מעבורת החלל אטלנטיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מעבורת החלל אטלנטיס
Space Shuttle Atlantis
יצרן רוקוול אינטרנשיונל עריכת הנתון בוויקינתונים
ארץ ייצור ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מפעיל נאס"א עריכת הנתון בוויקינתונים
טיסה ראשונה 3 באוקטובר 1985 עריכת הנתון בוויקינתונים
עמידות 26,484,986 שנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע טכני
מסה 77,550 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 17.25 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 37.24 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
מוטת כנפיים 23.79 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מעבורת החלל אטלנטיס על כן השיגור בנמל החלל קנדי

מעבורת החלל אטלנטיס (כינוי מקצועי: OV-104), היא מעבורת החלל האחרונה מצי מעבורות החלל של סוכנות החלל האמריקאית נאס"א. האטלנטיס היא המעבורת הרביעית שנבנתה לצי המעבורות, ולאחר אסון מעבורת החלל קולומביה בפברואר 2003 היא הייתה אחת משלוש מעבורות פעילות (יחד עם דיסקברי ואנדוור) שיצאו משימוש בשנת 2011.

המעבורת נקראת על שם ספינת המחקר לאוקיינוגרפיה הראשונה של ארצות הברית, ספינה בעלת שני תרנים שהופעלה על ידי המכון האוקיינוגרפי בוודס הול מ־1930 עד 1966.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיותה הרביעית בצי המעבורות של ארצות הברית, היא נבנתה על סמך ניסיון קודם של שלוש המעבורות שנבנו לפניה. היא שוקלת כשלושה טון פחות מהמעבורת הראשונה, קולומביה, ונבנתה בחצי הזמן. חלקי החילוף של האטלנטיס שימשו מאוחר יותר לבנייתה של אנדוור.

טיסתה הראשונה נערכה באוקטובר 1985, כשהובילה את המשימה הסודית הראשונה (מתוך חמש) של משרד ההגנה האמריקאי[1]. ב־1989 הובילה את שני לווייני המחקר, מגלן וגלילאו[2], וב-1991 הציבה במסלולו את הטלסקופ קמפטון לצפייה בקרני גמא.

החל משנת 1995 ביצעה שבע טיסות לתחנת החלל הסובייטית מיר, כשבמשימה השנייה הביאה את מודול העגינה בתחנה, ולאחר מכן ביצעה חמש טיסות להחלפת צוותים בתחנה.

מנובמבר 1997 עד יולי 1999 הושבתה לשם התאמה מחדש ושיפור חומרה. במהלך השיפוץ בוצעו בה 165 שינויים. מאז ועד טיסתה האחרונה ביצעה המעבורת עשר טיסות להרכבה והבאת חלקים לשם בניית תחנת החלל הבינלאומית, טיסה אחת לתחזוקת טלסקופ החלל האבל[3], ועוד טיסת אספקה אחת לתחנת החלל.

בטיסתה באוקטובר 2002, אטלנטיס וששת אנשי הצוות שעל סיפונה ביצעו שלוש הליכות חלל בתחנת החלל הבינלאומית.

נאס"א שיבצה אותה לספטמבר 2005 ועקב אי כשירותה לטיסה עבר חלון השיגור. עקב סיבוכים הוחלט שהדיסקברי תמריא למשימת STS-114, ולכן שובצה למשימת STS-300 של משימת STS-114.

משימת STS-121 במקור הייתה שייכת לאטלנטיס, אך החלטה של נאס"א קבעה שתהיה זו הדיסקברי במקום.

מנהל תוכנית המעבורות של נאס"א הודיע באמצע 2006 לעובדים במרכז החלל קנדי, שהאטלנטיס תצא משירות פעיל ב-2008 ותשמש לאחר מכן כחלקי חילוף לדיסקברי ולאנדוור, שיסגרו את תוכנית מעבורות החלל בשנת 2010. בחירת הפרישה המוקדמת של האטלנטיס נעשתה משיקולים כלכליים, שכן באותה שנת פרישה הייתה אמורה לעבור שיפוץ, ולכן הוחלט לחסוך בהוצאות. עם זאת, תוכנית זו שונתה, וטיסתה ה־33 והאחרונה של האטלנטיס, משימה STS-135, הייתה הטיסה האחרונה של תוכנית המעבורות, המריאה ב־8 ביולי 2011 ונחתה ב־21 לאותו חודש[4].

טיסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעבורת החלל אטלנטיס ביצעה 32 טיסות, שהתה יותר מ־293 ימים בחלל, השלימה 4,788 הקפות וגמאה כ־184,500,000 ק"מ.

המראת מעבורת החלל אטלנטיס במשימת STS-27
מעבורת החלל אטלנטיס בעת נחיתה בשנת 1997
מעבורת החלל אטלנטיס על כן השיגור במרכז החלל קנדי הנמצא ליד קייפ קנוורל באי מריט, פלורידה, ארצות הברית. התמונה צולמה ב־7 ביולי 2011
שובל פלזמה ממעבורת החלל אטלנטיס, במהלך חזרה לאטמוספירה, כפי שנצפה מתחנת החלל הבינלאומית, 21 ביולי 2011
# תאריך משימה הערות
1 3 באוקטובר 1985 STS-51-J משימה של משרד ההגנה האמריקאי
2 26 בנובמבר 1985 STS-61-B שלושה לווייני תקשורת נפרסים ומוצבים במסלול
3 2 בדצמבר 1988[5] STS-27 משימה של משרד ההגנה האמריקאי
4 4 במאי 1989 STS-30 חללית המחקר " מגלן"
5 18 באוקטובר 1989 STS-34 חללית המחקר "גלילאו"
6 28 בפברואר 1990[6] STS-36 משימה של משרד ההגנה האמריקאי
7 15 בנובמבר 1990 STS-38 משימה של משרד ההגנה האמריקאי
8 5 באפריל 1991 STS-37 פריסת טלסקופ קומפטון לצפייה בקרני גמא
9 2 באוגוסט 1991 STS-43 פריסת לוויין המעקב TDRS-5
10 24 בנובמבר 1991 STS-44 משימה של משרד ההגנה האמריקאי
11 24 במרץ 1992 STS-45 משימת "אטלס 1"
12 31 ביולי 1992[7] STS-46 פריסת לוויין אירופאי שניתן להחזרה
13 3 בנובמבר 1994 STS-66 משימת "אטלס 3"
14 29 ביוני 1995 STS-71 העגינה הראשונה של מעבורת חלל בתחנת החלל מיר
15 12 בנובמבר 1995 STS-74 נשיאת מודול העגינה של תחנת החלל מיר
16 22 במרץ 1996 STS-76 עגינה בתחנת החלל מיר והחלפת צוותים
17 16 בספטמבר 1996 STS-79 עגינה בתחנת החלל מיר והחלפת צוותים
18 12 בינואר 1997 STS-81 עגינה בתחנת החלל מיר והחלפת צוותים
19 15 במאי 1997 STS-84 עגינה בתחנת החלל מיר והחלפת צוותים
20 25 בספטמבר 1997 STS-86 עגינה בתחנת החלל מיר והחלפת צוותים
21 19 במאי 2000 STS-101 הרכבת תחנת החלל הבינלאומית
22 8 בספטמבר 2000[8] STS-106 הרכבת תחנת החלל הבינלאומית
23 7 בפברואר 2001 STS-98 הרכבת תחנת החלל הבינלאומית
24 12 ביולי 2001 STS-104 הרכבת תחנת החלל הבינלאומית
25 8 באפריל 2002 STS-110 הרכבת תחנת החלל הבינלאומית
26 7 באוקטובר 2002 STS-112 הרכבת תחנת החלל הבינלאומית
27 9 בספטמבר 2006[9] STS-115 הרכבת תחנת החלל הבינלאומית
28 8 ביוני 2007 STS-117 הרכבת תחנת החלל הבינלאומית
29 7 בפברואר 2008[10] STS-122 הרכבת תחנת החלל הבינלאומית
30 12 במאי 2009[3] STS-125 תיקון ותחזוק טלסקופ החלל האבל
31 16 בנובמבר 2009 STS-129 אספקה לתחנת החלל הבינלאומית
32 14 במאי 2010 STS-132 הרכבת תחנת החלל הבינלאומית
33 8 ביולי 2011[11] STS-135 החלפת צוותים וחידוש אספקה

המעבורת אטלנטיס בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]