מערך מרובה מצלמות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוגמה להצבה של מערך מרובה מצלמות: מצלמות 2 ו-3 מצלמות בדרך כלל "לונג שוט", "מדיום שוט" או "2 שוט", ומצלמות 1 ו-4 מצלמות בדרך כלל "מדיום קלוז אפ" או "קלוז אפ"

מערך מרובה מצלמות או מערך מולטי-קם (Multiple-camera setup) היא שיטת צילום הנפוצה יותר בתוכניות טלוויזיה. בשיטת הפקה זו מצולמת ההתרחשות בכמה מצלמות וידאו בו-זמנית, בדרך כלל תוכניות מסוג זה מצולמות באולפן.

כל המצלמות מנותבות לחדר הבקרה, ושם עורכים הנתב והבמאי בזמן אמת את התוכנית על ידי בחירת המצלמה שממנה מתקבלת התמונה. עריכה כזו נקראת "ליין קאט". בתוכניות המשודרות בשידור חי זוהי התוצאה הסופית, ואילו בתוכניות אחרות תיתכן עריכה נוספת.

שיטת הפקה זו אופיינית לכמה סוגי תוכניות: תוכניות אקטואליה וחדשות, תוכניות אירוח, סיטקומים, תוכניות מערכונים, ואופרות סבון.

יתרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אין צורך בסידור חוזר של מצלמה ותאורה כדי להשיג זווית שונה מזו שצולמה.
  • השיטה מאפשרת השגת זוויות רבות מ"טייק" אחד.
  • השיטה מקצרת את זמן העריכה.

חסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מפני שסידור התאורה צריך להתאים לכל זווית הצילום, נוצרת תאורה "שטוחה" (חסרת עומק).
  • זוויות הצילום מוגבלות, לרוב אסור שמצלמות יצלמו זו את זו, דבר המגביל את אפשרויות בחירת הזוויות ככל שמספר המצלמות רב יותר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]