה"ל כאשר משאית צבאית נסחפה בעת שיטפון בנחל. זרם השיטפון הוערך ב-500 קוב בשנייה. כתב העיתון דבר תיאר:

בשעות אחדות זורמים באפיקו מיליוני קובים מים, הסוחפים עמם במהירות עצומה אבני ענק ועצים עבי-גזע שנעקרו משרשיהם, משום כך נשמע השטפון בנחל שקמה כרעש של טור טנקים הממהר לקראת האויב... עתה רוגע הנחל...ויהי שוב ואדי צר ויבש המתפתל כנחש על פני האדמה

^[3].

בסוף שנת 1978 התגלה גז טבעי בקידוח שבוצע באזור הנחל, אחר כך בוצעו שני קידוחים נוספים בהם לא נמצא גז והפרויקט הוכרז כלא כלכלי^[4].