מישל פלטניק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מישל פלטניק
Michel Platnic
מישל פלטניק בסטודיו שלו בתל אביב
מישל פלטניק בסטודיו שלו בתל אביב
לידה 26 בפברואר 1970 (בן 54)
ולינב-סן-ג'ורג', צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלי
מקום לימודים צרפת וישראל
תקופת הפעילות 1994–1998 כמהנדס וממציא; 1998 – היום כאמן ואומן
תחום יצירה אמנות רב תחומית ובינלאומית
הושפע על ידי פרנסיס בייקון, אגון שילה
פרסים והוקרה פרס עידוד היצירה לאמנות פלסטית (2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג מעיין מוזס פלטניק
צאצאים אריאל פלטניק, לביא פלטניק
https://www.gordongallery.co.il/artist/michel-platnic ; www.michelplatnic.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מישל פלטניק (נולד ב-26 בפברואר 1970, צרפת) הוא אמן ישראלי ילדי צרפת, אשר פועל בתל אביב מאז 1998.

פלטניק הוא אמן חזותי. עבודותיו הוצגו ברחבי העולם. הוא ידוע בזכות ציוריו החיים והשימוש במדיומים מרובים כולל צילום, וידאו, מיצג וציור. בעבודותיו הוא חוקר את הגדרות וגבולות המדיום, עסוק במבנים היררכיים וכיצד האדם פועל בתוכם, נגדם או בהשפעתם. תהליך עבודתו מורכב מבניית סטים קולנועיים, בעלי מערך של "חוקים", שותל בתוכם דמויות ובודק כיצד הן פועלות. באמצעות התבוננות וחזרה על טקסים וסמלי כוח, עוקב פלטניק אחר מנגנוני הכניעה והתניה לסמכות.

ביוגרפיה וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלטניק נולד בשנת 1970 בצרפת בוילנב סנט ג'ורג' לז'אק פלטניק ולפרנסואז סטול פלטניק. אביו, ניצול שואה, היה בן שש כשצרפת נכבשה. הוא שהה במהלך המלחמה בעבודה בחווה, אצל משפחת חקלאים צרפתית (עובדה שלימים תשפיע על הבחירה בכיוון האמנותי של מישל - ראו להלן)[1]. כשהתבגר, הפך האב להיות טייס קרב בצבא הצרפתי, ובמהלך שירותו הוענקו לו 7 מדליות והוקרות על גילויי אומץ וגבורה[2]. אימו הייתה סופרת ופעילה שנים רבות בארגון ויצו בצרפת.

בין השנים 1989 ל־1994 למד, השלים וסיים את לימודיו לתארים ראשון ושני בהנדסת חשמל בבית הספר הגבוה להנדסת אלקטרוניקה ואלקטרוטכניקה - ESIEE בצרפת (צר').

קריירה כמהנדס חשמל ואלקטרוניקה, ומסעות בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום לימודיו, עבד פלטניק כמהנדס אלקטרוניקה בחברות היי-טק. על שמו רשומים מספר פטנטים בתחום הפצה רחבה של מדיות אורקוליות[3][4], ובתחום של שיפור ביצועים במנוע חשמלי[5]. כמו כן שימש כעורך בוועדות תקינה בינלאומיות [א].

לאחר מכן בילה פלטניק תקופה ארוכה במסעות. תחילה סייר לאורך רוב יבשת אסיה. מסע זה הוביל אותו להיפגש עם שבטים שכמעט ולא נחשפו למערב. בהמשך נסע פלטניק לתור את יבשת אמריקה. הוא ביקר במדינות כגון ארגנטינה, ומקסיקו, וחצה את ברזיל לאורכה עד לגיאנה הצרפתית[6].

מסעות אלו, והמפגשים עם ילידים ממקומות שונים בעולם, הביאו אותו להכרה במגוון הרב תרבותי, בשכבות הרבות שהעולם עשוי מהן. אלו, יחד עם עולם ההנדסה, עיצבו את תפיסתו החזותית ואת השקפת עולמו, שבאה לביטוי אחר כך בעבודותיו[6].

הקריירה כאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכו באמנות והשנים המעצבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 28 עלה פלטניק לישראל והמשיך את עבודתו בהייטק. על אף החיים היציבים והקריירה בהייטק, שינה פלטניק מסלול מקצועי, ופנה לאמנות.

תחילה, בשנים 2001–2002, למד פלטניק משחק ופיתוח קול בסל"ה - הסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לווינשטיין. אחר כך, ב-2003 למד תיאטרון פיזי על פי שיטת ז'אק לקוק ב"תיאטרון הגוף"[7] [8]. אחר כך, בשנים 2005 עד 2007, למד אמנות בסדנת אומני הקיבוץ והאוניברסיטה העממית. אל הציור הגיע לדבריו במקרה: "הגעתי לחברה שנתנה לי נייר ומכחול, ובאופן טבעי התחלתי לצייר. עלתה בי תחושה מדהימה. התחלתי לצייר כל ערב, כל לילה. הורדתי שעות עבודה והלכתי כל יום ללמוד תחומים שונים בעולם האמנות. כשהגעתי לחצי משרה החלטתי להפסיק עם העבודה ואז ידעתי שאני רוצה להיות אמן. לא הקשבתי לאיש"[1]. הוא למד לתואר ראשון נוסף במדרשה לאמנות בית ברל, וסיים את לימודיו בשנת 2010 בהצטיינות. בסיום לימודיו זכה בפרס שפילמן לצילום[9]. עבודתו של פלטניק סוקרה בכתבה נרחבת במוסף "גלריה" של עיתון "הארץ"[10]. בשנת 2017 הוא למד וסיים בתר תואר שני (פוסט-מאסטר) ב-אוניברסיטה לאמנויות בברלין במסגרת התכנית ל-"Art&Media "Meisterschüler"[ב].

תערוכות יחיד ופרויקט ReGenesis[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014 הציג מישל פלטניק בגלריה גורדון תערוכת יחיד שנקראה "בעקבות פרנסיס בייקון". ב"צבע טרי - היריד לאמנות ולעיצוב תל אביב" כתבה עדיה פורת על הפרויקט כדלקמן: "בפרויקט זה מחייה מישל פלטניק סצנות מציוריו של פרנסיס בייקון. בתהליך עבודה קפדני בונה פלטניק מודלים תלת־ממדיים המהווים תפאורה לעבודות הווידאו והצילומים המופיעים בסדרה. במעבר מהדמויות של בייקון, דרך ציוריו, ועד לסטים הקולנועיים של פלטניק, משתנים הממדים הפיזיים ונוצרים מחדש. באופן דומה פועלים מנגנוני המעבר של התפיסה האנושית; הזוכרים, מדמים, ומבנים את המציאות. פלטניק בורא, למעשה, סביבות קיום, מתוך נקודות מבט חדשות המגלות ממדים אפשריים של מציאות"[11]. פלטניק מסביר בראיון שהתקיים את הקשר הגורדי שנוצר בחייו ובעבודתו בכך שאביו ופרנסיס בייקון שייכים לדור שגדל במלחמת העולם השנייה ולאחריה. לדבריו שניהם הושפעו מהמחשבה שהאדם מוצא את עצמו לבד בעולם, כפי ששניהם חוו זאת. "זה ניכר מאוד בעבודות של בייקון"[1].

עבודותיו מקפלות בתוכן מדיה כגון צילום, ווידאו, מיצגים וציור ומקשרות ביניהן. הוא יוצר עולמות מדומיינים שהצופה מוזמן לבוא בתוכם כאמצעי להתרחקות (ולו רגעית) מהסתגלות לנורמות המקובלות וקבלתן ללא ערעור[12][13]. על ידי צפייה בסממני ובטקסי השלטון וחיקוייהם, הוא חושף את המנגנונים בהם השלטון מרגיל תחילה את המשתתפים, ואחר כך כופה עצמו על המערכת. היום, הוא חוקר מערכות אלה, אשר להן תרם בעבר כמהנדס, ובאמצעות עבודותיו האחרונות הוא מפנה את תשומת לב הצופה לכוחות אשר משעבדים אותנו, לדבריו, ללא ידיעתנו, תוך הסכמתנו האילמת.

בשנת 2019 הוא יזם פרויקט בשם רה-ג'נסיס (ReGenesis). משנת 2020 רה-ג'נסיס הוכר על ידי האו"ם - UNFCCC[12][13]. מדובר בפלטפורמה עבור פעולות גלובליות שמשתמשות באמנות כמדיום כדי לעודד התגייסות חברתית ואזרחית למען המאבק לשינוי מצב האקלים העולמי ולמען שונות ביולוגית - קיומו של מגוון רחב של צמחים ובעלי חיים בסביבתם הטבעית, בתחום המקומי ובתחום הגלובלי. הפרויקט מתמקד בכוחות בלתי שוויוניים בעולם, בחלוקת משאבים, בתפיסות שגויות ומקוטעות. "רה-ג'נסיס" הוא כלי דיגיטלי לתקשורת, חינוך ומחקר, עבור מחוללי שינוי ושחקנים אחרים ברחבי העולם, כדי לשתף באמצעותו בהתנסויות, וייזום פרויקטים המשתמשים באמנות, בעיקר במרחב הציבורי, עבור משקיעים, למימון תוצאות ארוכות טווח, ולאיגום משאבים לתכנון עתידי בר-קיימא לכדור הארץ[14][11].

גם בעקבות האמן בן תחילת המאה ה-20, אגון שילה, יצא פלטניק בתערוכת יחיד, שהוצגה בגלריה גורדון בשנת 2020. לדבריה של סמדר שפי הרי ש"בטכניקה שכוללת שימוש בווידאו ותמונות סטילס, ציור, רישום ופרפורמנס (מיצג), פלטניק 'מחייה' את עבודותיו של שילה"[15][16].

תערוכות יחיד נבחרות פרפורמנס והקרנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלטניק הציג בישראל ומחוצה לה עשרות מיצגים ותערוכות. הבולטים שבהם היו[17]:

  • 2010 – "דמדומים", רזינדסי ס.ת. ארט, יפו
– "מגן דוד", פרפורמנס בפסטיבל עוץ בעיר, גלריה חללית, תל אביב
– "חול", פרפורמנס בגלריה אלפרד, תל אביב
– "מנורה", פרפורמנס ברזידנסי ס.ת. ארט, יפו
  • 2011 – "בין פרשנות להבנייה", המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת-גן[18].
– "עֵין-סוף", מיצב וידאו ופרפורמנס במוזיאון ארצות המקרא, ירושלים
  • 2012 – Good Enough Death, מוזיאון חיפה
– "רישום הכנה לדיוקן של בייקון", פרפורמנס בבית קנר גלריה עירונית לאמנות, ראשון לציון
  • 2013 – "בעקבות בייקון", יריד צבע טרי, תל אביב
– "תלוי בגוף", פרפורמנס במנשר, תל אביב
– "בעקבות", גלריה גורדון, תל אביב[20].
  • 2015 –, Sphères 8 Well-Tempered, גלריה Continua, בואסי-לה-שאטל, צרפת
– "בעקבות", הביאנלה הבינלאומית "אופנה וסגנון בצילום", מוזיאון מאנז', מוקסבה
– "בעקבות", גלריה Art Plural, סינגפור[21][22].
– "בעקבות", יריד האמנות Art Stage, סינגפור[23].
  • 2017 – "בראשית", גלריה גורדון (עם קטלוג)[24].
– "אוסטינטו", פרפורמנס סאונד ב-Spektrum, ברלין
  • 2018 – יריד האמנות Art Market, בודפשט
– "שירת גברים", סדנה לאמנויות, ראשון לציון
– "פורטרט-עצמי", המעבדה, תל אביב
– "בראשית", בית גורדון-לונדון, מוזיאון עירוני, ראשון לציון
- הקרנת ג'נסיס כסרט קצר בפסטיבל קאן[25].
  • 2019 – "בראשית", Xposed, ניו יורק
  • 2020 – "BorderMine", גלריה גורדון[16]

מלגות פרסים ושהות אמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2010 – מלגת המדרשה - בית ברל למצוינות באמנות.
– מלגת ארט שפילמן למצוינות בצילום[9].
– נבחר לאינקובטור לאמנים צעירים של ס.ת ארט.
– שהות אמן ביערות הכרמל, חיפה[28].
- פרס הקולנוע האקספרימנטלי והוידיאו-ארט בפסטיבל ירושלים[29].
  • 2018 – נבחר לאינקובטור של אמנות ומדע, FutureHere, סינגפור.
– זוכה בפרס חביב הקהל 60seconds Short Film Festival, קופנהגן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מישל פלטניק בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ למשל:בתחום אדריכלות פס רחב.
  2. ^ תוכנית ל-"פוסט" לימודי מאסטר, המקבילה לתואר Diplome d'etude Supérieure בצרפת (צר').

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 אלדד בק, רציתי להיות אמן לא הקשבתי לאיש, באתר ynet, 26 בפברואר 2015
  2. ^ Jacques Platnic: Un Pere, un Mari, un Homme de Courage
  3. ^ פטנט בתחום הפצה רחבה של מדיה אורקולית.
  4. ^ פטנט נוסף בתחום הנ"ל.
  5. ^ פטנט בתחום שיפור ביצועי מנועי אוטובוסים.
  6. ^ 1 2 Grace Banks, January 15th 2015. Interview with Michel Platnic. FRAME - Interior Design and Architecture Magazine, Amsterdam ,
  7. ^ תיאטרון הגוף - בי"ס ובמה לתיאטרון פיזי עפ"י שיטתו של ז'אק לקוק
  8. ^ Dawn Lil, 2014. Michel Platnic: Let us Move Through Space. Art Times. Vol. 31, pp. 1-3, 15
  9. ^ 1 2 מלגות ותערוכות לבוגרי המחלקה לצילום במדרשה ובבצלאל, באתר ערב רב - כתב עת עצמאי לאמנות, תרבות וחברה,, ‏מאי 2010
  10. ^ סמדר שפי. מישל פלטניק. מוסף "גלריה", "הארץ", 3 אוגוסט 2010.
  11. ^ 1 2 Meet the artist who reworks Francis Bacon, PHAIDON
  12. ^ 1 2 האומות המאוחדות (United Nations Framework Convention on Climate Change), שינויי אקלים. ReGenesis
  13. ^ 1 2 Alison Roberts, 2017. Genesis. TELAVIVIAN Magazine, may 9th, 2017
  14. ^ עדיה פורת, בעקבות בייקון, באתר צבע טרי - היריד לאמנות ולעיצוב 2020 תל אביב
  15. ^ ציטוט מ-סמדר שפי, מישל פלטניק - גבולי (Bordermine), באתר החלון - בלוג אמנות.
  16. ^ 1 2 שלומית אורן, בין בייקון לשילה - ריאיון עם מישל פלטניק, באתר So - Art בלוג אמנות, ‏יולי 2020.
  17. ^ Michel Platnic. Selected works, Biography, Exhibitions
  18. ^ שגיא בניטה, מישל פלטניק - "לגעת בכתר המלוכה", באתר הפורטל הישראלי לאמנויות, 9/5/2011
  19. ^ רעות ברנע, יום המוזיאונים הבינלאומי: אמנות לעם, באתר כלכליסט, 7/5/2015
  20. ^ Shany Littman, What Michel Platnic Learned From Francis Bacon, Haaretz, 12/1/2014
  21. ^ Meet the Artist who Reworks Francis Bacon, PHAIDON 100
  22. ^ Interview with Michel Platnic, FRAME. 15/1/2015
  23. ^ Media Exploration, Cross-Cultural Reflection, and Scientific Inquiry at Art Stage Singapore 2015, Mizuma Art Gallery at Tokyo, 24/1/2015
  24. ^ Jennifer Greenberg, Genius of 'Genesis': an interview with Michel Platnic, artist of the newest exhibition at Gordon Gallery, TimeOut Tel Aviv, 24/4/2017
  25. ^ Genesis, T-Port
  26. ^ Galerie de portraits By Lara Sedbon × Durazzo Projects, Paris, The Art Newspaper - Edition Ftrancaise
  27. ^ Michel Platnic, ZAZ10TS
  28. ^ שרון תובל, AFAR Residency Program, עכשווית...חדשות אמנות עכשווית, נובמבר 2017
  29. ^ The Experimental Cinema and Video Art Awards 2017, פסטיבל ירושלים
  30. ^ Serge Tiroche, Michel Platnic Wins Cyberport X Niio Presents: Esports Digital Art Prizes 2019, ST-ART
  31. ^ הוכרזו הזוכים והזוכות בפרס משרד התרבות בתחומי האמנות הפלסטית 2022, באתר ערב רב Erev Rav
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מישל_פלטניק&oldid=37995509"