מלאכת מכבה
מְלֶאכֶת הַמְּכַבֶּה היא אחת מל"ט מלאכות שבת. ככל ל"ט המלאכות, גם מלאכה זו אסורה מכיוון שהייתה נעשית במשכן. אב המלאכה במשכן היה כיבוי האש כדי לשמור את הפחמים לשימוש חוזר לצורך צירוף הזהב והכסף שהיה במשכן.
הגדרת המלאכה היא הפסקת תהליך הבעירה או הקטנת להבה, כאשר התכלית היא הכנת פחמים. לפי חלק מהפוסקים כיבוי שלא למטרת הכנת פחמים אסור מדרבנן, כיוון שזוהי מלאכה שאינה צריכה לגופה, אך לפי הרמב"ם ופוסקים נוספים אחרים מלאכה שאינה צריכה לגופה אסורה מהתורה.
יישומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלאכת כיבוי הוא לא רק מעשה כיבוי מוחלט של אש, אלא גם טלטול נר - מלבד איסור המוקצה שבו, עשוי לגרום לנר להכבות מעט, והוא אסור מהתורה.
שרפה בבית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שרפה בשבת
במקרה ויש שרפה בבית, התירו חז"ל לומר "כל המכבה אינו מפסיד", אף על פי שיש בכך רמז שהוא קורא לגוי לכבות וכן רמיזה על כך שהוא יקבל את שכרו לאחר השבת על פעולותיו. ליהודי עצמו מותר להציל רק מזון שלוש סעודות, שכן חששו שאם יתירו לו להציל את כל ממונו ולהתעסק בשרפה יותר מדי, הוא ישכח ומתוך בהלה - יסייע בפעולות הכיבוי, האסורות בשבת.
במקום שיש חשש ממשי לסכנת חיים, מותר לכבות את האש, ככל העבירות בתורה שהותרו משום מצוות פיקוח נפש, חוץ משלוש עברות החמורות שהם עבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים.
מלאכת כיבוי ביום טוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפוסקים דנים האם כיבוי הוא מהמלאכות המותרות ביום טוב, שכן קשה למצוא פעולה בהכנת אוכל הכרוכה בכיבוי. במסכת ביצה[1] הגמרא אומרת כי מותר לצלות בשר על הגחלים, לפי רש"י - הפירוש הוא, שאף על פי שהדבר כרוך בכיבוי והבערה כאחד, שהרי כאשר שמים את הבשר על גחלי האש, האש נכבה מעט ורק לאחר מכן מתלקח. יש ראשונים הסבורים שאכן הכנת אוכל זו כרוכה בכיבוי גחלים.
אך יש ראשונים ובראשם הרי"ף הסבורים שמלאכה זו אינה נחשבת לכיבוי, שכן על ידי פעולה זו מובערת האש ביתר שאת בסופו של דבר, ולכן אף על פי שתחילת הפעולה היא בכיבוי רגעי, אין כיבוי כזה נחשב לכיבוי. הפוסקים מפרשים[2], שלפי דברי הרי"ף, הותרה מלאכה זו לצורך אוכל נפש, אף על פי שאין זה בגדר "אוכל נפש" שהותרה ביום טוב, מכיוון שאין בשר על גחלים דרוש לכל אדם רק למפונקים הרגילים בו.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מבעיר ומכבה, מאת הרב אליעזר מלמד באתר ישיבה
- אסופת מאמרים בנושא מבעיר ומכבה, באתר ספריית אסיף
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף כ"ג, עמוד א'.
- ^ ראו מקורות בקובץ בית אהרן וישראל.