מסכת נזיר
מַסֶּכֶת נָזִיר, הנקראת גם מַסֶּכֶת נְזִירוּת, היא המסכת הרביעית בסדר נשים, הסדר השלישי בשישה סדרי משנה. במסכת תשעה פרקים, והיא עוסקת בדיני הנזירות וקבלתה. בין דיני הנזירות שהמסכת עוסקת בהם הם משך תקופת הנזירות, ההגבלות החלות על הנזיר ומה יש לעשות אם הנזיר עבר על ההגבלות שנטל על עצמו לקיימן. בתלמוד על מסכת זו יש, בנוסף לכך, פירוט על גדרי טומאה.
בתלמוד בבלי יש למסכת זו 65 דפים.
לפי חלוקת הדפים בדפוס וילנא המוכר ביותר בימינו, במסכת זו נמצא העמוד היחיד שבו לא מודפסת הגמרא אלא רק תוספות[1].
מיקומה של המסכת בסדר נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסכת נזיר נכללת בסדר נשים אף על פי שאינה עוסקת בדיני אישות. התלמוד הבבלי[2], מבאר שמסכת זו נמצאת בסדר נשים כיוון ש"הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין". אך היא מופיעה לפני מסכת סוטה בסמוך למסכת נדרים, מפני שהנזירות היא מקרה פרטי של נדר[3]. אחת הדוגמאות לכך היא שכשאשה נודרת בנזיר, יכול הבעל להפר את נדרה.
מסכת נדרים נמצאת בסדר נשים, משום שיש הלכות ייחודיות לנשים בענייני הפרת נדרים וגם כיון שבמסכת כתובות יש פרק שלם העוסק בנדרים בין בעל לאשתו (המדיר)[4].
פרקי המסכת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כל כנויי נזירות כנזירות (שבע משניות [5]) - ידות וכינויי נזירות, סוגי נזירים, נזירות לזמן קצוב וסוגים שונים של נזיר עולם.
- הריני נזיר מן הגרוגרות (עשר משניות) - כינויי קבלת נזירות שונים, המקבל על עצמו נזירות חלקית, השומע את חברו שקיבל על עצמו נזירות, נזירות עקב התנאה עתידית.
- מי שאמר הריני נזיר (שבע משניות) - דיני גילוח הנזיר בסיום תקופת נזירותו, מי שנדר נזירות לשתי תקופות, היטמאות נזיר ביום נזירותו האחרון, הנודר נזירות בבית הקברות ובחו"ל ומחלוקות עדים על התקופות שנזר.
- מי שאמר הריני נזיר ושמע חברו (שבע משניות) - קבלת נזירות בהתפסה, דיני אישה שנזרה ונזירוּת שבטלה.
- בית שמאי אומרים (שבע משניות) - מחלוקת בית שמאי ובית הלל בהקדש טעות, מי שנזר ונגנבה בהמתו, מחלוקת בית שמאי ובית הלל בגזירת טעות והנודר נזירות זר על בסיס מהותו של הכוי.
- שלשה מינין אסורין בנזיר (אחת עשרה משניות) - דיני האיסור של נזיר: הגפן, הגילוח והטומאה - דיני טומאת הנזיר.
- כהן גדול ונזיר (ארבע משניות) - דיני איסור טומאת מת בנזיר, על אלו טומאות הוא מגלח (וסותר את תקופת נזירותו) ועל אלו טומאות לא.
- שני נזירים (שתי משניות) - שני נזירים שנולד להם ספק טומאה וספק טומאה בנזיר.
- הגויים אין להם נזירות (חמש משניות) - מי יכול לקבל על עצמו נזירות ונזיר שגילח ונודע לו שהוא טמא. במשנה ב' התברר הכלל ההלכתי: "שרגליים לדבר" ומשניות ג-ד מביאות מקרים נוספים ע"ב כלל זה. המסכת מסיימת במחלוקת תנאים אם שמואל הנביא היה נזיר.
בסך הכל יש במסכת 60 משניות.
מפרשי המסכת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- במסכת נזיר, הפירוש שמכונה "רש"י" כנראה לא נכתב על ידי רש"י, שכן הוא נפטר לפני שהספיק לכתוב פירוש למסכת ולהשלים את פירושו לתלמוד. מדפיסי ש"ס וילנא מייחסים אותו לחתנו של רש"י, יהודה בן נתן (ריב"ן). פרופ' יעקב נחום אפשטיין סבור כי הפירוש נכתב על ידי רבי מאיר בן שמואל, חתנו השני של רש"י[6].
- פירוש התוספות במסכת נזיר קצר יותר מהרגיל, והוא מקובל כפירוש לפשט הגמרא, במקום הפירוש המשובש המיוחס לרש"י, אם כי גם בו נפלו שיבושים. פירוש התוספות למסכת, הוגה ונערך מחדש על ידי ארז סלע, בספרו ארזי הלבנון.
- פירוש הרא"ש על המסכת, מודפס על הדף, בדפוס וילנא.
- שיטה מקובצת לרבי בצלאל אשכנזי ברוב המהדורות נמצא יחד עם השיטה מקובצת על מסכתות ברכות סוטה וביצה.
- אורח מישור לרבי יוחנן קרמניצר - פירושים והגהות למסכת. מודפס אחרי המסכת בדפוס וילנא. רבות מהגהותיו הביא רבי בצלאל רנשבורג בהגהות שכתב למסכת, והן מודפסות על דף הגמרא.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
משנה מסכת נזיר, באתר ויקיטקסט תוספתא, מסכת נזיר, באתר ויקיטקסט תלמוד בבלי, מסכת נזיר, באתר ויקיטקסט תלמוד ירושלמי, מסכת נזיר, באתר ויקיטקסט- תלמוד בבלי, מסכת נזיר, במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית
- כתב יד, מסכת נזיר, תלמוד בבלי, מוסקבה, מאה 18, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- מידע על מסכת נזיר בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נמצא בתלמוד בבלי, מסכת נזיר, דף ל"ג, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ב', עמוד א'
- ^ וכך גם מבואר בהקדמת המשנה להרמב"ם
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ב', עמוד א'
- ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
- ^ הרב עמית משגב ויהונתן וינברגר, לזיהויו של המפרש על מסכת נזיר, באתר ישיבת הר עציון.
| מסכתות ששה סדרי משנה | ||
|---|---|---|
| זרעים | ברכות (ב י) • פאה (י) • דמאי (י) • כלאיים (י) • שביעית (י) • תרומות (י) • מעשרות (י) • מעשר שני (י) • חלה (י) • ערלה (י) • ביכורים (י) | |
| מועד | שבת (ב י) • עירובין (ב י) • פסחים (ב י) • שקלים (י) • יומא (ב י) • סוכה (ב י) • ביצה (ב י) • ראש השנה (ב י) • תענית (ב י) • מגילה (ב י) • מועד קטן (ב י) • חגיגה (ב י) | |
| נשים | יבמות (ב י) • כתובות (ב י) • נדרים (ב י) • נזיר (ב י) • סוטה (ב י) • גיטין (ב י) • קידושין (ב י) | |
| נזיקין | מסכת נזיקין: בבא קמא (ב י) • בבא מציעא (ב י) • בבא בתרא (ב י) • סנהדרין (ב י) • מכות (ב י) • שבועות (ב י) • עדיות • עבודה זרה (ב י) • אבות • הוריות (ב י) | |
| קדשים | זבחים (ב) • מנחות (ב) • חולין (ב) • בכורות (ב) • ערכין (ב) • תמורה (ב) • כריתות (ב) • מעילה (ב) • תמיד (ב) • מידות • קינים | |
| טהרות | כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה (ב י) • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצים | |
ב – מסכת שיש עליה תלמוד בבלי י – מסכת שיש עליה תלמוד ירושלמי
| ||
