נבהרדק

נבהרדק
Нава́градак
סמל נבהרדק
סמל נבהרדק
סמל נבהרדק
דגל נבהרדק
דגל נבהרדק
דגל נבהרדק
מדינה בלארוסבלארוס בלארוס
וובלסט גרודנו (מחוז)גרודנו (מחוז) גרודנו
ראיון נבהרדק
תאריך ייסוד 1044
שטח 13.17 קמ"ר
גובה 292 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 27,936 (1 בינואר 2024)
קואורדינטות 53°35′00″N 25°49′00″E / 53.583333333333°N 25.816666666667°E / 53.583333333333; 25.816666666667 
אזור זמן UTC+3
novogrudok.grodno-region.by
לימוד תורה בחדר בעיירה היהודית נובוגרודק, 1930
חברי השומר הצעיר בנבהרדק 1932/1933
חברי השומר הצעיר בנבהרדק 1932/1933

נבהרדקבלארוסית: Нава́градак, נהגה "נַבַהְרַדַק", גם Навагру́дак; ברוסית: Новогру́док, "נוֹבוֹגְרוּדוֹק"; בפולנית: Nowogródek; בליטאית: Naugardukas) היא עיר במחוז גרודנו שבבלארוס. אוכלוסיית העיר נאמדה ב-31,700 אלף איש (2007). העיר התפרסמה בעולם היהודי בזכות ישיבת נובהרדוק, מהישיבות הבולטות של תנועת המוסר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר נזכרת בכתובים משנת 1116. הייתה שייכת לרוס של קייב, ולאחר התפוררותו הייתה בירתה של אחת הנסיכויות. ב־1240 נכבשה העיר על ידי המונגולים של באטו חאן. במאה ה-14 צורפה לליטא; לפי אחת המסורות הייתה עיר בירתה הראשונה של ליטא. מ־1392 היא השתייכה לאיחוד הפולני-ליטאי, ומ־1794, לאחר חלוקת פולין השלישית, הפכה לחלק מהאימפריה הרוסית. ב־1895 היו בה 13,656 תושבים, מתוכם 8,137 יהודים.

בזמן מלחמת האזרחים ברוסיה לאחר מלחמת העולם הראשונה ב־1918, לפי הסכם ריגה, צורפה הרפובליקה העממית של בלארוס(אנ'), לרפובליקה הפולנית השנייה, והייתה לבירת מחוז נובהרדוק. ב-17 בספטמבר 1939 נכנסו לעיר חיילי הצבא האדום וצירפו אותה לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של בלארוס, והעיר הייתה למרכז המינהלי של מחוז נובהרדוק, במחוז גרודנו. ב-22 ביוני 1941 פלשו הגרמנים לברית המועצות, וב-23 ביוני נסוג הצבא האדום מהעיר. העיר, שנכבשה ב-3 ביולי בידי הגרמנים, שוחררה ב־7 ביולי 1944 על ידי הסובייטים. מ־1991 נמצאת בבלארוס העצמאית.

היסטוריה יהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזכור הראשון של הקהילה היהודית בעיר הוא משנת 1484, כאשר המלך קז'ימייז' הרביעי מבית יגיילו מינה ארבעה יהודים מתושבי העיר, לגביית מסים. הקהילה מוזכרת גם במאה ה-16 בתשובותיהם של ר' שלמה לוריא[1] ור' יואל סירקיש[2]. בשנת 1563 החליט המלך זיגמונט השני לאשר ליהודים לגור רק בחלק ספציפי של העיר ברחובות וילנו וטרומקו, ואסר עליהם להקים בתים חדשים ברחוב פודליסקה. בית הכנסת הגדול נבנה בשנת 1648. ב-1888 היו בעיר 15 בתי מדרש.

כמה רבנים מפורסמים כיהנו בקהילת נבהרדק:

בשנת 1896 הוקמה בעיר "ישיבת נובהרדוק", אשר בשנת 1915, כשהאזור הפך מוקד לקרבות בין צבאות גרמניה ורוסיה, עברה להומל.

בין השנים 1910-1917 התקיימה בעיר ישיבה נוספת, "תורה ודעת" בראשת הרב המקומי מנחם קרקובסקי.

בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – גטו נובוגרודק

ב-22 ביוני 1941 פלשו הגרמנים לברית המועצות, וב-23 באותו חודש נסוג הצבא האדום מהעיר. הגרמנים נכנסו ב-3 ביולי, והחלו מיד ברצח הדרגתי של יהודים והגבלת תנועתם. היהודים חויבו ללבוש טלאי צהוב, הם הוגבלו ביציאה מחוץ לעיר, נאסר עליהם לקנות מוצרי מזון והם רוכזו בגטו. כראש היודנראט מונה השופט צחנובסקי, שנאלץ לשלוח אנשים לעבודות פרך. מספר ימים לאחר מכן אספו הגרמנים קבוצה של 70 מנכבדי הקהילה, שכללה רופאים, עורכי דין ומורים, ורצחו אותם מחוץ לעיר. לאחר מכן נאספו סוחרים ובעלי מקצוע ונשלחו לעיר קרסקטין, שם נרצחו. בדצמבר ביצעו חיילי איינזצגרופן את האקציה הראשונה, ורצחו חלק מהאנשים העובדים עם בני משפחותיהם ביער שליד העיר. ביוני 1942 הועברו לגטו כמה מאות יהודים מאיוויינייץ ונרצחו תוך מספר חודשים. ב-7 באוגוסט 1942 נרצחו כ-2,000 איש נוספים מחוץ לעיר. ב-4 בפברואר 1943 נרצחו 500 משוכני גטו פרסיקי. ב-7 במאי 1943 אירע רצח המוני נוסף ו-375 איש מעובדי הגטו נרצחו; רק 300 נשארו בחיים במחנה עבודה. יהודים רבים הצטרפו לפרטיזנים לאחר האקציה השנייה והשלישית, אך חלק מהם מצאו את מותם בפלוגות אנטישמיות לאחר מכן. לאחר שחרור העיר על ידי הסובייטים עזבו רוב היהודים הניצולים לפולין לפי הסכם חילופי אוכלוסין ולאחר מכן עלו לארץ ישראל.

על תולדות הקהילה היהודית מהקמתה עד לחורבנה בשואה, נכתב בכרך השמיני של החלק הרביעי המוקדש לפולין בפנקס הקהילות שבהוצאת יד ושם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שו"ת מהרש"ל נט
  2. ^ שו"ת הב"ח החדשות סח
  3. ^ איתם הנקין, תערוך לפני שולחן: חייו, זמנו ומפעלו של הרי"מ עפשטיין בעל ערוך השולחן, הוצאת מגיד, ירושלים התשע"ט, עמ' 173-175.