משיח ברוכוף
 | |
| לידה |
14 באוקטובר 1875 בוכרה, אוזבקיסטן  |
|---|---|
| פטירה |
9 במרץ 1946 (בגיל 70) ירושלים, פלשתינה (א"י) |
  | |
משיח ברוכוף ג'יהן (14 באוקטובר 1875 ט"ו בתשרי ה'תרל"ה או ה'תרל"ו[1] – 9 במרץ 1946 ו' באדר ב' ה'תש"ו) היה סוחר ועסקן ציבור יהודי-בוכרי בירושלים. ממייסדי בית היתומים הספרדי ומנהלו וציר באספת הנבחרים הראשונה.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בבוכרה[2] לרבי ברוך ג'יהן ושרה לבית קולנגיוף. עלה עם משפחתו לארץ ישראל בשנת 1882 (ה'תרמ"ב) והתיישב בירושלים, בה התפרסם אביו כעסקן ציבור ופעיל צדקה. למד בחדר מסורתי, בתלמוד תורה דורש ציון ובבית הספר אליאנס. בשנת 1895 (ה'תרנ"ה) נסע עם כמה מאחיו למוסקבה ולטשקנט לצורכי עסקים. בטשקנט בנה בית כנסת מפואר ומקווה טהרה. בעקבות פנייתו של הרב יעקב מאיר, רכשו האחים, יחד עם בני משפחת יששכרוף, קרקע בירושלים בעשור הראשון של המאה העשרים להקמת בית היתומים הספרדי. עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נדד תדיר בין ארץ ישראל ובין האימפריה הרוסית לצורכי מסחר. עם פרוץ המלחמה גורש מהארץ בשל נתינותו הרוסית, והתיישב באלכסנדריה עד תום המלחמה, אז שב ארצה, ומאז לא עזב אותה יותר. החל משנת 1925 (ה'תרפ"ה) ניהל את בית היתומים ושימש כאפוטרופוס עליהם, עד לפטירתו. מלבד זאת, נשא בעוד מספר תפקידים ציבורים, בהם חבר בוועד העדה הספרדית בירושלים, בוועד העדה הבוכרית, בוועד העיר ליהודי ירושלים, בוועד חברה קדישא ובית העלמין, חבר "הסתדרות הספרדים", חבר הנהלת ישיבת פורת יוסף[3] וציר באספת הנבחרים הראשונה. לאחר פרשת הכותל ומאורעות תרפ"ט, התמנה על ידי הרבנות הראשית לישראל לחבר בוועדת הפיקוח על הכותל המערבי. סייע כלכלית להדפסת ספרים של חכמים ספרדים ובפרט בוכרים[4].
התגורר ב"בית משיח ברוכוף", בית שרכש ברחוב יפו ממשפחת דויסברג הגרמנית.
נפטר בירושלים בו' באדר ב' ה'תש"ו (9 במרץ 1946). על שמו סמטת ברוכוף בשכונת אבן ישראל בירושלים, בין רחוב יפו לרחוב אגריפס, בה שוכן מבנה בית היתומים הספרדי[5].
נשא את רחל, בת אחיו אברהם. לזוג נולדו תשעה ילדים. בנו משה פרסם את הרומן "אהבה וקוץ בה" העוסק בחיי הספרדים בירושלים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יצחק רפאל (עורך), אנציקלופדיה של הציונות הדתית כרך א 383-384.
- דוד תדהר (עורך), "משיח ברוכוף", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 727
- משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב עמ' 199, ירושלים ה'תרצ"ח.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| בקרת זהויות |
|
|---|