מרדכי בוקסבוים
 | |
| ד"ר מרדכי בוקסבוים בירושלים | |
| לידה |
24 באוקטובר 1897 פאפה, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה | 1 ביוני 1959 (בגיל 61) |
| מדינה |
ישראל |
| מקום קבורה |
ירושלים  |
| מקום מגורים |
פאפה  |
| השכלה |
ישיבת תורת חיים |
| מקצוע | משפטן |
| תפקיד | סגן ראש עיריית ירושלים |
| תואר | דוקטור למשפטים וכלכלה |
| מפלגה | אגודת ישראל, רשימת היהדות המסורתית |
| השקפה דתית | יהדות חרדית |
| בת זוג | רבקה אמדורסקי |
  | |
מרדכי בוקסבוים (כ"ח בתשרי תרנ"ח; 24 באוקטובר 1897 – כ"ד באייר תשי"ט 1 ביוני 1959) היה משפטן יהודי-הונגרי ואיש ציבור חרדי. היה מעוזריו של בלה קון בהונגריה, ולאחר עלייתו לארץ ישראל שימש יועץ משפטי של אגודת ישראל וסגן ראש עיריית ירושלים.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחוץ לארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרדכי בוקסבוים נולד בעיר פאפה שבהונגריה לר' אריה לייב, מייסד ומנהל בתי ספר יהודיים ברחבי הונגריה ואסתר לבית רוזנברג. למד בתלמוד תורה וישיבה בפאפה, וכן אצל דודו, אחי אביו, הרב יהושע בוקסבוים, בישיבת גלנטה. לאחר מכן פנה ללימודים כלליים ובהם לימודי משפטים, אותם סיים בהצטיינות.
במלחמת העולם הראשונה שירת כקצין בצבא האוסטרו-הונגרי ונשלח לחזית הרוסית. הוא התקדם בסולם הדרגות ובסיום המלחמה היה בעל מעמד בכיר בצבא האוסטרו-הונגרי. לאחר המלחמה שב להונגריה ומצא עצמו בעיצומה של המהפכה הקומוניסטית שהשפיעה על השלטון. באותם ימים שימש כמפקד מחוז והתמנה לארגן את הצבא הלאומי בטרנסדנוביה.
בשנת 1919 שימש בוקסבוים כאחד מעוזריו של בלה קון, בעת שעמד בראש הרפובליקה הסובייטית בהונגריה.[1] לאחר נפילת משטרו של בלה קון, נמלט בוקסבוים לצ'כוסלובקיה, שם הצטרף לתנועה הלאומית היהודית והתמנה למנהל משרדו של ד"ר רייס, ציר הפרלמנט של המפלגה היהודית בצ'כוסלובקיה.
באותה תקופה היה בוקסבוים פעיל בתנועה הציונית. הוא עמד בראש תנועת 'מכבי' המקומית, צירף אותה להסתדרות הציונית, ואף נבחר מטעמה כחבר הוועד הפועל המצומצם של ההסתדרות הציונית.
המפנה האידאולוגי בחייו של בוקסבוים התחולל לאחר שעבר דרך גאלנטא שבסלובקיה, ונפגש עם ראש הישיבה, דודו הרב יהושע בוקסבוים. הוא התעכב אצל דודו בגאלנטא למשך מספר חודשים, גידל את זקנו ועסק באינטנסיביות בלימוד תורה.
בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1925 עלה בוקסבוים לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הוא התגורר תחילה בבית ויטנברג שברובע המוסלמי שבעיר העתיקה,[2] ולמרות גילו ומעמדו נכנס ללמוד בישיבת תורת חיים הסמוכה כתלמיד מן המניין. כעבור כמה חודשי לימוד פנה לעסוק בתחום המשפטי וקיבל אישור רשמי לעסוק בעריכת דין.[3] הוא פתח משרד לעריכת דין במרכז ירושלים, ובתוך זמן קצר נעשה לבעל השפעה בחוגים המשפטיים בארץ ישראל ובחוגי השלטון. במשך שנים היה בוקסבוים היועץ המשפטי והפרקליט הבכיר של היהדות החרדית בארץ ישראל וייצג אותה מול השלטונות. לאחר מאורעות תרפ"ט ייצג בוקסבוים את הנהלת ישיבת חברון בטיפול בהשבת נכסיה ורכושה. הוא היה מקורב לגדולי הרבנים ואישי הציבור בירושלים ובהם הרב יוסף חיים זוננפלד, הרב יוסף צבי דושינסקי, ד"ר משה וולך ואחרים, וכן לנכבדי העיר הלא יהודיים.[4] בוקסבוים גם הגן על חרדים שהואשמו באלימות על רקע דתי.[5] כן שותף בוקסבוים במשלחות של אגודת ישראל שנפגשו עם גורמי ממשל בכירים.[6]
בנובמבר 1927 נישא בוקסבוים לרבקה,[7] בתם של איש ציבור והמלונאי ירחמיאל אמדורסקי וטובה גיטל לבית אפשטיין (מראשי חסידי חב"ד בעיר חברון). בסידור הקידושין התכבד הרב קוק ובאמירת הברכות הרב יוסף חיים זוננפלד. בחתונה השתתפו רבים מגדולי הרבנים ואישי הציבור בירושלים וכן אישי ציבור ערבים שהיו בקשרי ידידות עם אמדורסקי, ובהם המופתי של ירושלים חג' אמין אל-חוסייני. בעיצומה של החתונה שאל המופתי את אמדורסקי איזו מתנה הוא מבקש לחתונת בתו, ואמדורסקי השיב כי היה רוצה לבקר עם הזוג הצעיר במערת המכפלה. המופתי שיגר מכתב אל הקאדי של חברון ובעקבות זאת התאפשר ביקור השלושה במערת המכפלה, דבר נדיר באותה תקופה.
לימים ביקר במערת המכפלה האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר מגור בלוויית קבוצת חסידיו. כמה מהם עברו את גבול "שבע המדרגות" המותרות, ובעקבות זאת התחוללה מהומה. הרבי הוברח לירושלים, אולם כמה מחסידיו נעצרו. בעקבות הוראת הרבי מגור טיפל בוקסבוים בשחרור העצורים, ולאחר שהוחלט להעמידם למשפט שימש כפרקליטם. במהלך המשפט טען הקאדי כי מאז החל בתפקידו לא היה יהודי שהעז לעבור את שבע המדרגות. אולם אז שלף בוקסבוים את האישור המיוחד שהוציא לו הקאדי לאחר חתונתו, ובכך דחה את טענתו.[8][9]
פרשת מעצרו בווינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בד בבד עם פעילותו המשפטית והציבורית, החל בוקסבוים בפעילות פוליטית במסגרת אגודת ישראל. הוא שימש חבר הוועד הפועל העולמי של אגודת ישראל וחבר הנהלתה בארץ ישראל.
בכנסייה הגדולה שהתקיימה במרינבאד, בשנת 1937, נבחר בוקסבוים לציר וליושב-ראש הוועדה הפוליטית של הקונגרס. זמן קצר לפני שובו לארץ ישראל, בעת שהותו במלון, נעצר בידי משטרת וינה. סיבת מעצרו: צו מעצר שהוצא נגדו בהונגריה בשנת 1919, לאחר כישלון המהפכה הקומוניסטית בראשות בלה קון, שבוקסבוים נמנה עם עוזריו הקרובים. התביעה הכללית בהונגריה חידשה מאז את צו המעצר נגדו, ועתה פנתה לשלטונות אוסטריה בדרישה לעוצרו. בין אוסטריה להונגריה היה הסכם הסגרה ובוקסבוים עמד להיות מוסגר להונגריה.[10]
בארץ ישראל החלה פעילות שתדלנית ענפה לשחרור בוקסבוים. נטלו בה חלק רבנים, עסקני אגודת ישראל ואישי ציבור אחרים. באותה תקופה עבד במשרדו כמתמחה חיים כהן, לימים שופט בית המשפט העליון.[11][12] כהן נסע ללונדון ופעל אצל אישי ממשל בכירים למנוע את הסגרתו. בסופו של דבר דחה בית המשפט בווינה את בקשת ההסגרה של ממשל הונגריה ובוקסבוים שוחרר ושב לישראל.
לאחר קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת מאי 1948 שולב במועצת העירייה העברית של ירושלים, שהוקמה בעקבות התפוררות ההשפעה של עיריית ירושלים.[13]
בבחירות לכנסת הראשונה, בתחילת 1949, עמד בראש "רשימת היהדות המסורתית" שכללה גם את עמרם בלוי (בנו של הרב משה בלוי) ואוריאל צימר, שסירבו להשתתף עם אגודת ישראל בהחזית הדתית המאוחדת.[14] הרשימה זכתה למספר קולות זעום, ולא עברה את אחוז החסימה.
בוקסבוים היה מראשי אגודת ישראל בירושלים ועמד לרשותם של רבני ירושלים במאבקם מול רשויות השלטון. עם קום המדינה שימש כחבר "ועדת המצב" של "ועד הקהילה", כנציג אגודת ישראל. חלק ניכר מעיסוקו היה ניסוח תזכירים בינלאומיים הקשורים ליהדות החרדית.
בשנות החמישים מונה לתפקיד סגן ראש עיריית ירושלים מטעם אגודת ישראל. לאחר קדנציה אחת פרש מן העירייה, אולם המשיך בפעילות משפטית וציבורית נרחבת. בין השאר ייצג את עצורי הפגנות החרדים השונות, בעיקר הפגנות על רקע חילולי שבת.
בוקסבוים שהיה מקורב לחסידי ברסלב בירושלים מימן את הקמת בית הכנסת "ברסלב – אוהל אסתר" (שנקרא ע"ש אמו של בוקסבוים) בשכונת שערי חסד.[15]
נפטר ב-1959 ונטמן בהר המנוחות[16].
בשנת 1989 קראה עיריית ירושלים רחוב על שמו.[17]
משפחתו וחייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – משפחת אלון
| הרב שמעון טוביה פטר | שרה פטר (לבית ברנד) | ד"ר מרדכי בוקסבוים (משפטן ואיש ציבור חרדי, כיהן כסגן ראש עיריית ירושלים) | רבקה בוקסבוים (לבית אמדורסקי) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרופ' מנחם אֵלון (כיהן כשופט ומשנה לנשיא בית המשפט העליון) | רות אלון (לבית בוקסבוים) | ציפורה אנסבכר (לבית בוקסבוים) | מרדכי אנסבכר (כיהן כמנהל הראשון של מוזיאון יד ושם) | הרב יוסף בוקסבוים (עמד בראש מכון ירושלים) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב מרדכי (מוטי) אֵלון (כיהן כראש ישיבת הכותל) | יוסף (ספי) אֵלון (שופט, נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע) | ארי אֵלון (סופר ומחנך) | טלי אלון-בן אשר | הרב בנימין (בני) אֵלון (שר התיירות וחבר הכנסת לשעבר) | אמונה אֵלון (לבית פלאי) (סופרת) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב צבי אלון (מזכ"ל בני עקיבא העולמית) | רוני אלון (מנכ"לית המשרד לשיתוף פעולה אזורי) | הרב אלחנן ניר (משורר ועורך ספרות) | שרה ניר (לבית אלון) | אוֹרי אֵלון (סופר ותסריטאי) | ד"ר מרים חסון (לבית אלון) | עמיחי חסון (משורר ויוצר קולנוע) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בשנת 1927 התחתן עם רבקה אמדורסקי[18]. לרבקה ומרדכי בוקסבוים שלוש בנות ובן. בתו רות הייתה נשואה לשופט מנחם אלון עד למותו ב-2013 ולהם חמישה ילדים. בנו הוא הרב יוסף בוקסבוים, חוקר ועורך, מייסד וראש מכון ירושלים וכן הבנות מלכה, אתי וציפורה, הנשואה למרדכי אנסבכר, המנהל הראשון של מוזיאון יד ושם.
בוקסבוים בנה בגבול שכונת רחביה-שערי חסד בירושלים בית רב-מידות שתוכנן על ידי האדריכל והצייר ליאופולד קרקאור, ובו התגורר. בסוף שנות הארבעים, כאשר הגיע לישראל הרב דב בריש ווידנפלד, שיכנו בוקסבוים באחד מאגפי הבית.[19] במשך השנים התגוררו בבניין גם משפחות שלושת ילדיו ובהן משפחתו של בנו יוסף ומשפחת אלון.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 'בוכסבוים, מרדכי', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 74. (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד תדהר (עורך), "מרדכי בוקסבוים", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2146
- דוד תדהר (עורך), "מרדכי בוקסבוים", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יא (1961), עמ' 3882
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יצחק טאוב, הרפובליקה הקומוניסטית של בלה קון
- ^ שבתי זכריה וחגי הוברמן, ירושלים הבלתי נודעת, עמ' 71, הוצאת ספריית בית אל, 1998
- ^ בין עורכי הדין, דואר היום, 1 בפברואר 1929
- ^ בהם האדריכל הטמפרלי גוטלוב בוירלה. ראו: דוד קרויאנקר, המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים : ביוגרפיה של שכונה, סיפורה של עיר, עמ' 66–68, הוצאת כתר, 2008
- ^ משפט מאיים על קוני בשר, דבר, 31 בינואר 1937
דין חברי שומרי שבת, המשקיף, 6 ביוני 1940
נטורי קרתא זוכו, הצופה, 27 באוגוסט 1947 - ^ משלחת אגודת ישראל לפני הנציב העליון, דואר היום, 29 בספטמבר 1932
משלחת האגודה, דבר, 31 באוגוסט 1936
ראשי היישוב מדברים משפטים, הצופה, 2 ביולי 1946 - ^ ברכת מזל טוב, דואר היום, 28 בנובמבר 1927
- ^ עמנואל שילה, מתנת האירוסין של המופתי, באתר ערוץ 7, 4 בינואר 2007 (לקוח מ"בשבע" גיליון 224)
- ^ מתוך ירחון הפרדס
האדמו"ר מגור עולה עד למדרגה האחת-עשרה הרב יצחק מאיר - ^ מנחם בראש-רועי, בסודם של יקירי ירושלים: מעשים, חוויות, זכרונות (כרך 4), עמ' 13–18, הוצאת ראובן מס, 1980
- ^ כהן (הרמן) חיים (2002-1911), באתר News1 מחלקה ראשונה
- ^ עקיבא צימרמן, אלישע בן אבויה של דורנו, אתר הצופה
- ^ יונה כהן, ירושלים הפצועה והלוחמת, הצופה, 5 במאי 1948
- ^ עולה המתח במערכת הבחירות לאסיפה המכוננת, דבר, 12 בינואר 1949
- ^ יצחק שבתי אנגל הכהן, ברסלב מאחורי הפרגוד, עמ' 115–116, הוצאת יצחק אנגל, 2003
- ^ מרדכי בוקסבוים באתר GRAVEZ
- ^ אתר עיריית ירושלים
- ^ ברכת מזל טוב, דואר היום, 28 בנובמבר 1927
- ^ המשוררת זלדה התגוררה במשך תקופה בבניין הצמוד לבית בוקסבוים, ברחוב הקליר 11, שהיה גם הוא בבעלותו של בוקסבוים
- פוליטיקאים יהודים הונגרים
- קומוניסטים יהודים הונגרים
- בוגרי ישיבת תורת חיים
- משפחת אמדורסקי
- יהודים בצבא האוסטרו-הונגרי
- פעילים ציונים בצ'כיה
- תנועת מכבי
- חוזרים בתשובה
- ישראלים ילידי הונגריה
- אנשי העלייה הרביעית
- יועצים משפטיים ישראלים
- פוליטיקאים ביישוב
- פעילי אגודת ישראל
- סגני ראש עיריית ירושלים
- עורכי דין ביישוב
- חברי הבונים החופשיים בארץ ישראל
- יהודים הקבורים בהר המנוחות
- פאפה: אישים
- עורכי דין יהודים הונגרים
- הונגרים שנולדו ב-1897
- ישראלים שנולדו ב-1897
- ישראלים שנפטרו ב-1959