מיסיסיפי ג'ון הארט

**מיסיסיפי ג'ון הארט**
**Mississippi John Hurt**
	הארט מקליט עבור ספריית הקונגרס, מרץ 1964
לידה	3 ביולי 1893 או 8 במרץ 1892; Teoc, ארצות הברית
פטירה	2 בנובמבר 1966; גרנאדה, מיסיסיפי, ארצות הברית
שם לידה	ג'ון סמית הארט
מוקד פעילות	מיסיסיפי, ארצות הברית
תקופת הפעילות	1928 ; 1963 – 1966
עיסוק	זמר, פזמונאי
סוגה	בלוז, פולק, קאנטרי
כלי נגינה	גיטרה
חברת תקליטים	Okeh, ונגארד רקורדס
	פרופיל ב-IMDb

ג'ון סמית הארט (באנגלית: John Smith Hurt; ‏ 3 ביולי 1893^[1] או 8 במרץ 1892^[2] - 2 בנובמבר 1966) שנודע בשם הבמה מיסיסיפי ג'ון הארט (Mississippi John Hurt) היה זמר-יוצר וגיטריסט בלוז. תוכני שיריו המבוססים בחלקם על גוספל, בשילוב עם תכנים חילוניים נחשבו בתקופתו לשילוב מקורי. גם סגנון פריטתו על הגיטרה ללא מפרט ולעיתים עם גיטרת סלייד, היה מקורי בתוך מסגרת הדלתא בלוז. להארט היו "שתי תקופות חיים" כאמן, לאחר מספר הקלטות בשנת 1928 באו כ-35 שנים בהן עבד כפועל ונשכח כליל כיוצר. עם תחיית ההתעניינות במוזיקת פולק ובלוז על ידי קהל לבן מתוחכם מערי מזרח ארצות הברית בשנות ה-60 זכה הארט ל"גילוי מחודש", להצלחה וחיבוק של מעריצים, בהם פיט סיגר ובוב דילן.

שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בכפר טאוק (Teoc) וחי רוב חייו בעיירה אבלון (Avalon), שתיהן בלב הדלתא של מיסיסיפי. הוא למד נגינה בעצמו מתוך שמיעה בגיל 9, וחקר את הסגנונות הנפוצים בסביבתו, בהם מוזיקת פולק וספיריטואלס מתוך ניסיון לגבש צליל אישי. הוא גיבש סגנון מרובה-סינקופות, שהתאים לריקודים בירידים המקומיים. ב-1928 חבר לנגן כינור בשם וילי נרמור.

נרמור זכה ב-1928 בתחרות כינור מקומית, שהפרס עליה היה הקלטת תקליטון בחברת Okeh Records מממפיס, טנסי. באופן טבעי ביקש את הארט שישתתף עמו בהקלטת השיר "Monday Morning Blues". כך התגלה לראשונה הארט לקהל הרחב. החברה העניקה לו את תחילית-הכינוי "מיסיסיפי" והקליטה שישה תקליטונים משלו. במסגרת זו נסע להקליט בניו יורק, שם כתב את "בלוז אבלון" ("אבלון היא עירי, ניו יורק היא עיר יפה, אבל לא בשבילי"). עקב השפל הגדול וחוסר ההצלחה היחסי של הקלטותיו, לא הקליטה Okeh Records תקליטים נוספים עם הארט לאחר אותה שנה והוא שב לעבוד כפועל חקלאי באבאלון.

הגילוי מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1952 נכללו שניים משיריו ("Frankie" ו-"Spike Driver Blues") באסופה שנקראה אנתולוגיית מוזיקת הפולק האמריקאית (Anthology of American Folk Music), הוצאת האסופה הייתה אחד הזרזים להתעניינות קהל לבן במוזיקה העממית של דרום ארצות הברית^[3]. עד 1963 תהו חובבי הסוגה מיהו אותו "מיסיסיפי ג'ון הארט" מסתורי והאם הוא עודנו בחיים. באותה שנה "התגלה" הארט באבלון על ידי המוזיקולוג וחוקר הפולקלור טום הוסקינס, שהגיע לעיירה (שלא הופיעה על אף מפה שהייתה ברשותו) על סמך ניחוש. כאשר גילה הוסקינס שהארט הוא אכן האיש ושכושר נגינתו ושירתו לא נפגעו, שכנע אותו לבוא עמו לוושינגטון הבירה ולהקליט עבור ספריית הקונגרס. במקביל החל הארט להופיע בפסטיבלים ומועדונים של תנועת תחיית הפולק עם אמנים כפיט סיגר ובוב דילן והוחתם על ידי חברת התקליטים Vanguard בה הקליט ארבעה תקליטים עד מותו. בשנת 1964 הופיע על בימת פסטיבל הפולק של ניופורט, הופעתו תועדה בתקליט Mississippi John Hurt at Newport. כמו כן הופיע בתוכנית הטלוויזיה "The Tonight Show" בהנחיית ג'וני קרסון, לב המיינסטרים האמריקני. תקליטוני ה-78 סיבובים לדקה מ-1928 הפכו כמעט בן-לילה לפריטי אספנות מבוקשים, בקרב חובבי הבלוז והפולק.