מרקוס יוניוס פארה
מרקוס יוניוס פארה (בלטינית: Marcus Iunius Pera; המאה ה-2 לפנה"ס) היה דיקטטור רומאי בתקופת המלחמה הפונית השנייה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא היה בנו של יוניוס ברוטוס פארה מצאצאיו של לוקיוס יוניוס ברוטוס. שימש כקונסול בשנת 230 לפנה"ס יחד עם מרקוס אמיליוס ברבולא,[1] וכקנסור בשנת 225 לפנה"ס יחד עם גאיוס קלאודיוס קנטאו. לאחר קרב קאנאי בשנת 216 לפנה"ס מונה לדיקטטור יחד עם מרקוס פאביוס בוטאו, אולם בוטאו התפטר עוד באותו היום שמונה בטענה שלא ייתכן שיהיו שני דיקטטורים ברומא.[2] הוא פעל בכל דרך אפשרית להגדלת הצבא הרומאי כולל גיוס פושעים ועבדים לשורותיו. אם כי סירב לפדות את השבויים שנפלו בידי חניבעל.[3] חניבעל שלח את אחד מקציניו קרתאלו למשא ומתן, אולם פארה רק הורה לקרתאלו לעזוב את העיר.[4] הוא ניהל גם את הקונסולאט של שנת 215 לפנה"ס[5] מכאן ואילך לא ידוע עליו דבר.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יואנס זונאראס, "תמצית ההיסטוריה", ספר שמיני, 19.
- ^ פלוטרכוס, "חיי פאביוס" 9.
- ^ ולריוס מקסימוס, 7, 6, 1.
- ^ ישראל שצמן, "תולדות הרפובליקה הרומית", עמ' 143.
- ^ טיטוס ליוויוס, ספר עשרים ושלושה, 24 - 25.