מכון ישראלי לארכאולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מכון ישראלי לארכאולוגיה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון רחובות עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל אלון שביט
תקופת הפעילות 2002–הווה (כ־22 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.israeliarchaeology.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מכון ישראלי לארכאולוגיה (ע"ר) הוא עמותה שנוסדה בשנת 2002 במטרה להפיץ את הארכאולוגיה בקרב ציבור רחב ומגוון, להעלות את קרנה של הארכאולוגיה בחברה הישראלית ולתמוך בשימור המורשת המפוארת של ארץ-ישראל ובהפצתה ברבים.

פעילותו של מכון ישראלי לארכיאולוגיה כוללת ביצוע חפירות הצלה לפני פיתוח, ייעוץ ארכיאולוגי, סיוע לוגיסטי למשלחות ארכיאולוגיות אקדמאיות וכן ניהול פרויקטים של שימור ופיתוח אתרי עתיקות וחשיפתם לקהל.

מכון ישראלי לארכאולוגיה הוא עמותה ומלכ”ר היחיד בישראל המאגד בקרבו את בכירי אנשי המקצוע בתחום החפירות הארכאולוגיות, בתחום התכנון, השימור והשחזור. צוות המכון מורכב מדוקטורים לארכאולוגיה, מאנשי שימור, ממומחים לתיירות ומתלמידי מחקר לתארים שני ושלישי. המכון פועל במגוון שיתופי פעולה עם מכונים ארכאולוגים אוניברסיטאיים בארץ ובעולם.

"תגליות", אשר פועלת תחת מכון ישראלי לארכיאולוגיה, פועלת על מנת לקרב את הציבור הרחב לעולם הארכיאולוגיה. "תגליות" מזמינה חוקרים וארכיאולוגים בכירים מן האקדמיה ומרשות העתיקות להציג את מחקריהם בפני הקהל הישראלי בבמות שונות כגון: כנסים, הרצאות, סיורים והשתלמויות למורי דרך בנושא ארכיאולוגיה.

בנוסף, העמותה היא גוף מוביל בישראל ביזום וניהול של פרויקטים "ארכאולוגיים קהילתיים". המיזם הארכיאולוגי אותו מנהלת העמותה בעיר לוד, מאז שנת 2005. בפרויקטים אלו לוקחים חלק תושבים מקומיים בכלל, ובני נוער בפרט, בחפירות ארכיאולוגיות, שימור, הדרכה ומגוון פעולות נוספות שמטרתן לחזק את הקשר בין תושבי העיר לאתרים הארכיאולוגים הנמצאים בתחומה.

בשנת 2022 לקחה על עצמה עמותת מכון ישראלי לארכיאולוגיה את ניהול הוצאת "אריאל", על מנת להמשיך את מפעל חייו של אלי שילר, מייסד ההוצאה, לאחר פטירתו. הוצאת אריאל היא הוצאה לאור מובילה בישראלי של ספרות מחקר והדרכה אודות ארץ ישראל בתחומי ההיסטוריה, הארכיאולוגיה, הגיאוגרפיה, הדתות והתרבויות. ההוצאה עוסקת רבות במורשתה של העיר ירושלים.

חפירות ושירותים ארכאולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חפירת הענק באזור המזרחי של תל בית שמש (מימין לכביש בתמונה) אשר נוהלה על ידי מכון ישראלי לארכיאולוגיה

מכון ישראלי לארכיאולוגיה מבצע חפירות ארכאולוגיות ונותן שירותים ארכיאולוגיים מגוונים כגון תסקירים ארכאולוגים, חוות דעת ונספחים לתוכניות מתאר ותב"עות, ייעוץ ליזמים בכל הקשור בארכאולוגיה, חוק ומדיניות, אומדנים ותקצוב, ביצוע התכנות כלכלית והערכות סיכון ליזמים המתכננים פיתוח באתרי עתיקות.

העמותה מבצעת גם מיזמים משולבים הכוללים, בין השאר חפירה ארכאולוגית, פיתוח, תכנון, שימור ושחזור אתרים, חפירות הצלה, פיתוח אתרי תיירות עתירי עתיקות וכן העמותה מספקת שירותים לוגיסטיים למשלחות מחקר אקדמיות מהארץ ומחו”ל, מכל מוסדות המחקר.

אחד הפרויקטים הגדולים ביותר שקיימה העמותה הוא חפירת הענק ("מגה-חפירה") בתל בית שמש בין השנים 2019 - 2020.[1] החפירות אשר נוהלו על ידי בועז גרוס, סמנכ"ל מכון ישראלי לארכיאולוגיה, התבצעו בחלק המזרחי של התל כחפירת הצלה בטרם הורחב כביש 38.

תגליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תגליות - ארכיאולוגיה לכל
תגליות - ארכיאולוגיה לכל

"תגליות"[2] היא גוף המתמחה בהצגת הארכיאולוגיה בצורה עדכנית, מהימנה ובגובה העיניים בפני הציבור הרחב. חזונה של "תגליות" הוא השבת את הארכאולוגיה של ארץ ישראל למרכז השיח בציבוריות הישראלית. לשם כך, "תגליות" מזמינה ארכיאולוגים בכירים מן האקדמיה ומרשות העתיקות להציג את התגליות הארכיאולוגיות האחרונות וחידושי מחקריהם בפני הציבור הרחב.

סמינר ארכיאולוגי של תגליות למרגלות הפירמידה הגדולה בגיזה, מצרים
כנס תגליות השנתי בנושא "ארכיאולוגיה והברית החדשה", ינואר 2022 במוזיאון תל אביב לאומנות

לאורך השנים הרצו והדריכו במסגרת "תגליות" בכירי הארכיאולוגים הישראליים, לדוגמא - פרופ' אהרן מאיר, פרופ' אסף יסעור-לנדאו, פרופ' ארתור סגל, פרופ' בועז זיסו, פרופ' יובל גדות, פרופ' יוסף גרפינקל, פרופ' ישראל פינקלשטיין, פרופ' משה פישר, פרופ' עודד ליפשיץ, פרופ' עמי מזר , פרופ' רינה טלגם ועוד.[3]

"כנס תגליות" אשר מתקיים מדי שנה בחודש ינואר, הוא הכנס הארכיאולוגי הפופולרי והגדול ביותר בישראל. במהלך כנס זה מציגים החוקרים בפני הציבור הרחב תגליות ארכיאולוגיות אשר נחשפו לאחרונה וחידושי מחקר.

"תגליות" מזמינה את הציבור לקחת חלק בפעילויות שונות על מנת לקרבו לעולם הארכיאולוגיה והמורשת: סדרת הרצאות שבועית מפי מומחים בכירים, סיורים לאתרים ארכיאולוגים בהדרכת הארכיאולוגים אשר חפרו בהם, סמינרים לימודיים בחו"ל בדגש ארכיאולוגיה וכן השתלמויות למורי דרך המוכרות על ידי משרד התיירות.

שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח אתרי מורשת וחשיפתם לציבור הרחב הם יעד מרכזי של מכון ישראלי לארכאולוגיה (ע”ר). העמותה מפעילה את טובי האדריכלים, המהנדסים, המשמרים ואנשי המקצוע האחרים בתחום שימור ושחזור אתרים ארכאולוגיים והיסטוריים. מכון ישראלי לארכאולוגיה (ע"ר) מתמחה בשימור מבנים היסטוריים וארכאולוגיים, בהכנת חוות דעת ליזמים, בפיתוח אתרי תיירות ובביצוע סקרי שימור. אחד מהמבנים בה ניהלה העמותה פרויקט שימור חינוכי הוא מבנה ח'אן אל חילו בלוד העתיקה[4].

ארכאולוגיה קהילתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון ישראלי לארכיאולוגיה מפעיל מערך חינוכי-קהילתי-ארכאולוגי לחידוש הברית בין האדם למורשתו. מטרת העמותה להגביר את הזיקה בין הקהילה המקומית למורשתה תוך הכרת הרבדים המגוונים של העבר ההיסטורי והתרבותי בארץ ישראל.

הפרויקטים של מכון ישראלי לארכאולוגיה (ע"ר) מתמקדים באימוץ אתר ארכאולוגי על ידי הקהילה הצמודה אליו, בשני מיזמים עיקריים - לוד העתיקה ותל בית שמש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בועז גרוס, ממצאי חפירת הענק במזרח תל בית שמש, באתר מכון ישראלי לארכיאולוגיה
  2. ^ תגליות, באתר מכון ישראלי לארכיאולוגיה
  3. ^ ארכיאולוגים שהרצו בתגליות, באתר מכון ישראלי לארכיאולוגיה
  4. ^ ח'אן אל-חילו, באתר מכון ישראלי לארכיאולוגיה