מנהרת הברחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מנהרת הברחה היא מעבר תת-קרקעי מעשה ידי אדם המשמש לתנועה סמויה של סחורות ובני אדם באופן העוקף את הגורם המפקח או השולט באחד או בשני צידי המנהרה.

אוקראינה - סלובקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2012 נמצאה מנהרת הברחה בין אוקראינה לסלובקיה. אורך המנהרה היה כ-700 מטר, ובתוכה הותקנה מעין רכבת ששימשה כאמצעי תחבורה בתוך המנהרה. מעריכים כי במנהרה הועברו כ-2.5 מיליון סיגריות מאוקראינה לסלובקיה, למטרות השתמטות ממס באיחוד האירופי[1].

בוסניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהרת סרייבו

מנהרת סרייבו פעלה מ-1993 עד 1995 לעקיפת המצור על סרייבו, בזמן מלחמת בוסניה. המנהרה נבנתה על ידי הצבא הבוסני במטרה לקשר את העיר סרייבו (שכותרה על ידי כוחות סרבים) עם נמל התעופה סרייבו, אזור שנשלט על ידי האו"ם. המנהרה שאורכה היה 800 מטר וגובהה 1.5 מטר, שימשה להעברת מזון, ציוד מלחמה, וסיוע הומניטרי וחילוץ אנשים מהעיר. הבית שממנו יצאה המנהרה הפך, לאחר המלחמה, למוזיאון המנציח את פעילות המנהרה[2][3][4].

ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת המאה ה-19 נבנו בניו אינגלנד ומסצ'וסטס מנהרות ששימשו להתחמק ממס שהוטל בכהונתו של תומאס ג'פרסון, ובהמשך שימשו גם להברחת עבדים לחופשי.

מאמצע שנות התשעים ובמשך כ-20 שנה התגלו בגבול ארצות הברית–מקסיקו כ-200 מנהרות שדרכן הוברחו כלי נשק, סמים ואנשים[5] ומתוכן רק בין השנים 2008 ו-2013 נחשפו בגבול הקליפורני של ארצות הברית עם מקסיקו כ-75 מנהרות הברחה[6]. במספר מקרים המנהרות כללו קירות בטון, חשמל ותאורה, משאבות לניקוז מים, אמצעי אוורור ומיזוג, מסילת רכבת, ואמצעי תקשורת[7][8].

ב-2005 נחפרה מנהרת הברחה בין חממה הצמודה לגבול הקנדי עם ארצות הברית, לבין מרתף של בית בעיר לינדן שבמדינת וושינגטון. הדבר נודע למשמר הגבול של ארצות הברית ושל קנדה, ובחודש יוני באותה השנה, לאחר שחבילת המריחואנה הראשונה הועברה במנהרה, פשטו כוחות על המנהרה כוחות והביאו למעצרם של מספר אנשים.

ב-2020 התגלתה מנהרת הברחה בין טיחואנה (מקסיקו) לבין סן דייגו (קליפורניה, ארצות הברית) באורך של כ-1.3 ק"מ. מנהרה זו נחשבת למנהרת ההברחה הארוכה בהיסטוריה[9].

רצועת עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מנהרות הברחה ברצועת עזה

מנהרות ההברחה של רצועת עזה הן מנהרות החפורות מתחת למחסום ההפרדה בין רצועת עזה למצרים, ומשמשות, מאז שנות ה-80 של המאה ה-20, את ארגוני טרור פלסטיני, סוחרים (כולל סיטונאים מרכזיים) וכנופיות להברחת אמצעי לחימה וסחורות ממצרים לרצועת עזה, ולהברחת אנשים בשני הכיוונים.

וייטנאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת ממנהרות קוצ'י בווייטנאם

במהלך מלחמת וייטנאם חפרו הוייטקונג מערכת מנהרות תחת הפרבר קוצ'י של הו צ'י מין סיטי. המנהרות שימשו את הווייטקונג במהלך המלחמה נגד האמריקאים. הוויטקונג הקימו במנהרות חדרי פיקוד ושליטה, והשתמשו בהן כאמצעי תקשורת. מבחינת לחימה הוויטקונג השתמשו במנהרות כדי להפתיע את האמריקאים במארבים ואז חזרו למנהרות והשתמשו בהן כמסתור[10].

האמריקאים ניסו מספר טכנולוגיות בפעילותם נגד המנהרות, וביניהם חיישנים על-גבי בעלי חיים, שימוש בלהביורים בשילוב חומרי נפץ, והקמת יחידת "עכברי המנהרות" שאנשיה פעלו בתוך המנהרות. הפתרון שנחשב אפקטיבי בסופו של דבר היה שימוש ב-B52 להפצצה כבדה של השטח שבו המנהרות[11].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מנהרת הברחה בוויקישיתוף
  • Richard Platt, Smuggling in the British Isles: A History, The History Press, 2011. (אתר על הספר)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ניסן צור, סלובקיה: רכבת הברחה חשאית מתחת לאדמה, באתר nrg‏, 23 ביולי 2012
  2. ^ תמירה צדקיהו, טבע הדברים, סרייבו: סובלנות בין בתי כנסת, מסגדים וכנסיות, באתר ynet, 28 בדצמבר 2009
  3. ^ המנהרה שהצילה את סרייבו הפכה למוזיאון, באתר הארץ, 4 בפברואר 2004
  4. ^ אורי אבנרי, אבן מקיר תזעק, באתר nrg‏, 19 ביוני 2006
  5. ^ הראל עילם, המדע עדיין לא הצליח למצוא פתרון למנהרות, באתר כלכליסט, 28 ביולי 2014
  6. ^ יצחק בן-חורין, וושינגטון, קוקאין לארה"ב: נחשפה מנהרת סמים ענקית, באתר ynet, 1 בנובמבר 2013
  7. ^ ארה"ב: נחשפו 2 מנהרות הברחה ממכסיקו באורך יותר מחצי קילומטר, באתר ynet, 4 באפריל 2014
  8. ^ סוכנויות הידיעות, מנהרת הברחות נמצאה בגבול ארה"ב- מקסיקו, באתר nrg‏, 4 בנובמבר 2010
  9. ^ סוכנויות הידיעות, מנהרה נחשפה בגבול ארה"ב: "הארוכה בהיסטוריה", באתר ynet, 30 בינואר 2020
  10. ^ יוסי מלמן, הסכנה מגיעה מלמטה: כך הפכו המנהרות לאיום הגדול על ישראל, מתאריך 13/07/14, באתר מעריב השבוע
  11. ^ מנהרה להברחת אמצעי לחימה ברפיח. צילום: דובר צה"ל, איום תת-קרקעי, באתר nrg‏, 20 באוגוסט 2004