מנהג
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
מנהג הוא התנהגות מקובלת בחברה מסוימת. למנהג חלק מרכזי בקביעה של הנורמה באותה חברה. המנהג מעביר דיסציפלינה המשליכה על צורת התנהגות, דיבור, לבוש וכדומה.
יש המקשרים בין מנהג לבני אדם בלבד, אך אם מנתחים זאת ברובד הראשוני אפשר לייחס גם לחיות מנהגים וטקסים (כגון: מחול חיזור אצל ציפורים ובעלי חיים אחרים). מובן שבני אדם מאופיינים עם מנהגים יותר מורכבים שחלקם אינם מושתתים על יצרים ואינסטנקטים.
במשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מנהג (משפטים)
בישראל יש למנהג תוקף משפטי מחייב, ובתי המשפט מסתמכים עליו, זאת מכוח סעיפים 36 עד 45 של המג'לה. המנהג מהווה מקור גם במשפט הבינלאומי הפומבי.
בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – מנהג (יהדות)
היהדות מייחסת למנהג חשיבות רבה. ההסתכלות ההלכתית על חלק מהמנהגים שהשתרשו בכלל ישראל היא כבעלי תוקף הלכתי ממש כפי שכתוב בספרות הפוסקים "מנהג ישראל - דין הוא". ספרים רבים נכתבו לגלות את מקורם של מנהגים, ורבים מגדולי-ישראל טרחו ליישב ולהבין את טעמם של המנהגים.
אך המנהגים שאינם מבוססים על דיני התורה אינם מקובלים[1], ועד שנהוג לכנותם בביטוי מנהג אותיות גהנם.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ארנה רז, יום שישי יש מאין, אלכסון, 26 ביוני 2018
- פסקי דין רבניים בדיני תוקפם ההלכתי של מנהגים בדיני ממונות, אתר פסקי דין רבניים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תוספות על מסכת בבא בתרא ב ע"א
