מנחת מגידו
   | |||||||||||
| תצלום אוויר של המנחת (למעלה). המראת דאון במנחת, ושדה הכלניות שליד המנחת (למטה). | |||||||||||
| נתוני השדה | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||
| סוג השדה | ציבורי | ||||||||||
| תקופת הפעילות |
1941–הווה (כ־83 שנים)  | ||||||||||
| מפעיל | מועצה אזורית עמק יזרעאל | ||||||||||
| עיר סמוכה | עפולה | ||||||||||
| קואורדינטות | 32°35′50″N 35°13′43″E / 32.59722°N 35.22861°E | ||||||||||
| גובה מעל פני הים | 61 מטר (200 רגל) | ||||||||||
|
www | |||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||
| |||||||||||
|
(למפת הכרמל רגילה)   מנחת מגידו | |||||||||||
.jpg)
מנחת מגידו הוא מנחת תעופה בעמק יזרעאל, כ־3 ק"מ מדרום־מערב לעיר עפולה, בצדו הצפוני של כביש 65 ("כביש הסרגל"). המנחת מופעל על ידי חברת "מגידו תעופה" ומשמש בעיקר לתעופה קלה (לימוד טיס, טיסות רומנטיות, טיסות הדברה ודאיה וכו'), אך גם להטסת כטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים) ולעיתים גם את חיל האוויר הישראלי.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
המנחת נבנה בשנת 1941 על ידי חיל האוויר המלכותי של בריטניה יחד עם שדות תעופה ומנחתים נוספים שנבנו באותה תקופה בארץ ושימשו אותו במלחמת העולם השנייה. המנחת נועד לסייע בשעת חירום לבסיס רמת דוד, שהיה לשדה התעופה המרכזי של חיל האוויר המלכותי בצפון הארץ. המנחת ננטש עם עזיבת הבריטים את הארץ. במבנים הנטושים התגוררו בשנת 1949 מתיישבי מושב היוגב טרם עלייתם על הקרקע.
בשנת 1975 הוקמה חברת "מגידו תעופה" (שנקראה אז "כנפי העמק") והחלה להפעיל בית ספר פרטי לטיסה הפועל מאז במנחת.[1] ב-11 באוקטובר 1989 נחת בשעות הבוקר במפתיע במנחת מגידו מטוס מיג-23 סורי וטייסו הצהיר כי ברצונו לערוק לישראל.[2]
בשנת 2009 עבר המנחת שיפוץ מסיבי ומצבו טוב והוא משמש בעיקרו את התעופה האזרחית הקלה. בתחומו פועלים בית ספר פרטי לטיסה ומועדון דאיה. הוראות הטיסה והנחיתה במנחת נקבעות על ידי רשות התעופה האזרחית ומתפרסמות באתר האינטרנט של הרשות.
המנחת נקרא כיום "מנחת מגידו מנחמי" על שמו של משה מנחמי, מייסד חברת "מגידו תעופה" ומנהל החברה עד פטירתו בשנת 2014.
הפיכה לשדה בינלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרץ 2004, התקבלה החלטת ממשלה על יזום תוכנית להקמת שדות תעופה חדשים, ביניהם אותר מנחת מגידו כמיקום פוטנציאלי. בהמשך הוקמה ועדה ציבורית לבחינת תוכנית אב לשדות התעופה בישראל. הוועדה, בראשות מפקד חיל האוויר לשעבר, הרצל בודינגר, הגישה את המלצותיה בשנת 2008, שתומכו בהקמת שדה התעופה החדש במגידו. בשנת 2009, קיבלה ממשלת ישראל את ההמלצות והחליטה למנות צוותי היגוי משותפים למשרדי התחבורה, האוצר, הפנים ומערכת הביטחון, לקידום זמינות התוכנית לשדה.[3]
בחודש אוקטובר 2011 המליצה רשות התעופה האזרחית על הקמת שדה התעופה הבא של ישראל במגידו תוך פסילה של אפשרות האי המלאכותי מול חופי מרכז הארץ. חלופת מגידו אשר הועלתה לראשונה על ידי מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף במיל' הרצל בודינגר, נותנת פתרון לתעופה האזרחית בישראל לשנים הקרובות ולעתיד.[4] חלופה זאת נתקלה בהתנגדות נחרצת מצד הירוקים, וכן מצד עיריית באר שבע ומועצה אזורית רמת הנגב אשר מעוניינות שהשדה יוקם בשטחן. החלופה של השדה במגידו נבחרה כמעט רק בגלל התנגדותו של צה"ל להקמת השדה בנבטים.[5]
ב-2014 פורסם כי החלופה שנבחרה היא הפיכת בסיס רמת דוד לנמל תעופה בינלאומי, אם כי גם במנחת מגידו צפויה לגדול פעילות התעופה לאחר סגירת שדה התעופה הרצליה.
טייסת כיבוי האש[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – טייסת 249
החל משנת 2011, ממוקמת במנחת טייסת כיבוי האש המפעילה מטוסי כיבוי מסוג "אייר טרקטור AT-802F" האמריקאי.[6]
שדה הכלניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המנחת ידוע בשל שדה הכלניות הגדל לידו ובו פרחי כלנית מצויה (Anemone coronaria) בשלל צבעים: לבן, גוני סגול ואדום. השדה, שפורח בחודשים ינואר-מרץ ומגיע לשיאו בחודש פברואר, הפך לאחת האטרקציות העיקריות של האזור. לצד השדה ישנה חורשת אקליפטוסים ובה ניתן למצוא פרחים נוספים.
בשנים האחרונות[7] התרבו בשדה צמחי קנרס סורי המסתירים חלק מהכלניות ומתחרים עימן על מקום מחיה. הקנרס הסורי פורח בעיקר בחודש מאי ולו פריחה סגולה גבוהה ובולטת, אך העלווה המסיבית שלו נובטת עוד בחורף.
ב-7 בנובמבר 2010 התגלה נזק כבד שנגרם לשדה הכלניות שליד המנחת, לאחר שקבלן של מע"צ שפך עליו כ-200 מטר מעוקב של פסולת זפת ואספלט.[8] למרות הנזק שנגרם, הצליחו הכלניות להתאושש מהנזק ופרחו גם בחורף 2011.[9]
הקרן הקיימת לישראל שיקמה את המקום, הוצבו שלטי הסבר וסומנו שבילי הליכה למניעת רמיסת הכלניות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מנחת מגידו- הוראות הטיסה והנחיתה במנחת, ושרטוטי המנחת ואזורי האימון באתר רשות התעופה האזרחית(הקישור אינו פעיל)
- מועדון הדאיה במגידו
- פריחת הכלניות ליד מנחת מגידו
צחי אבנור, הכלניות של מנחת מגידו, פליקר
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אודות החברה
- ^ גקי חורי, הטייס הסורי קיבל זהות חדשה ומתגורר מזמן בחו"ל, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2010
- ^ זוהר בלומנקרנץ, הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה בינלאומיים חדשים - בתמנע ובמגידו, באתר TheMarker, 2 בפברואר 2009
- ^ יסמין גיל, מתחדש מאבק תושבי עמק יזרעאל בהקמת נמל תעופה במגידו, באתר כלכליסט, 23 באפריל 2011
- ^ הוועדה לביקורת המדינה תבדוק התנגדות חיל האוויר להקמת נמל תעופה בנבטים
- ^ זוהר בלומנקרנץ, מערך טייסת כיבוי האש החדשה במגידו סובל מליקויים חמורים, באתר TheMarker, 8 בספטמבר 2011
- ^ נכון ל-2009
- ^ עדי חשמונאי, פסולת מ-12 משאיות רמסה את גבעת הכלניות, nrg מעריב, 7 בנובמבר 2010
- ^ ראו תמונה מ-12 בפברואר 2011: כלניות במנחת מגידו.
| נמלי תעופה ומנחתים אזרחיים בישראל | ||
|---|---|---|
| נמלי תעופה בין-לאומיים | חיפה • בן גוריון • רמון | |
| שדות תעופה | ראש פינה • הרצליה | |
| מנחתים | קריית שמונה • פיק • שמרת • אסיף • מגידו • הבונים • עין שמר • תנובות • ראשון לציון • בר-יהודה • ערד • באר שבע • שדה בוקר • קציעות • מצפה רמון • מישר • ספיר | |
| לא פעילים | דלתון • ציקלון • עטרות • דימונה • עובדה (צבאי בלבד) • יטבתה | |
| נהרסו או פונו | בצת • שדה דב • קרני • קטיף • נווה זוהר • אילת | |
| מנחתים מאולתרים | מנחת עמק המצלבה • מנחת גבעת שאול | |