מרכז אור שלום

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרכז אור שלום
פעילות ארכיון, כתב־עת, הוצאת ספרים ותקליטורים, הופעות ומחקר
תחום יהדות לוב
שפה רשמית עברית, טריפוליטאית יהודית, איטלקית
מדינה ישראל
מטה הארגון בת ים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ישראל, לוב
יושב ראש פדהצור בנעטיה
מנכ"ל יצחק בן־דוד
עובדים 2 (נכון ל־2018)
תקופת הפעילות 1995–הווה (כ־29 שנים)
www.or-shalom.org.il
קואורדינטות 32°01′11″N 34°45′11″E / 32.019725501177°N 34.753131888053°E / 32.019725501177; 34.753131888053
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אור שלום הוא מרכז לשימור מורשת יהדות לוב ולהנחלתה הממוקם בבת ים. במסגרת המרכז יוצאים לאור ספרים, תקליטורים וכתב עת ("עאדא"), והוא כולל גם מוזיאון ותמיכה בחוקרי יהדות לוב. נוסף על כך, במסגרתו מתקיימים אירועים תרבותיים והרצאות בנושאים הקשורים ליהדות לוב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז אור שלום נוסד בשנת 1995 בידי פדהצור בנעטיה. המרכז קרוי על שם הרב שלום טייאר, רב העיר אל־ח'ומס שבלוב, ועל שם נכדו, המחנך והמשורר שלום בנעטיה – אביו של מייסד המרכז. בעשור הראשון לפעילותו פעל המרכז מבית המייסד, ועלון הדגל שלו, "עאדא" היה מופץ בחינם לבתי-הכנסת של העדה. עם השנים התמסדה הפעילות והעלון החל להישלח למנויים. לאחר שנתו העשירית, זכה המרכז למבנה מעיריית בת-ים, בו נפתחו חדר הרצאות, ספרייה, ארכיון ומוזיאון.[1]

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת המרכז פועלים מוזיאון וארכיון למורשת לוב, בהם תשמישי קדושה וכלי כסף יהודיים, ביגוד מסורתי, כלי בית ואביזרי יום־יום, וכן שירים, קובצי שמע, תצלומים, מסמכים ועיתונים עבריים,[2] וסיפורי עם. כמו כן, המרכז מעניק מלגות לחוקרי הקהילה בתחילת דרכם.

המרכז מקיים הרצאות וימי עיון, בהם משתתפים חוקרים דוגמת הרווי גולדברג, אפרים חזן ושמעון אוחיון, פוליטיקאים בני העדה דוגמת יצחק כהן,[3] ומשה ארבל, פייטנים (בהם זיו יחזקאל) ועוד. בנוסף, במרכז מתקיימים לימודים בנושאי חזנות, פיוטים ושירים, טריפוליטאית יהודית, וכן לימודי איטלקית בשיתוף המכון לתרבות של שגרירות איטליה בישראל.

תיעוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתשעים אחוזים מיהודי לוב עזבו את לוב בתקופת העלייה ההמונית (1948 והלאה)[4] וכמעט כל היתר עלו לישראל בעשרים השנים הבאות. העולים, ובפרט צאצאיהם, מתערבים בעדות אחרות, ואף (מחוץ לישראל) בבני עמים אחרים, וכך המסורת הלובית הולכת ונשכחת. מסיבה זו המרכז מעוניין לשמר את המסורת שבעל־פה כל עוד ניתן. לשם כך, קיים המרכז מפגשי תיעוד לקהילות עיירות וכפרי לוב, הקליט והוציא לאור עדויות של עולים מבוגרים, "תמונות" ו"שואת"), ומקיים סקרי רשת בהם מתבקשים הצעירים לתשאל את זקניהם.

רבים מהמבנים ההיסטוריים בתולדות הקהילה נהרסו או הוסבו לשימוש שונה במהלך השנים, בייחוד תחת שלטון מועמר קדאפי (1969–2011). כך למשל, היו בלוב יותר מארבעים בתי-כנסת,[5] אך כמעט כולם הוסבו למבני דת מוסלמיים או נוצריים, או נהרסו כליל. גם בתי-קברות רבים נהרסו, מאחר שעל־פי דת האסלם לאחר שעברו שלושים שנה מהקבורה מותר הדבר. כך גם בתי ספר ומוסדות נוספים. המרכז מנסה לתעד אתרים אלו כל עוד הדבר אפשרי. בשל כך שלח המרכז מספר שליחים מטעמו ללוב, לרוב יהודים שהחזיקו באזרחות זרה. הדבר היה כרוך בסיכון, עקב העוינות בין לוב לישראל, ולכן, עם התפתחות רשת האינטרנט, המרכז מאתר דרכה מקומיים שיצלמו עבורו.

בשנת 2002 נשלח ללוב דניאל גרינברג, צעיר בלגי שאביו יהודי, אז דוקטורנט למתמטיקה. הוא לא הודיע למדינה שבכוונתו לצלם בה, כנדרש אז, ועל־כן נעצר והוחרמו ממנו כארבע מאות תמונות ושתים עשרה קלטות וידאו. ביום העשירי למעצרו, לאחר ששבת רעב ושגרירות צרפת התערבה לטובתו, שוחרר. עם שחרורו היה עליו להמתין יממה לטיסה שתצא להולנד, והוא ניצל יממה זו למאות צילומים נוספים ולשתי קלטות נוספות, אותם הצליח להוציא מן המדינה. בשנת 2004 נשלח ללוב שליח נוסף – נפתלי הילגר, יהודי ישראלי ובעל אזרחות גרמנית, צלם במקצועו. הוא שהה בלוב כשלושה שבועות, צילם את רוב המקומות שהתבקש ויצא בשלום.[6]

בשנת 2005 אושר ביקורה של קסניה סבטלובה – אז כתבת ערוץ 9 והג'רוזלם פוסט – בלוב, לרגל "כנס הספר הלבן של קדאפי"[א]. בטרם הביקור ביקשו ממנה מרכז אור שלום ומרכז מורשת יהדות לוב לתעד אתרים יהודיים, בפרט בתי-קברות. במרכז בו התקיים הכנס שכנה ספרייה גדולה, ובה למדה קסניה על אודות קבר הקדוש המוסלמי עבד א-סלאם אל-אסמר (השזוף) (ער') בזליתן (ער'), ובתואנה זו היא ביקשה לבקר בעיר. לביקור זה ליווה שלושה אנשי המודיעין הלובי, אשר התירו לה להמשיך ולחפש את שרידי בית העלמין ובית-הכנסת העתיק בושאייף,[7] שנפלו קורבן לתהליך עיור. סבטלובה צילמה גם באל-ח'ומס ובטריפולי הבירה.[8]

בשנת 2006 צילם עבור המרכז פטר ברטלי – צרפתי שעבד באל־ח'ומס מטעם חברת קטרפילר – את בית העלמין המקומי מספר פעמים. הוא נעצר, ולאחר התערבות מנכ"ל החברה הועבר לערב הסעודית. המרכז פיצהו בכמה אלפי דולרים.

במרץ 2010 נשלח ללוב רפרם חדד, יהודי ישראלי ממוצא תוניסאי (ג'רבה), צלם ואומן. טרם כניסתו למדינה קיבל אישור לצלם בה, ואכן צילם אתרים רבים, בפרט בטריפוליטניה. כבר בימים הראשונים לביקורו הוצמד לו סוכן המודיעין הלובי, ובשהותו בדרנה שבקירנאיקה נעצר ונחקר, אך שוחרר כעבור זמן קצר.[9] ביום העשירי למסעו – בו תכנן לצאת מן המדינה – נעצר שנית בחשד לריגול מטעם המוסד, או למצער סחר בנשק או הלבנת הון,[10] ובמהלך שהותו בכלא סבל עינויים. בהמשך העריך פדהצור בנעטיה, מייסד המרכז, שהמודיעין המקומי היה דרוך במיוחד בשל המושב השנתי ה־22 (ער') של הליגה הערבית שהתקיים בעיר סירת כשבוע לאחר מכן, ושהאזרחות הישראלית שנחשפה הוסיפה לחשש המודיעין הלובי.

לאחר כחמישה חודשים הושגה עסקה בין לוב, מצרים וישראל, על פיה תמורת שחרורו של רפרם חדד, מצרים איפשרה למשט לובי לעגון באל עריש ולתוכנו לעבור לרצועת עזה, וישראל איפשרה ללוב לבנות כעשרים מבנים טרומיים ברצועה,[1][11] ושחררה מספר אסירים פלסטיניים.[12] על הפרשה כתב רפרם את הספר "מדריך רפרם לכלא הלובי", שיצא ב־2012 בהוצאת עם עובד.[13]

בשנת 2011, במהלך מלחמת האזרחים בלוב, נשלח ללוב הצלם והסופר צור שיזף מטעם ידיעות אחרונות, ואף הוא ביצע שליחות עבור אור שלום.[14]

תרבות ותפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז מקיים חגיגות בסיסה, נופשים, ערבי בידור[15] וראיונות פתוחים. באלו משתתפים שלל ידוענים (בעיקר בני העדה), בהם הג'ודוקא ירדן ג'רבי, הזמר גיא זו-ארץ, הבלשן אבשלום קור, חבר-הכנסת לשעבר והשדרן יגאל גואטה ועוד.[16] חלק מהאירועים יצאו גם בתקליטור DVD.[17]

המרכז העלה את המחזמר "באשמורת הבוקר", שהציג את אווירת הסליחות בלוב – מאז 2006 (יצא גם בתקליטור DVD),[18] ומקיים מדי שנה אירועי סליחות ומופעי סליחות בהשתתפות דוד ד'אור, גיא ורועי זו־ארץ, אלי לוזון ועוד.[19] כמו כן קיים המרכז תפילות חגיגיות ביום העצמאות מאז שנת ה'תשע"ח (2018), בה הוא הוציא את הסידור "שאו ציונה".[20]

הוצאה לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז מוציא לאור כתב עת, לוח שנה וספרים, בהם ספרים חדשים ומהדורות חדשות לספרים עתיקים:

הוצאה מקורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כתב העת עאדא (מנהג), פדהצור בנעטיה (עורך), ה'תשנ"ו והלאה. בתחילה ירחון, רוב שנותיו דו־ירחון, ומשנת ה'תש"פ (2020) רבעון.[21] כתב־העת עוסק בהיסטוריית הקהילה, במנהגיה, באמנותה, בסיפוריה, במטבחה ועוד.[ב]
  • רפאל זרוק, סדר קריאת הסליחות בחודש אלול לפי מנהג יהודי לוב, ה'תשנ"ו[22]
  • שפתי רננות לשבת: פרקי סליחות שנוהגים לקרוא בקהילות קודש יהודי לוב וג'רבה בשבתות חודש אלול ובשבת תשובה, ה'תשנ"ז[23]
  • שירו לנו משיר ציון: שירתם הציונית של נערי ובחורי היהודים בלוב, פדהצור בנעטיה (עורך), ה'תשס"א – אסופת שירים עבריים משנות השלושים והארבעים[ג][24]
  • לוח שנה, ה'תשס"ב והלאה[ד][25]
  • סדר "שפתי רננות": כמנהג יהודי לוב וג'רבה ולימוד הלחנים שלהם על־פי מסורת יהודי לוב, פדהצור בנעטיה (עורך), ה'תשס"ז[26]
    • תקליטור נלווה מפי רפאל חיון (אורך: 38:00)
  • שבת מלכתא: ברכון וזמירון לסעודות השבת, 2008
    • תקליטור נלווה מפי אילן זוארץ[27]
  • הגדה של פסח על־פי מסורת יהודי לוב, פדהצור בנעטיה (עורך), ה'תשס"ח וה'תשע"ה[28]
  • מלכי חי"ל ופנקס בית דין טריפולי, ה'תשס"ט (2008–2009)[29]
  • יעקב בן־עמי: חייל ארצישראלי, 2009[30]
  • דוד פלד-פדלון, ואלה תולדות: דוד פלד, בשיתוף "רוניגל", 2010 בקירוב[31]
  • לילת' לבסיסה[ה]: על־פי מסורת יהודי לוב[32]
  • אערוך זמר: סדר הלימוד לליל הזוהר וברית המילה על־פי מסורת יהודי לוב, ה'תשע"ה[33]
  • פורים אשריף ופורים ברגל: כמנהג יהודי לוב, דביר יהודה כחלון (עורך), ה'תשע"ח (2017). כולל פיוטי "מי כמוך"[34] שנתחברו בידי הרב שבתי טיאר והרב אברהם כלפון.
  • ניצה ברמלי–טוכמן, תמונות זיכרון: עדויות יהודי לוב בתקופת השואה, 2018
  • שאו ציונה: סדור תפלה ליום העצמאות כמנהג יהודי לוב, דביר יהודה כחלון (עורך), ה'תשע"ח. מבוסס על תקנת רבני טריפולי לקראת יום העצמאות ה'תש"ט, יצא לרגל שבעים שנה למדינת ישראל.[35]
  • חומש אור שלום: כולל תפילת שחרית ומוסף לשבת, 2018[36]
  • דביר יהודה כחלון, כל השונה הלכות: ספר הלכה יומית לפי מנהג יהודי לוב, בשיתוף מכון הר ברכה, ה'תשע"ח (2018)[37]
  • סידור אור שלום: מנחה וערבית, 2019[38]
  • שואת יהודי לוב: עדויות, פדהצור בנעטיה (עורך), ערב יום השואה ה'תש"פ (2020)
  • סידור אור שלום: שחרית לחול ולשבת, 2020[39]
  • הגדה של פסח אור שלום, 2021[40]
  • מחזור אור שלום (3 כרכים), 2021[41]
  • כלפו סמיה-ג'רבי, אחריי צעד מלאך המוות: רומן היסטורי מימי הפרעות בלוב, 1945, 2021[42]

הוצאה מחודשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הדרן עלך אורייתא: סדר הקריאה להושענא רבא על־פי מנהג ק"ק טראבלס אלמג'רב, שלום ופדהצור בנעטיה (עורכים) ה'תשנ"ו וה'תשע"ד[ו][43]
  • הרב פרג'י נעים, מזמרת הארץ: על חמשת חומשי תורה, ה'תש"ס[ז][44]
  • הרב יעקב רקח, קול יעקב: על הפרשיות וההפטרות, תהילים וקצת דרושים, ה'תש"ס[ח][45]
  • הרב יעקב רקח, קולו של יעקב: על חמשה חומשי תורה, ה'תשס"א[ט][46]
  • לילו ארביב, היהודים בלוב בין אידריס לגדאפי, 1970–1948: עדות מהיסטוריה בת־זמננו, מאיטלקית: יוסף ואברהם ארביב, ה'תשס"ט (2009)[י]
  • אלון בכות חדש: תפילות ליום ט' באב בתוספת סדר הקינות המיוחד לקהילת יהודי לוב, ה'תשס"ט וה'תשע"ה[י"א][47]
    • תקליטור נלווה: משה מכלוף, יום נלחמו בי: קינות תשעה באב לפי מסורת יהודי לוב (אורך: 43:10)
  • הרב שמעון לביא, כתם פז: פירוש על זוהר בראשית, הרבנים מנחם מקובר, טל חיימוביץ' ורונן זר (עורכים), בשיתוף צאצאי המחבר, ה'תשע"ד–ה'תשע"ו (2014–2016)[י"ב][48]
  • בית מנוחה: נסדר ויצא לאור על ידי... חיד"א, ה'תשע"ה[י"ג][33]
  • הרב אברהם חיים אדאדי, ויקרא אברהם: שאלות ותשובות, יוסף ניזר (עורך) ה'תש"פ[י"ד][49]
  • חנה מקובר, חכמי לוב: מסכת חייהם המופלאים של מאורי האומה שחיו בלוב, 2020[ט"ו][50]
  • הרב יעקב רקח, ספר תהלים עם פירוש טוב להודות, ה'תש"[ט"ז]
  • פרופ' נחום סלושץ, ספר המסעות: מסעי בארץ לוב, ה'ת"ש[י"ז]

שמע ותקליטורים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עאדא

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תוכנית לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני שעיקרה פתרון המדינה האחת
  2. ^ ניתן לצפות בחלק מהגליונות ברשת, ראו פרק "לקריאה נוספת"
  3. ^ מקורות: טריפולי ואל־ח'ומס, לוב: כתבי־עת "ניצנים", "למדו עברית" (ה'תרצ"ד–1934 והלאה), "סמדר" (ה'תש"ח) ועוד
  4. ^ לכל שנה נבחר נושא, חלקם נרשמו ברשומת הספרייה הלאומית, ראו בהערה הסמוכה.
  5. ^ ליל הבסיסה
  6. ^ מהדורה מקורית: ה'תשנ"ג
  7. ^ מהדורה מקורית: ליבורנו, איטליה: הרב אליהו בן־אמוזג וחבריו, ה'תרל"ו (לקריאה באתר HebrewBooks)
  8. ^ מהדורה מקורית: ליבורנו, איטליה: אליעזר מנחם אוטולינגי, ה'תרי"ב (לקריאה באתר HebrewBooks)
  9. ^ מהדורה מקורית: ליבורנו, איטליה: הרב אליהו בן־אמוזג וחבריו, ה'תרנ"ג (לקריאה באתר HebrewBooks)
  10. ^ מהדורה מקורית באיטלקית: איטליה: משפחה הומונימית (אנטוניו סטנגו), 1989
  11. ^ מהדורה מקורית: ליבורנו, איטליה: שלמה בילפורטי וחבריו, ה'תרע"ט
  12. ^ מהדורה מקורית: ליבורנו, איטליה: אליעזר סעדון, ה'תקנ"ה (לקריאה באתר HebrewBooks: א, ב)
  13. ^ מהדורה מקורית: ליבורנו, איטליה: אליעזר סעדון, ה'תקס"ב (לקריאה באתר הספרייה הלאומית), שלמה בילפורטי וחבריו, ה'תרע"ה (לקריאה באתר הספרייה הלאומית)
  14. ^ מהדורה מקורית: ליבורנו, איטליה: הרב אליהו בן־אמוזג וחבריו, התרכ"ה (לקריאה באתר HebrewBooks)
  15. ^ מהדורה מקורית: ירושלים: ישיבת הוד יוסף, ה'תשנ"ב
  16. ^ מהדורה מקורית: ליבורנו, איטליה: הרב אליהו בן־אמוזג וחבריו, ה'תרל"ד
  17. ^ מהדורה מקורית: תל אביב: ועד היובל, ה'תרצ"ח
  18. ^ בין הנגנים: יענקל'ה סגל (גיטרה בס) ויגל הרוש (קמנצ'ה)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 רגב גולדמן, "מפעל חיים", זמן חולון-בת-ים (מעריב) (עמ' 48–50), 13 באוגוסט 2010 (באתר מרכז אור שלום)
  2. ^ יעקב חג'ג' לילוף, יהודי לוב בתקופת מלחמת העולם השנייה תחת השלטון הפשיסטי–נאצי, אור יהודה: הארגון העולמי של יהודים יוצאי לוב 2003
  3. ^ 70 שנה לפוגרום הגדול בלוב, יט בחשוון ה'תשע"ו (1 בנובמבר 2015), באתר אוניברסיטת בר-אילן
  4. ^ יצחק דיש, 350 אלף עולים יבואו עד שנת 1970, חרות, 1 במאי 1964
  5. ^ אביאל מגנזי, "שליחים קודמים שלנו ללוב כבר הסתבכו", באתר ynet, 9 באוגוסט 2010
  6. ^ הרצאה של נפתלי הילגר: לוב ודובאי – איפה הכסף, סרטון בערוץ "נפתלי הילגר", באתר יוטיוב (אורך: 7:46), מתוך האולפן המרכזי בשישי, חדשות עשר
  7. ^ קסניה סבטלובה, השביל לבית העלמין היהודי עובר דרך מסגד, באתר שקשוקה.org.il – בלוג בישראל, 22 בינואר 2018 (ברוסית)
  8. ^ קסניה סבטלובה, הרוחות של לוב, באתר ג'רוזלם פוסט, 17 בספטמבר 2005 (באנגלית)
  9. ^ רוני קובן, עובדה (ערוץ 2), ‏השבוי הישראלי בלוב מדבר לראשונה, באתר ‏מאקו‏, 24 בפברואר 2011 (אורך: 26:33)
  10. ^ אייל לוי, גיבורים בעל כורחם, באתר nrg‏, 9 במאי 2011
  11. ^ ברק רביד, אזרח ישראלי-תוניסאי שנעצר בלוב, שוחרר לאחר חמישה חודשים בכלא, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2010
  12. ^ י' הרשלר, "השליחים", יום ליום (עמ' 35–37), 21 בספטמבר 2010 (באתר מרכז אור שלום)
  13. ^ מדריך רפרם לכלא הלובי, באתר עברית (קורא ספרים אלקטרוני)
  14. ^ הלובים העתיקים, סרטון בערוץ "הרפתקאות שיזף", באתר יוטיוב (אורך: 7:20), 18 בספטמבר 2011, מתוך רואים עולם, הערוץ הראשון
  15. ^ Milyoner1.wmv, סרטון בערוץ "פדהצור בנעטיה", באתר יוטיוב (אורך: 8:26)
  16. ^ על הנסים והנפלאות, סרטון בערוץ "אור שלום – מרכז לשימור והנחלת מורשת יהודי לוב", באתר יוטיוב (אורך: 1:37:41), 6 בינואר 2018
  17. ^ עאדא 116, עמ' 5, פברואר–מרץ 2005
  18. ^ באשמורת הבוקר – חלק א', סרטון בערוץ "פדהצור בנעטיה", באתר יוטיוב (אורך: 28:42), 15 בספטמבר 2012
    באשמורת הבוקר – חלק ב', סרטון בערוץ "פדהצור בנעטיה", באתר יוטיוב (אורך: 24:30), 16 בספטמבר 2012
    עאדא 119, עמ' 27, יולי–אוגוסט 2009
  19. ^ שרים סליחות עם יהודי לוב, סרטון בערוץ "אור שלום – מרכז לשימור והנחלת מורשת יהודי לוב", באתר יוטיוב (אורך: 1:38:35), 12 ביוני 2018
    לך אלי תשוקתי – מופע חי, בביצוע יצחק בן־דוד, שאול בובליל ואברהם ארביב, סרטון בערוץ "אור שלום – מרכז לשימור והנחלת מורשת יהודי לוב", באתר יוטיוב (אורך: 1:35:53), 9 בספטמבר 2020
  20. ^ רפאל חיון ויצחק בן־דוד, יום העצמאות תשע"ח, אפריל 2018 (אורך: 34:31)
    יצחק בן דוד, שידור חי של תפילת שחרית חגיגית לכבוד יום העצמאות למדינת ישראל, בעמוד הפייסבוק של אור שלום, מרכז מורשת יהודי לוב, בת ים, 29 באפריל 2020 (אורך: 1:30:31)
  21. ^ מתחדשים, בעמוד הפייסבוק של אור שלום, מרכז מורשת יהודי לוב, בת ים, 21 ביוני 2020
  22. ^ יעקב חג'ג'–לילוף, העלייה הגדולה מלוב, באתר מרכז מורשת יהדות לוב
  23. ^ סליחות שפתי רננות, בעמוד הפייסבוק של אור שלום, מרכז מורשת יהודי לוב, בת־ים, 17 באוגוסט 2020
  24. ^ ארכיון שירים
  25. ^ רשומה באתר הספרייה הלאומית
  26. ^ רשומה באתר הספרייה הלאומית
  27. ^ מפיוטי התקליטור, 2008 (מספר רצועות: 3) (אורך כולל: 13:19)
  28. ^ הגדות אחרונות בהחלט, בעמוד הפייסבוק של אור שלום, מרכז מורשת יהודי לוב, בת־ים, 15 במרץ 2018
  29. ^ עאדא 115 (עמ' 18), כסלו–טבת ה'תשס"ט (2008)
  30. ^ רשומה באתר הספרייה הלאומית
  31. ^ רשומה באתר הספרייה הלאומית
    מוצר בחנות הרשת של אור שלום
  32. ^ ממשיכים במסורת!, בעמוד הפייסבוק של אור שלום, מרכז מורשת יהודי לוב, בת־ים, 23 במרץ 2020
  33. ^ 1 2 עאדא 153 (עמ' 21 ו־28), מרץ-אפריל 2015
  34. ^ רשומה באתר הספרייה הלאומית
  35. ^ נמסר לדפוס הסידור שאו ציונה, בעמוד הפייסבוק של אור שלום, מרכז מורשת יהודי לוב, בת־ים, 7 במרץ 2018
  36. ^ עוד פרוייקט שהגיע ליעדו, בעמוד הפייסבוק של אור שלום, מרכז מורשת יהודי לוב, בת־ים, 22 בנובמבר 2018
  37. ^ עאדא 174 (עמ' 17), ינואר-פברואר 2019
  38. ^ זה היום עשה ה', בעמוד הפייסבוק של אור שלום, מרכז מורשת יהודי לוב, בת־ים, 4 ביולי 2019
  39. ^ בשורה משמחת מאוד, בעמוד הפייסבוק של אור שלום, מרכז מורשת יהודי לוב, בת־ים, 26 ביוני 2020
  40. ^ בשורה משמחת, בעמוד הפייסבוק של אור שלום, מרכז מורשת יהודי לוב, בת־ים, 27 בינואר 2021
    הנה היא מגיעה!, בעמוד הפייסבוק של אור שלום, מרכז מורשת יהודי לוב, בת־ים, 15 בפברואר 2021
  41. ^ בשעה טובה ומוצלחת, בעמוד הפייסבוק של אור שלום, מרכז מורשת יהודי לוב, בת־ים, 28 ביוני 2021
  42. ^ "אחריי צעד מלאך המוות", בעמוד הפייסבוק של אור שלום, מרכז מורשת יהודי לוב, בת־ים, 4 בנובמבר 2021
  43. ^ רשומה א ורשומה ב באתר הספרייה הלאומית
  44. ^ רשומה באתר הספרייה הלאומית
  45. ^ רשומה באתר הספרייה הלאומית
  46. ^ רשומה באתר הספרייה הלאומית
  47. ^ עאדא 159 (עמ' 30), סיון-תמוז ה'תשע"ו (2016)
  48. ^ עאדא 165 (עמוד אחורי), מאי-יוני 2017
    רשומה באתר הספרייה הלאומית
  49. ^ בשעה טובה ובמזל טוב, בעמוד הפייסבוק של אור שלום, מרכז מורשת יהודי לוב, בת ים, 12 במאי 2020
  50. ^ עוד בשורה טובה, בעמוד הפייסבוק של אור שלום, מרכז מורשת יהודי לוב, בת ים, 29 ביוני 2020
  51. ^ נדודים – מסע אל הפיוט הלובי (2013), רשימת השמעה, באתר יוטיוב (11 סרטונים) (אורך כולל: 49:06)
  52. ^ שמחו נא בשמחת התורה, בביצוע יצחק חיון, סרטון בערוץ "פדהצור בנעטיה", באתר יוטיוב (אורך: 3:16), 3 בפברואר 2011
    אנא ואנא, בביצוע יצחק חיון, סרטון בערוץ "פדהצור בנעטיה", באתר יוטיוב (אורך: 2:51), 3 בפברואר 2011
    אדיר כבודו, בביצוע יצחק חיון, סרטון בערוץ "פדהצור בנעטיה", באתר יוטיוב (אורך: 4:25), 3 בפברואר 2011
  53. ^ יום חג היום לקהילת יהודי לוב, בעמוד הפייסבוק של אור שלום, מרכז מורשת יהודי לוב, בת ים, 24 בנובמבר 2017 (אורך: 4:29)
    עאדא (עמ' 5), מרכז אור שלום: בת ים, ינואר 2018
    "בנתיב חיים חדשים" – האלבום החדש משירי הרב פריג'ה זוארץ בתוכנית "קפה גיברלטר" ב"כאן תרבות", בעמוד הפייסבוק של אור שלום, מרכז מורשת יהודי לוב, בת ים, 14 באפריל 2018 (אורך: 13:19)
    אל עיר חמדתי, סרטון בערוץ "אור שלום – מרכז לשימור והנחלת מורשת יהודי לוב", באתר יוטיוב (אורך: 3:36), 11 בפברואר 2019
  54. ^ לילה, חסה, פרחים ושידוכים – כך ציינו בלוב את שמיני של פסח, בעמוד הפייסבוק של אור שלום, מרכז מורשת יהודי לוב, בת ים, 10 באפריל 2020 (אורך: 13:50)
    הציונות בלוב, אמירת ההלל והוצאת ספר התורה, בעמוד הפייסבוק של אור שלום, מרכז מורשת יהודי לוב, בת ים, 26 באפריל 2020 (אורך: 15:18)
    תיקון ליל שבועות, שקאק ובאזין ומדוע יהודי לוב שופכים מים באזהרות?, בעמוד הפייסבוק של אור שלום, מרכז מורשת יהודי לוב, בת ים, 26 במאי 2020 (אורך: 9:17)
    מנהגי חודש אלול וסליחות, בעמוד הפייסבוק של אור שלום, מרכז מורשת יהודי לוב, בת ים, 21 באוגוסט 2020 (אורך: 11:15)
    מנהגי ראש השנה, בעמוד הפייסבוק של אור שלום, מרכז מורשת יהודי לוב, בת ים, 15 בספטמבר 2020 (אורך: 9:09+14:54)
    מנהגי עשרת ימי תשובה, בעמוד הפייסבוק של אור שלום, מרכז מורשת יהודי לוב, בת ים, 21 בספטמבר 2020 (אורך: 9:13)
    מנהגי יום הכיפורים: א (אורך:10:05), ב (אורך:11:28)
    מנהגי פורים, בעמוד הפייסבוק של אור שלום, מרכז מורשת יהודי לוב, בת ים, 19 בפברואר 2021 (אורך: 12:28)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מרכז_אור_שלום&oldid=38027872"