מקס ברייטנשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקס ברייטנשטיין
Maxmilian (Max) Breitenstein
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 10 נובמבר 1853
ברטניצה (פירניץ), מורביה, האימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום צ'כיה)
פטירה 20 ספטמבר 1926 (בגיל 72)
וינה, אוסטריה
לאום יהודי
עיסוק משפטן, מוכר ספרים, מתרגם ומו"ל
מקום לימודים אוניברסיטת וינה
שפות היצירה גרמנית
יצירות בולטות מו"ל "מדינת היהודים" מאת תיאודור הרצל
בת זוג פרדריקה אופנהיים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מקסימיליאן ברייטנשטייןגרמנית: Maxmilian Breitenstein);‏ 18531926 היה משפטן, מתרגם, עורך, ומוציא לאור יהודי-אוסטרי, אשר פרסם את ספרו של תיאודור הרצל "מדינת היהודים".

רחוב Währingerstr. 5-7 בווינה, בו שכנה חנותו של מקס ברייטנשטיין

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקסימיליאן (מקס), בנם של משה ברייטנשטיין וססיליה לבית אולמן, נולד בשנת 1853 בעיירה בשם ברטניצה (פירניץ). עיירה קטנה זו שוכנת במערב מורביה, אז בתחומי האימפריה האוסטרו-הונגרית, וכיום חלק מצ'כיה, כ-125 ק"מ דרומית לפראג. לא קיים מידע רב על ילדותו, מלבד העובדה שגדל במשפחה מרובת ילדים, לצידם של עשרה אחים ואחיות נוספים. אחד מאחיו הגדולים, היינריך, היה בזמנו סופר מסעות מוכר, אשר פרסם ספרים אחדים על מסעותיו באזורים האקזוטיים של אינדונזיה וסביבתה. לאחר שסיים את לימודי הגימנסיה בעירו עבר מקס ללמוד באוניברסיטת וינה, ממנה קיבל תואר ד"ר למשפטים בשנת 1876. באותה שנה ייסד והוציא לאור את השבועון האקדמי "אלמה מאטר", אותו ערך עד שנת 1881.

לאחר שעבד כשנתיים בשרות המדינה, החליט ברייטנשטיין כי אינו מעוניין להמשיך בעבודתו זו והחל את דרכו בעולם העסקים. בשנת 1885 פתח בווינה את חנות האנטיקווריאט לספרים נדירים ויד שנייה. לאחר מספר שנים בהם ניהל את החנות לבדו הצטרפה אליו אשתו, פרדריקה לבית אופנהיים. החנות עצמה שכנה ברחוב ווהרינגרשטראסה 5.

בחייו פרסם מספר ספרים אקדמיים, רשמים היסטוריים ומאמרים שונים. לצד זאת, תרגם וערך מספר ספרים מאנגלית לגרמנית. מקס ברייטנשטיין הלך לעולמו בשנת 1926. בדומה לרבים מבני מעמדו, חי כיהודי מתבולל, אם כי לא ברור האם הייתה זו התבוללות תרבותית-חברתית בלבד, כמקובל בקרב רבים בשכבת הליברלים והמשכילים בזמנו, או שמא כללה תהליך המרת דת מלאה עד כדי התנצרות[1].

לאחר מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם מותו עבר ניהול חנות הספרים ועסקי המו"לות לאשתו פרדריקה, אשר ניהלה אותם לבדה עד ראשית 1938. במרץ 1938 החל המשטר האוסטרי לפגוע בנכסי יהודים, ובכלל זאת גם בחנויות הספרים אשר היו בבעלות יהודית. עסקים רבים נסגרו בתהליך של ליקווידציה (חיסול או פירוק עסק), או שעברו לבעלות ארית בתהליך של אריזציה. מוערך כי עד מאי 1939 כמאה חמישים חנויות ספרים ועסקי מו"לות של יהודים עברו תהליך זה באוסטריה לבדה. ביוני 1938 נסגרה חנות הספרים של ברייטנשטיין בצו השלטונות למשך חצי שנה. ידוע כי לפחות שלושה אנשי עסקים ארים מתחום עסקי הספרים התמודדו על הזכות להשתלט על החנות ותכולתה. אחד מהם, יוהנס קצלר, הוא זה שזכה לבסוף, והשתלט על העסק. בשנת 1949 הועמד קצלר לדין והואשם במספר פשעי אריזציה, אם כי לא במקרה של השתלטותו על חנותו ברייטנשטיין. פרדריקה עצמה עזבה את אוסטריה והיגרה לארצות הברית, שם נפטרה בשנת 1947.

פרסום "מדינת היהודים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהדורה הראשונה של "מדינת היהודים" משנת 1896 בהוצאת מ. ברייטנשטיין

מקס ברייטנשטיין עצמו לא היה ציוני ולעיתים אף הוגדר כאנטי ציוני על ידי עיתוני התקופה[דרוש מקור]. את הרצל הכיר היות שהיה מבאי ביתם של משפחת אשתו של הרצל, ז'ולי נשאואר. באחת מאותן פגישות משותפות, הציע לו הרצל להוציא את ספרו לאור. ברייטנשטיין הסכים לכך בו במקום, לא מתוך אמונה בהצלחתו הכלכלית של הספר וודאי לא בגלל תכניו, אלא בעיקר מתוך רגש הידידות והחיבה שחש כלפי הרצל.

המהדורה הראשונה של הספר ראתה אור ב-14 בפברואר 1896 בלייפציג ובווינה והודפסה בשלושת אלפים עותקים. הרצל עצמו פיקח באופן אישי על הדפסתם בבית הדפוס. במסגרת ההסכם בינו לבין המו"ל, קיבל הרצל 500 עותקים מספרו. הספר נמכר בחנותו של ברייטנשטיין בווינה, ועשרים עותקים הוצגו בחלון הראווה שלה. בתחילה, נמכרו כמה מאות עותקים בלבד, באופן שאף לא כיסה את עלות הדפסתם עבור המו"ל. היות שברייטנשטיין לא ייחס חשיבות מיוחדת לספר, הוא לא שמר ברשותו ולו עותק אחד של המהדורה הראשונה, לאחר שזו אזלה מהמלאי. כלל המהדורות הבאות בגרמנית, החל מהמדורה השנייה, שראתה אור בשנת 1904, פורסמו על ידי מו"לים אחרים[2]. כתב היד המקורי של "מדינת היהודים" אשר היה ברשותו של ברייטנשטיין אבד ואינו בנמצא כיום.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג. קרסל, "מדינת היהודים" – למה?, דבר, 25 באוגוסט 1944
  • ג. קרסל, כיצד קבלו את פני "מדינת היהודים"?, דבר, 15 בפברואר 1946
  • ג. קרסל, "מדינת ישראל" ו"רוח ישראל סבא" (ששים שנה ל"מדינת היהודים"), דבר, 29 ביוני 1956
  • מתיה קם, פרסום מדינת היהודים, מאתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
  • ח. אברהמי, א. ביין, ההוצאות של "מדינת היהודים" לתיאודור הרצל, הציונות א', 1970

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יותם אחיאסף, מקס ברייטנשטיין, המו"ל של מדינת היהודים, באתר הארץ
  2. ^ "מדינת היהודים" בשלל שפות, באתר הארכיון הציוני