משה אלחנתי

משה אלחנתי
לידה	1951 (בן 73 בערך); תל אביב-יפו, ישראל
ענף מדעי	היסטוריה
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב
בן או בת זוג	תרצה יובל אלחנתי

משה אלחנתי (נולד ב-1951) הוא היסטוריון של העת החדשה ומלמד באוניברסיטת תל אביב בתוכנית הרב-תחומית במדעי הרוח שם הוא גם משמש כמרכז הֶקבץ הלימודים העוסק בתרבות הדיגיטלית וחברת הרשת בראי מדעי הרוח. כמו כן הוא מלמד, במדרשה לאמנות שבבית ברל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד וגדל בתל אביב. למד בבית הספר היסודי "גרץ" ולאחר מכן, בתיכון עירוני א'. את לימודיו לתואר ראשון החל בשנות ה-70 בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב כשבמקביל, עסק באמנות פלסטית והציג כמה תערוכות. לאחר כמה שנים, פנה אלחנתי לתחום האקדמי התמקד בו וסיים בהצטיינות את לימודיו לתואר שלישי בבית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב.

אלחנתי הוא ד"ר להיסטוריה מודרנית המתמחה בהיסטוריה תרבותית וחברתית של המודרניות בכלל ושל העידן הוויקטוריאני בבריטניה בפרט. עבודת הדוקטורט שלו שנעשתה תחת הדרכתה של פרופ' בילי מלמן: "תצוגות מכובדות פנאי, תחביב וייצוג-עצמי בריטניה, 1864–1873" עסקה, במגוון פעילויות הפנאי היצרני והאקטיבי של מעמדות העובדים במחצית השנייה של המאה ה-19.

היה נשוי לאשת הרדיו תרצה יובל אלחנתי.

תחומי מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה של תרבות הפנאי: מחקרו של אלחנתי בנוגע לפעילויות המוגדרות כפנאי-רציני כפי שהתבטאו בבריטניה במאה ה-19, שרטט את התפקיד החשוב של הפנאי בהגדרה העצמית ובמאמציהם של מי שנמנו על מעמדות העובדים, להשיג הכרה ומכובדות אזרחית בעידן שבו טרם זכו בזכות להצביע ולבחור.

התרבות הדיגיטלית: התעניינותו של אלחנתי בנושא הפנאי כאחד מן המסמנים החשובים של המודרניות וכמכשיר חברתי אקטיבי ואולי אף פוליטי, הביאה אותו לעסוק כבר בראשית שנות ה-90, בהיסטוריה תרבותית וחברתית של האינטרנט, ולבחון, בעזרת כליה המגוונים של התאוריה הביקורתית, מרחבים וירטואליים כזירה לפעילות פנאי יצרנית בקנה מידה חסר תקדים.

ההיסטוריה התרבותית של המחשבה והסנטימנט האקולוגי בחברה המערבית: תחום נוסף הנמנה עם מחקריו הוא בדיקת הזיקות המתקיימות החל מן המאה ה-18 בין היחס לטבע לבין הקדמה, החל בהוגי הנאורות ועד לאנשי התרבות הדיגיטלית ועקרונותהקיברנטיקה באשר לטיב יחסי אדם, טבע וטכנולוגיה בעידן הפוסט-הומני.

כתיבה, תרגום ומחקר באוטופית: התמקדות באוטופיות שנכתבו במאה ה-19 ובמשמעויות הפוליטיות והתרבותיות שנודעו להן.

ספרים שתרגם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאם מוריס, חדשות משום מקום, הוצאת רסלינג, תל אביב 2015

אלחנתי תרגם והוסיף ביאורים, הקדמה וסוף דבר לרומן האוטופי: חדשות משום מקום (News from Nowhere), ספרו של הסוציאליסט, האומן ואיש הספרות האנגלי ויליאם מוריס (Morris). בספר, שראה אור בשנת 1891, מציע מוריס דילוג בזמן אל אנגליה של המאה ה-21, זו, שלאחר מהפכה אלימה, התגבשה בה סוף סוף החברה הטובה. חברה אוטופית זו מתוארת כחברה מבוזרת מבחינה פוליטית, שוויונית מבחינה חברתית, אסתטית לעילא בכל מה שנוגע בתרבותה החומרית וגן עדן אקולוגי מצד נופיה האורבניים, הכפריים והפראיים המתמזגים בנינוחות אלו באלו.