מרכז ההסברה

מרכז ההסברה
מידע כללי
מדינה	ישראל
משרד אחראי	משרד התרבות והספורט; ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים
תאריך הקמה	1954
	האתר הרשמי

המערך לטקסים ולאירועים ממלכתיים הוא הזרוע הביצועית של ועדת השרים לסמלים וטקסים ושל הממשלה בכל הנוגע לתכנון ולביצוע הטקסים והאירועים הממלכתיים. מרכז ההסברה נוסד על-מנת לקדם את הממלכתיות והמורשת הלאומית בישראל. המרכז משמש כגוף האחראי על הפקת כלל הטקסים, הלוויות, האזכרות והאירועים הממלכתיים במדינת ישראל והפקת כל הטקסים הקשורים לחגים הלאומיים בישראל: טקס הדלקת המשואות הנועל את אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה ופותח את חגיגות יום העצמאות, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה (טקס נפגעי פעולות איבה, טקס עולי הגרדום וחללי המחתרות, טקס חללי ההעפלה) ויום ירושלים. ציוני תאריכים: אילת, תל חי ועוד. מרכז ההסברה אחראי על למעלה משלושים טקסים ממלכתיים וביניהם אירועי יום הזיכרון ליצחק רבין, אזכרות לראשי ממשלה ולנשיאים, לוויות על-פי נוהל חבצלת ועוד. כיום, משויך מרכז ההסברה למשרד התרבות והספורט.

בין השנים 2015-2023 עמד בראש המרכז מושיק אביב אשר כיהן גם כיושב-ראש ועדת שרים לסמלים וטקסים וכן כיושב-ראש הוועדה הציבורית לבחירת משיאות ומשיאי משואות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז הוקם בשנת 1954 בתוך משרד ראש הממשלה על ידי ראש הממשלה דוד בן-גוריון במטרה לקדם את הטמעת עקרונות הממלכתיות בקרב הציבור הישראלי.

המרכז הפך בהדרגה לגוף מטה גדול שפעל בחמישה מחוזות ארציים (ירושלים, תל אביב, חיפה, באר-שבע ונצרת). המרכז הוציא לאור מאות של פרסומים בנושאי מורשת שונים ובין השאר את סדרת הספרונים דע את עמך, שעסקה בהיסטוריה יהודית וישראלית; לצד זאת יצאו לאור מאות כרזות העוסקות בנושאים שונים אותם ביקשה המדינה לקדם ויועדו לתלייה במוסדות ציבור ובבתי-ספר. בנוסף קיים המרכז סיורי ידיעת הארץ לעולים חדשים והיה אחראי על מרכזי המבקרים בכנסת, בבית המשפט העליון ובבתי המשפט המחוזיים.

מבחינת שייכותו הארגונית עבר מרכז ההסברה מספר משרדים. לאחר הקמת המרכז הוא היווה יחידת-סמך של משרד ראש הממשלה באחריותו של זלמן ארן ששימש כשר בלי תיק. גם לאחר שארן היה לשר התחבורה הוא המשיך להיות אחראי למרכז^[1] וכשמונה לשר החינוך והתרבות הועבר למשרד החינוך והתרבות^[2]. בשנת 1966 הוכפף המרכז לשר ישראל גלילי ששימש כשר בלי תיק האחראי על תחום ההסברה; בשנת 1974, עם הקמת משרד ההסברה, הועבר לאחריותו; ובשנת 1975 עם פירוקו הועבר אל משרד החינוך והתרבות. ב-2003, כחלק מתהליך ארגון מחדש במשרד החינוך קוצץ כוח האדם של המרכז והוא הועבר למשרד ראש-הממשלה^[3]. בין השנים 2013–2020 שויך המרכז למשרד התרבות והספורט^[4], עם הקמתה של ממשלת ישראל השלושים וחמש הפך המרכז לגוף ממשלתי עצמאי תחת אחריות משרד ראש הממשלה. בשנת 2021 עם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש חזר המרכז, לאחריות משרד התרבות והספורט.

מרכז ההסברה מעביר את הטקסים בשידור ישיר באמצעות עמוד הפייסבוק שלו.

ביום 27 באוגוסט 2023 התקבלה החלטת ממשלה על שינוי שם "מרכז ההסברה - המטה לטקסים ולאירועים ממלכתיים" ל"המערך לטקסים ולאירועים ממלכתיים".

רשימת הטקסים הממלכתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקס האזכרה הממלכתי למנחם בגין.
הטקס הממלכתי לציון יום שחרור אילת.
טקס האזכרה הממלכתי ליוסף טרומפלדור וחבריו שנפלו בקרב על הגנת תל חי.
טקס האזכרה הממלכתי המשותף לנשיאי ישראל ולראשי ממשלותיה שהלכו לעולם.
יום הזיכרון לשואה ולגבורה
- עצרת הפתיחה הממלכתית בערב יום הזיכרון.
- טקס הנחת זרים.
- טקס "לכל איש יש שם" – המפעל להנצחת קורבנות השואה.
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות
- טקס האזכרה הממלכתי לחללי ההעפלה.
- טקס האזכרה הממלכתי לחללי פעולות איבה.
- טקס האזכרה הממלכתי לחללי המחתרות ולעולי הגרדום.
- טקס הדלקת המשואות – הטקס הממלכתי לנעילת יום הזיכרון ולפתיחת אירועי יום העצמאות.
- טקס הענקת פרסי ישראל.
הטקס הממלכתי לציון הניצחון על גרמניה הנאצית.
יום ירושלים
- טקס האזכרה הממלכתי ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל.
- הטקס הממלכתי לאיחוד ירושלים.
טקס האזכרה הממלכתי ליצחק שמיר.
טקס האזכרה הממלכתי לבנימין זאב הרצל.
טקס האזכרה הממלכתי לזאב ז'בוטינסקי.
טקס האזכרה הממלכתי לרחבעם זאבי (גנדי).
הטקס הממלכתי הפותח את אירועי יום הזיכרון ליצחק רבין – "נר יצחק".
טקס האזכרה הממלכתי ליצחק וללאה רבין.
טקס האזכרה הממלכתי לחיים ויצמן.
התפילה המרכזית לציון חג הסיגד – טקס הברכות.
טקס האזכרה הממלכתי לדוד בן-גוריון.
טקס הענקת עיטור ממלכתי למצטיינים במאבק בסחר בבני אדם.