מענק פרישה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בפקודת מס הכנסה, מענק פרישה הוא מכלול התשלומים הניתנים לעובד עקב הפסקת עבודתו. מרכיב עיקרי במענק הפרישה הוא פיצויי הפיטורים, ואליו נוספים לעיתים, בהתאם להסכמי העבודה:

  • פיצוי בעד ימי מחלה שלא נוצלו.
  • מענק הסתגלות
  • פיצויים מוגדלים
  • חלף הודעה מוקדמת
  • תשלומים נוספים הניתנים עקב הפרישה וכפיצוי עליה.

פדיון חופשה נכלל אף הוא בתשלומים הניתנים עם הפרישה, אך לצורכי מס הוא נחשב כחלק מהשכר הרגיל ואינו חלק ממענק הפרישה, משום שאינו פיצוי על הפרישה אלא מימוש של זכות שנצברה במהלך העבודה.

מיסוי מענק הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאם לפסיקה של בית המשפט העליון, פיצויי פיטורים אינם בגדר הכנסת עבודה. רשות המסים בישראל מחילה פרשנות זו על כל מרכיביו של מענק הפרישה. בהתאם לכך, מענק הפרישה פטור מדמי ביטוח לאומי ומדמי ביטוח בריאות.

סעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה מעניק פטור ממס הכנסה למענק פרישה. פטור זה מוגבל לתקרה בגובה משכורת חודש (אך לא יותר מ-12,230 ש"ח בשנת 2018) לכל שנת עבודה. כאשר מענק הפרישה משולם עקב מות העובד, מוכפל הסכום הפטור.

קיימות דרכים נוספות להקטנת מס ההכנסה על מענק הפרישה באמצעות רצף קצבה או רצף פיצויים. לצורך בחירה באפשרות הרצויה על העובד למלא טופס 161א ולהעבירו לידי פקיד השומה.

בהתאם לסעיף 9א לפקודת מס הכנסה, ניצול הפטור ממס למענק הפרישה עלול לפגוע בזכות לפטור ממס על פנסיה בגיל פרישה.

כאשר בית הדין לעבודה פוסק פיצויי פיטורים לפרילנסר שדיווח למס הכנסה כעצמאי, וקובע שלמפרע היו בין הצדדים יחסי עובד ומעביד, ככלל יוכר מענק הפרישה כפטור ממס, אולם הדבר נתון לבחינה של נציבות מס הכנסה[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נציבות מס הכנסה, הזכאות לפטור על מענקי פרישה - סעיף 9(7א) לפקודה, 31 באוגוסט 2004