מר שושני
מר שושני | |
לידה |
9 בינואר 1895 ברסט, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
26 בינואר 1968 (בגיל 73) מונטווידאו, אורוגוואי |
מדינה | צרפת |
השקפה דתית | יהדות |
מר שושני (כונה גם פרופסור שושני או החכם שושני; בצרפתית: Monsieur Chouchani; 9 בינואר 1895 כ"ה בטבת תרנ"ה, בריסק, – כ"ו בטבת תשכ"ח, 26 בינואר 1968,[1] דוראסנו, אורוגוואי) היה חכם ואינטלקטואל יהודי מסתורי, אשר העלים את זהותו האמיתית אך לטענת רבים שמו היה הלל פרלמן.
מר שושני לימד תלמידים רבים בכמה ארצות - בשיעורים ובאופן אישי, בהם אישים ידועים כמו אנדרה נהר, שלום רוזנברג, עמנואל לוינס, אלי ויזל, מניטו וג'ורג פולדס. הידיעות אודותיו מתארות אותו כאיש אשכולות, תלמיד חכם ופילוסוף פנומנלי, בעל ידיעות מופלגות בכל מקצועות היהדות ובייחוד בתלמוד ובקבלה, וכן במתמטיקה, פיזיקה, תולדות הפילוסופיה, דתות העולם, שפות, ספרות ועוד.
ב-2023 יצא לאור סרט דוקומנטרי בשם "חידת שושני" בבימויו של מיכאל גרינשפן. הסרט מתחקה אחר קורותיו של מר שושני ומנסה לפענח חלק מהחידות והמסתורין האופפים את דמותו. הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל הסרטים ה-39 בחיפה[2].
זהותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
"מר שושני" היה דמות מסתורית ששמה האמיתי ורבים מפרטיה הביוגרפיים אינם ברורים, בשל החשאיות שהקפיד עליה ביותר. פרופ' שלום רוזנברג ואחרים סבורים כי מדובר בהלל פרלמן, כיוון שמר שושני סיפר לו כי למד אצל הרב קוק ונסע לארצות הברית, ובאגרותיו של הרב קוק מופיעה דמות בלתי מוכרת בשם זה שפרטיה מתאימים לתיאור זה. אמנם באיגרות אלו, הממוענות לפרלמן עצמו ולרב מאיר בר-אילן מכנה אותו הרב קוק "החתן", וככל הידוע מר שושני לא התחתן מעולם, אולם כינוי זה משמש ביידיש גם עבור מי שהגיע לפרקו ועדיין לא השתדך. פרופ' רוזנברג, כמו גם נכדו של עמנואל לוינס, משוכנעים בזיהוי זה ושניהם אף קראו לאחד מבניהם "הלל" על שמו.
אלי ויזל כתב באוטוביוגרפיה שלו כי שמו המקורי היה מרדכי רוזנבאום, אך לא הוסיף פרטים על כך, אף על פי שלדבריו אסף פרטים רבים מאנשים שונים. ייתכן שמקור השם בעובדה שמר שושני השתמש מאז אוגוסט 1952 בתעודת לידה מרוקאית שנתן לו אדם בשם "מרדכי בן שושן" (רוזן = שושן). יש הטוענים כי השתמש בכינוי זה כדי להזדהות עם מרדכי, 'איש יהודי' משושן הבירה. ד"ר יעל לוין כתבה כי מסתבר שויזל העדיף לשמור על סודו של רבו, ולכן נקב בשם זה. היא טוענת שאלי ויזל עצמו ידע ששמו האמיתי הוא הלל פרלמן, ויזל עצמו כתב במאמר בצרפתית כי פגש את אחיינו של מר שושני לאחר מותו והוא סיפר לו את זהותו האמיתית, אחיין זה היה כנראה הרב מאיר מינץ ממונסי אחיינו של הלל פרלמן. מינץ מת בשנת תשמ"ח אך אשתו אישרה כי הוא זיהה את דודו.[3] במאמר אחר פרסמה לוין עדויות נוספות ביחס לשושני וכן תמונה בלתי מוכרת של פרלמן שצולמה בסביבות שנת 1912, המשמשת ראיה נוספת לזהות שבין פרלמן לשושני.[4]
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי השמועה, עוד כילד התפרסם שמו של שושני כבעל זיכרון פנומנלי, והוריו ערכו עמו מופעים שבהם הופגנו יכולותיו. יש הסוברים שבשל הטראומה שנגרמה לו במופעים הוא אימץ בהמשך את אורח החיים המיוחד שלו.
הוא שמר בקנאות על פרטיותו ועל שמו, וכדי להסתיר את זהותו קרא לעצמו "שושני". יש המספרים כי מעולם לא ראוהו עולה לתורה, כדי שלא ייוודע שמו האמיתי. העיתונאי היהודי-הצרפתי שלמה (סלומון) מלכה, שכתב עליו ספר בצרפתית, הכתירו בכותרת המשנה "חידת המורה של המאה העשרים".
במשך חייו הסתובב שושני כנווד ערירי ברחבי העולם: באירופה, בארץ ישראל, בארצות הברית, באורוגוואי, ובארצות נוספות.
על פי הסברה ששושני הוא הלל פרלמן, עולה שהוא שהה בארץ ישראל למד בישיבת מאה שערים ומשם נשלח ללמוד אצל הרב קוק בישיבת אוצר חיים (ישיבת הרב קוק ביפו), ואחר נסע לארצות הברית. איגרת שכתב אליו מופיעה באגרות הראי"ה, וכן איגרת נוספת (אגרות הראי"ה חלק ב' עמ' שכט, איגרת תשל"ג) אותה שלח בשנת ה'תרע"ה (1915) לרב מאיר בר-אילן ששהה אז בארצות הברית. באיגרת, בה הוא מכנה את פרלמן "ידידי החביב החתן הרב החריף ובקי שלם ורב תבונות", הוא מבקש שיסייע לו, כיוון שפרלמן לא מכיר שם איש וחבל לאבד כישרון כזה בשל צרות הפרנסה.
בשנות השלושים של המאה העשרים שהה שושני באוראן ובערים אחרות במגרב. שם למד היטב את המנהגים של יהדות עדות המזרח ואת השפה הערבית.
ב-1942 שהה בפריז ומכיוון שלא היו לו מסמכים, נעצר על ידי הגסטאפו ועקב היותו נימול הואשם כיהודי. הוא הצליח לשכנע את חוקריו כי הוא מוסלמי ולכן נימול. לשם בירור הדברים הוזמן המופתי הראשי של צרפת לתאו לברר את טענותיו. בתום חמש שעות של שיחה, דרש המופתי לשחרר את האיש באמרו שהוא קדוש מוסלמי.[5]
בין השנים 1947–1952 שהה שושני בצרפת. באותן שנים שימש כמורה פרטי. באותן השנים לימד כמה מגדולי אנשי הרוח היהודיים של צרפת, בהם הפילוסוף עמנואל לוינס, פרופ' אנדרה נהר, הרב יהודה ליאון אשכנזי ("מניטו"). הוא קיים בביתו לימוד בספר נפש החיים לר' חיים מוולוז'ין. לימוד זה היה בתשלום, לדבריו במטרה שהתלמידים יעריכו את השיעור. השיעור היה מתחיל בשעות הקטנות של הלילה ונמשך עד הבוקר.
לאחר מכן הגיע לישראל,[6] בה שהה בקיבוץ בארות יצחק ובמקומות נוספים. בין השנים 1955–1956 התגורר שושני שוב בצרפת, ולאחר מכן עבר לדרום אמריקה, והתגורר במונטווידאו.
קשר עלום ולא ברור היה לו עם האדמו"ר מלובביץ' האחרון, רבי מנחם מנדל שניאורסון, אשר ישנן עדויות כי דרש בשלומו על ידי אנשים שהכירוהו באורוגוואי. כמו כן, חלק ממחברותיו שפורסמו הן מחברות שהונפקו על ידי המרכז לענייני חינוך, ארגון בראשו עמד האדמו"ר.
מר שושני נפטר מהתקף לב בכ"ו בטבת תשכ"ח, 26 בינואר 1968, בדוראסנו (אנ') שבאורוגוואי, במהלך סמינר לחניכי בני עקיבא ולמורים דתיים. בשעת מותו היה על ידו תלמידו שלום רוזנברג. בכיסו נמצא פתק ובו מספר טלפון בשווייץ של אדם שהכירו. כאשר התקשרו למספר הטלפון, התברר כי אותו אדם נפטר ב-24 שעות קודם לכן. בכך נותרה אישיותו עלומה גם אחרי מותו.
מר שושני נקבר במונטווידאו שבאורוגוואי. על מצבתו נכתבו, על ידי הסופר אלי ויזל, בין היתר, השורות הבאות: "הרב והחכם שושני ז"ל / לידתו וחייו סתומים בחידה / נפטר ביום שבת קודש כו טבת תשכ"ח".
אישיותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מר שושני לא היה אדם קל, והיה חריף ועוקצני. עמנואל לוינס, סיפר שמר שושני פתח בפניו את שערי התלמוד, כינה אותו בשם "מורה מופלא ואכזרי". אחד מתלמידיו סיפר שבתקופה שבה הכיר את שושני, הוא לא שמר על מראהו החיצוני, לא הקפיד להחליף בגדים ולא התרחץ. אשת לוינס לא הסכימה ששושני ילמד אותו בביתם, ולכן היו לומדים ברציפי הרכבת התחתית.
הרב קוק מתאר את הלל פרלמן כ"אחד הצעירים היותר מצוינים... חריף, בקיא, שלם ורב תבונות". תלמידיו מציינים קודם כל את זכרונו המופלא, שלפי פרופ' רוזנברג הכיל את כל ספרי היסוד של היהדות בנוסף למתמטיקה, לפיזיקה ולפילוסופיה המודרנית.
מר שושני היה דמות נערצת על ידי מאות תלמידיו, עד שפרופ' שלום רוזנברג אמר כי "העולם נחלק לאלו שהכירו אותו, ולאלו שלא". כמורה הוא עורר אי-שקט בתלמידיו, ועודד אותם להשתפר ולהתקדם כל הזמן.
אלי ויזל כתב עליו ב'שיר המתים':
אף אחד לא ידע את שמו או את גילו, מאין בא, מה שימח אותו ומה היה טיבם של פחדיו, מה הוא ניסה להשיג או לשכוח, זאת לא ידענו. מוצאו נע בין מרקש לווילנה, בין קישינב לצפת, בין כלכותה לפירנצה. הוא שלט בכשלושים שפות עתיקות ומודרניות, כולל הינדית והונגרית. הצרפתית שלו היתה טהורה, האנגלית שלו מושלמת, והיידיש שבפיו הותאמה למבטא של בן-שיחו. הוא היה מדקלם בעל-פה מתוך הוֶודות ההודיות ומסֵפר הזוהר. מאחר שהיה יהודי נודד, הרגיש כבן-בית בכל תרבות. תמיד מלוכלך, מוזנח, הוא דמה לקבצן או לליצן. הוא היה חובש כובע פצפון, תמיד אותו הכובע, על ראש ענקי, עגול, תפוח. מי שנתקל בו ברחוב ולא הכירוֹ, התרחק בגועל, אגב, לסיפוקו הרב. במשך שלוש שנים, בפאריס, הייתי גם אני תלמידו. לצדו למדתי הרבה על סכנות השפה והתבונה, על דחפיו של החכם, וגם של המטורף, על דרך המסתורין של המחשבה לאורך המאות, על הפקפוק דרך המחשבות, אבל לא למדתי דבר על הסוד שייסר אותו או הגן עליו אל מול אנושיות חולה.
תלמידו עמנואל לוינס מספר שכשראהו לראשונה לא התרשם ממראהו, אך לאחר פגישה זו אמר "מה שהאיש הזה יודע-איני יודע, אך כל מה שאני יודע-הוא יודע". לוינס העריץ את שושני עד סוף ימיו, ואמר עליו כך: "כשהיה מלמד לא היה מונח ספר לפניו. הוא ידע הכול בעל פה, וכשהייתי מפענח בקושי את האותיות הקטנות בתוספות, הוא היה מפסיק אותי: 'אתה שם, בסוף השורה דילגת על מילה' … היה למר שושני כח דיאלקטי בלתי רגיל: כמות המושגים שהיה מסוגל לתפוס ולהרכיב בבת אחת הייתה משאירה רושם של פראות, בתגליותיה הבלתי צפויות". לוינס למד ממנו בצורה אינטנסיבית במשך כמה שנים עד שזה נעלם.
פרופ' שלום רוזנברג שמתייחס אל מר שושני כאל מורהו המובהק, ורואה בדמותו אחד מגדולי העולם, כינה אותו "סוקרטס ללא אפלטון". בריאיון למקור ראשון הוא אמר "אם אתה שואל אותי איך היה נראה תנא, איך היה נראה הגאון מווילנה, אז אני יודע - הוא!".
מר שושני לימד את תלמידיו בעל-פה, אך השאיר אחריו מחברות שחלקן נמצאו ברשותו של תלמידו, פרופ' רוזנברג. רוזנברג העיד כי פענוח הכתבים קשה מאוד עד בלתי אפשרי, כיוון שהם כתובים בדרך בלתי מובנת ולעיתים קרובות בקצרנות רבה. ב-2019 נמכרו שש מחברות במכירה פומבית תמורת כעשרים אלף דולר.[7] בשנת 2021 נמסרו מחברותיו לספרייה הלאומית, וצילומיהן הועלו לאתר אינטרנט ייעודי.[8]
מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הפילוסוף עמנואל לוינס
- הסופר אלי ויזל, שגם כתב עליו שיר
- פרופ' אנדרה נהר
- פרופ' שלום רוזנברג, אשר החזיק בכמה מכתביו שאותם תרם לספרייה הלאומית[9]
- פרופ' צבי בכרך, שהיה תלמידו ועוזרו של שושני בקיבוץ בארות יצחק בסתיו 1952
- פרופ' יעקב (ז'אק) גולדברג[10][11]
- פרופ׳ שמעון שוורצפוקס
- פרופסור רולנד גוטשל(צר')[12]
- הרב אליהו אביחיל[13]
- הרב יהודה ליאון אשכנזי
- הרב אברהם אירגאס
- ד"ר משה קטן
- המהנדס דניאל רובינשטיין, נשיא בית הכנסת אשכנזי.
- האדריכל ג'ורג פולדס - כונה "הצדיק" בפי ערביי ירושלים
- הרב ישראל בודנהיים - מרבני ישיבת קול תורה[14]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זאב הרוי, 'שושני על נבואת משה רבנו', בתוך: בנימין איש-שלום (עורך), בדרכי שלום: עיונים בהגות היהודית, מוגשים לשלום רוזנברג, ירושלים: בית מורשה בירושלים – מכללת רוברט מ. ברן, תשס"ז, עמ' 459–465 (ובמקורות שבהערות 1–2, 14).
- מאשה טורנר, 'ערב אחד עם מר שושני: מעשה שהיה', בתוך: בדרכי שלום (תשס"ז), עמ' 467–468.
- Salomon Malka, Monsieur Chouchani: l’énigme d’un maître du XXe siècle: entretiens avec Elie Wiesel, suivis d’une enquête, Paris: JC Lattès, 1994. (בצרפתית)
- Shmuel Wygoda, 'Le maître et son disciple: Chouchani et Lévinas,' Cahiers d’Etudes Lévinassiennes 1 (2002), 149-183. (בצרפתית)
Hanooch Ben Pazi, A Philosopher in the eye of the Storm, Monsieur Chouchani and Levinas's Nameless Essay", AJS Review 41:2 (November 2017), 315–331
- הודיה סמט הר שפי, 'אש שחורה על גבי אש לבנה- דרך לימודו של מר שושני, כתבי היד של מר שושני'. עבודת מאסטר, המחלקה לפילוסופיה יהודית, בר-אילן, תשע"ו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר האינטרנט הרשמי של כתביו של מר שושני
- אתר האינטרנט הרשמי של מיכאל גרינשפן על מר שושני
- מידע על מר שושני בקטלוג הספרייה הלאומית
- ארכיון מר שושני, בספרייה הלאומית
- סיפורו המלא של הגאון, הנווד המסתורי - מר שושני- הלל פרלמן ספי גלדצהלר משוחח עם משה נחמני, סרטון בערוץ "הרוח הגדולה", באתר יוטיוב (אורך: 01:44:20)
- ד. גלעדי, פרצופים באניה, מעריב, 16 באוקטובר 1952 (עם עלייתו לישראל)
- אליעזר ויזל , שושני המסתורי, הצופה, 6 בדצמבר 1968 (לאחר פטירתו)
- דברי מניטו על מר שושני
- דמותו, זהותו ותורתו של מר שושני. דברי ספי גלדצהלר בכנס על מניטו. ירושלים 2019
- ארבע ראיות הזהב לכך ששושני הוא הלל פרלמן. ספי גלדצהלר
- Shmuel Wygoda, Le maître et son disciple: Chouchani et Lévinas (Cahiers d’Etudes Lévinassiennes 1 (2002), 149-183)
- משה נחמני, מי כאן הלל?, מקור ראשון, מוסף "שבת", 1 בספטמבר 2011
- יואב שורק ואורי פז, עקיצתו של ענק הדעת - על מר שושני, באתר "הגות יהודית – אתר למחשבה יהודית של פרופ' שלום רוזנברג" (ראיון עם שלום רוזנברג על מר שושני)
- "רב תבונות", על הגאון המסתורי ר' הלל פרלמן - מר שושני, תלמיד הראי"ה קוק, בתוך: אור חדש גיליון 15, הוצאת אור האורות
- יהודה זייבלד, כתביו התלמודיים של "מר שושני", באתר "דאצ'ה", כ"ב סיון ה'תשע"א – סקירה של סגנון הכתיבה והחידושים של מר שושני במחברותיו
- פרופ' דב לנדאו, מיתוס הנודד כגאון תמהוני, הצופה, ותמונות דיוקנו, בתוך אשכול על אודותיו באתר "אוצר החכמה"
- יאיר שלג, חידה יהודית של המאה העשרים, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2013
- עופר אדרת, הגאון היהודי המסתורי שניצל בגלל חידה לקצין נאצי, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2013
- יעל לוין, תעלומת שושני: הפתרון, מקור ראשון, מוסף "שבת", 18 בספטמבר 2015, עמ' 12-13
- מי אתה מר שושני, עלון "קרוב אליך" פרשת אחרי-קדושים תשע"ז
- יעל לוין, תעלומת הגאון: היהודי שצילם במוחו את התנ"ך, בעיתון מקור ראשון, 26 בינואר 2018
- איתמר אייכנר, הרב שידע הכול: התגלו כתבי יד נדירים של "מר שושני", באתר ynet, 24 ביולי 2019
- ספי גלדצהלר, גאון, נווד ומסתורי: מי אתה מר שושני?, באתר "סרוגים", 10 בינואר 2021
- ערן מינהר וספי גלדצהלר, ״שושן נעלם״ - פרק על חייו של מר שושני בפודקאסט ״מינהר הזמן״, ״כאן״, תאגיד השידור הישראלי
- הודיה הר־שפי (סמט), סודו של המורה השותק, בעיתון מקור ראשון, 29 באוגוסט 2021
- חן מלול, תלמיד של הרב קוק ומורה של לוינס: מי אתה מר שושני?, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, אוקטובר 2021
- איתמר אייכנר, המחברות של הגאון המסתורי "מר שושני" נחשפות לציבור, באתר ynet, 19 בדצמבר 2021
- מונסיור (מר) שושני - איש מסתורין אשכול בפורום אוצר החכמה
- הילה פלדות, צדיק אמיתי מתפלל עם מטרייה, באתר הארץ, 26 במרץ 2024
- הודיה סמט הר שפי, מעבר למילים - תפיסת הפשט של מר שושני.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ התאריכים מבוססים על מאמרה של יעל לוין, ראו בקישורים החיצוניים
- ^ חידת שושני, באתר פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-39 חיפה
- ^ יעל לוין, תעלומת שושני: הפתרון, מקור ראשון, מוסף "שבת", 18 בספטמבר 2015, עמ' 12-13
- ^ יעל לוין, תעלומת הגאון, מקור ראשון, מוסף "שבת", 26 בינואר 2018, עמ' 8–9.
- ^ קרוב אליך, גיליון 127, ט' אייר תשע"ז, מי אתה מר שושני? עמ' 12
- ^ דוד גלעדי, פרצופים באניה, מעריב, 16 באוקטובר 1952
- ^ תגלית! שש מחברות עם כתביו ודברי תורתו של החכם המסתורי מר שושני, באתר ווינרס
- ^ אירוע לרגל מסירת המחברות, והאתר: כתביו של מר שושני.
- ^ ארכיון מר שושני (ARC. 4* 2076), באתר הספרייה הלאומית.
- ^ Prof Jacques Goldberg on his Master Shoshani, Chouchani.com
- ^ Martín Gamboa,“Peregrinajes nostálgicos” a la tumba de Monsieur Shoshani en Uruguay, Etnografía vol.3 no.1 Montevideo jun. 2018, n.15
- ^ הודיה סמט הר-שפי, אש שחורה על גבי אש לבנה: דרך לימודו של מר שושני כתבי היד של מר שושני, אפריל 2016, (עמ' 18)
- ^ קטע מראיון של הרב אליהו אביחיל ז"ל על מר שושני - בן שושן - Monsieur Chouchani Bensoussan, סרטון בערוץ "ada4567", באתר יוטיוב (אורך: 08:29)
- ^ ראו כאן