נובי סונץ'

**נובי סונץ'**
**Nowy Sącz**
סמל נובי סונץ' סמל נובי סונץ'	דגל נובי סונץ' דגל נובי סונץ'
	בית העירייה בנובי סונץ'
מדינה	פולין
פרובינציה	פולין קטן
ראש העיר	רישרד נובק (Ryszard Nowak)
תאריך ייסוד	1292
שטח	57 קמ"ר
גובה	281 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	81,281 (31 במרץ 2021)
קואורדינטות	49°37′N 20°41′E / 49.617°N 20.683°E
אזור זמן	UTC +1
	אתר העיר
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת פולין רגילה) ורשה לודז' ורוצלב גדנסק קרקוב פוזנן ביאליסטוק שצ'צ'ין לובלין קטוביץ קיילצה בידגושץ' אולשטין ז'שוב צ'כיה סלובקיה ליטא בלארוס אוקראינה רוסיה - מחוז; קלינינגרד; ג; ר; מ; נ; י; ה; הים הבלטי נובי סונץ'

נובי סונץ' (בפולנית: Nowy Sącz, בגרמנית: Neu Sandez, בהונגרית: Újszandec, ביידיש: נײ-סאנץ או צאנז) היא עיר בדרום פולין, בווייוודה פולין קטן (Małopolskie), בחבל גליציה המערבית ההיסטורי. העיר שוכנת במפגש הנהרות קמייניצה (אנ') ודונייץ (אנ'), כ-20 ק"מ מצפון לגבול סלובקיה, למרגלות הרי הקרפטים. הבסיס הגאולוגי של האזור הוא סלעי משקע של סחף אבן חול.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נובי סונץ' נוסדה ב-1292 על ידי המלך הבוהמי ואצלאב השני (אנ'), באתר בו התקיים לפני כן כפר בשם קמייניצה. בהקמת היישוב תמך הבישוף של קרקוב שקמייניצה הייתה בבעלותו. לבקשת הבישוף העניק מלך בוהמיה ליישוב זכויות מגדבורג, וכך הפכה נובי סונץ' לעיר הפולנית היחידה שנוסדה על ידי מלך בוהמי. שמה, שמשמעותו "סונץ' החדשה", לקוח משמה של עיר שכנה, סטרי סונץ' ("סונץ' הישנה").

במאות ה-14 וה-15 הפכה נובי סונץ' לאחד ממרכזי הכלכלה והתרבות החשובים בממלכת פולין. המסחר שגשג גם הודות לקרבתו של היישוב להונגריה וגם הודות לזכויות מסחר שהעניקו לסוחרי היישוב חלק ממלכי פולין, בהם קז'ימייז' השלישי, בין היתר לאחר שתושבי היישוב תמכו בו במרד שהתחולל נגדו בתחילת המאה ה-14.

ב-1329 חתמה נובי סונץ' על הסכם סחר עם קרקוב, במסגרתו התחייבו סוחרי כל יישוב לשהות זה ביישובו של זה בעת יציאתם למסעות מסחר באזור היישוב המקביל. במאה ה-14 נבנתה בעיירה טירה מלכותית והיא הוקפה בחומת מגן. העיירה הפכה לנדבך מרכזי בהגנה על דרום פולין ובמקביל גדלה חשיבותה הדתית.

במאה ה-16 שגשגה נובי סונץ' כמרכז של הרפורמציה הפרוטסטנטית אך במאה ה-17 נהרסה העיירה כמעט כליל בשרפה ובפלישות השוודים.

עם חלוקת פולין הראשונה, ב-1772, עברה העיירה לשליטת אוסטריה כחלק מגליציה. במאה ה-19 הניחו בה האוסטרים מסילת ברזל שקישרה את העיירה לווינה והעיירה התפתחה מבחינה כלכלית ותחבורתית. באותה תקופה נוסדו בעיירה חסידויות צאנז וצאנז-קלויזנבורג.

בתחילת מלחמת העולם הראשונה נכבשה נובי סונץ' על ידי צבא רוסיה אך צבא מעצמות המרכז כבש אותה בדצמבר 1914.

החל מ-1918, בתקופת הרפובליקה הפולנית השנייה, הייתה נובי סונץ' שייכת למחוז קרקוב.

במלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1939 היו בנובי סונץ' כ-34,000 תושבים. עקב קרבתה לגבול סלובקיה הייתה נובי סונץ' בסיס של ארמייה קריובה. הגסטפו פעל בעיירה נגד המחתרת הפולנית, ורצח מספר טייסים פולנים שנפלו בשבי. ביוני 1940 הצילה המחתרת הפולנית את יאן קרסקי שהיה עצור בעיירה. לאחר שנה נורו למוות 32 פולנים ואחרים נשלחו למחנות ריכוז, כנקמה. מאות פולנים נרצחו עקב ניסיונם לתת מחסה ליהודים. העיירה נכבשה על ידי הצבא האדום ב-20 בינואר 1945. בעת זו היו 60% מבתי העיירה הרוסים עקב המלחמה. בשנת 1946 צוינה העיירה לשבח בצלב גרונוואלד (אנ') כחלק מתנועת ההתנגדות הפולנית במלחמת העולם השנייה.

תחת המשטר הקומוניסטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1951 הוענק לנובי סונץ' מעמד של עיר. תוכנית לפיתוח כלכלי של העיר בוצעה רק בחלקה. עם זאת, העיר הפכה למרכז חשוב של תעשיית הרכבות בפולין.

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 1999 נובי סונץ' היא בירת מחוז נובי סונץ'. כיום מהווה העיר מרכז תעשיות הרכבת ומסילות הברזל הגדול בפולין וכן מרכז של תעשיות מזון, בעיקר פירות, ובהם בולט ענף התפוחים. הממשל המקומי מנסה לפתח בעיר תעשיית היי טק.

אתרים בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובי סונץ' מספר אתרים היסטוריים, בהם טירה הרוסה ששוקמה באופן חלקי, מתקופתו של המלך קז'ימייז' השלישי, בזיליקה מהמאה ה-15, כנסייה פרנציסקנית בסגנון גותי, מספר כנסיות עתיקות נוספות, בית כנסת מ-1746 ובו תצוגה היסטורית, וכן מוזיאון היסטורי.

יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים תק"צ - תרל"ו כיהן כרב העיר רבי חיים הלברשטאם, ממנהיגי יהדות מזרח אירופה בדורו. מרבי חיים הלברשטאם יצאו מספר שושלות חסידיות. בסוף ימיו מינה את בנו רבי אהרן, לממלא מקומו, והוא כונה "דער קרייזער רב" (רב האזור). לאחר פטירתו בשנת תרס"ג כיהן ברבנות העיר בנו רבי אריה לייב. בן נוסף רבי שלום, כיהן בעיר כראב"ד. בשנת תרפ"ט מונה לרב העיר רבי מרדכי זאב, בנו של רבי אריה לייב (בחיי אביו), שכיהן ברבנות עד הרצחו בשואה. חתנו של רבי שלום, רבי ברוך קנר, מילא את מקומו כראב"ד.

ערב מלחמת העולם השנייה חיו בנובי סונץ' כ-10,500 יהודים, כשליש מתושביה. הגרמנים כבשו את נובי סונץ' בספטמבר 1939, אסרו יהודים, הגבילו את תנועתם, סימנו את בתי העסק שלהם במגני דוד ושדדו רכוש. בקיץ 1940 נשלחו למעלה מ-1,600 יהודים מהעיר למחנות עבודה באזור. במקביל הועברו לעיר מגורים יהודים מיישובי האזור, והגבילו את מגורי היהודים בעיר לאזור אחד, אם כי גטו בעיר הוקם רק ביולי 1941. באוגוסט 1942 גורשו לנובי סונץ' יהודי יישובים סמוכים, ומספר היהודים בגטו הגיע לכ-20,000. בין ה-25 ל-28 באוגוסט 1942 בוצעה סלקציה ביהודי הגטו, וכמעט כולם גורשו למחנה ההשמדה בלז'ץ. בזמן הגירושים נרצחו עשרות יהודים בירי. כמה מאות יהודים שנותרו בעיר הועברו למחנות עבודה. חלק מהיהודים הצליחו לברוח מהגטו בעזרת צ'סלב ביאלק.

מקהילת נובי סונץ' שרדו את השואה כ-30 יהודים.