נחום בוגנר
נחום בוגנר (נולד ב-4 בינואר 1933) הוא חוקר שואה והעפלה.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בוגנר, בנם של יצחק וסימה, נולד בבז'ז'ני. אחרי הפלישה הגרמנית שלאחר מבצע ברברוסה ב-1941 ברחה המשפחה לפומוז'אני, ומשם, יחד עם רוב יהודי העיירה גורשה לגטו. באקציה של 4 בינואר 1943 נשלחו בוגנר ואימו ברכבת, אולם הם קפצו מחלון הקרון, חזרו אל הגטו ונמלטו יחד עם האב אל היערות, שם נרצחה האם על ידי אוקראינים.
בוגנר שרד את השואה יחידי מכל משפחתו. לאחר השואה נקלט בבית הילדים של לנה קיכלר בזאקופנה. הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1947 ונקלט במסגרת עליית הנוער בקיבוצים תל יוסף ואשדות יעקב. ב-1951 התגייס לצה"ל ושירת בו שלוש שנים וחצי כולל שנת קבע כקצין.
בשנת 1959 הצטרף נחום לקיבוץ נתיב הל"ה – אז ישוב ספר בעמק האלה - בו הוא חבר עד היום. בשנת 1970 החל את לימודיו האקדמיים באוניברסיטה העברית בירושלים, למד היסטוריה כללית, יהדות זמננו ופילוסופיה והתמחה בחקר השואה והמאבק על המדינה. בין השנים 1974–1993 עבד בהוראה ובמחקר בסמינר אפעל, ביד טבנקין ובמרכז לחקר כוח המגן מיסודו של ישראל גלילי. את עבודת הדוקטור עשה בשנות השמונים במכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים בנושא גירוש קפריסין, כחלק מהפרויקט הבין-אוניברסיטאי לחקר מערכות ההעפלה ע"ש שאול אביגור.
עם הקמת המכון הבינלאומי לחקר השואה ביד ושם ב-1993 הצטרף אליו נחום כעמית מחקר ובו התמקד בחקר הצלת ילדים יהודים בזהות שאולה בפולין בתקופת השואה, היה חבר בצוות שכתב את האנציקלופדיה של חסידי אומות העולם הפולנים והוא חבר בוועדה לציון חסידי אומות העולם.
פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אי הגירוש – מחנות המעפילים בקפריסין 1946-1948, עם עובד, 1991.
- ספינות המרי – ההעפלה 1948-1945, משרד הביטחון ומרכז גלילי, 1993, עליו הוענק לו פרס יצחק שדה לספרות צבאית.
- מחשבה צבאית בהגנה, משרד הביטחון ומרכז גלילי, 1998.
- בחסדי זרים – הצלת ילדים בזהות שאולה בפולין, יד ושם, 2000, עליו הוענק לו פרס יעקב בוכמן מטעם יד ושם.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על בוגנר באתר יד ושם.
- סרט עדות של בוגנר באתר יד ושם
- מאמרו של בוגנר על הקואורדינציה הציונית לגאולת ילדים יהודים, באתר יד ושם
בקרת זהויות  |
|
|---|
