מיכל רוזין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיכל רוזין
מִיכַל רוֹזִין
רוזין, 2014
רוזין, 2014
לידה 25 ביוני 1969 (בת 54)
רמת גן, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
מפלגה מרצ עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הכנסת
5 בפברואר 20133 באוקטובר 2019
(6 שנים ו־34 שבועות)
16 ביוני 202115 בנובמבר 2022
(שנה ו־21 שבועות)
כנסות 1921, 24
תפקידים בולטים
פרסים והוקרה
פרס לח"כ יוצא מן הכלל של המכון הישראלי לדמוקרטיה (5 במרץ 2014) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיכל רוזין (נולדה ב-25 ביוני 1969) היא פוליטיקאית ישראלית; בעבר כיהנה כחברת הכנסת מטעם מרצ וכיו"ר הסיעה.[1]

בכנסת שימשה יו"ר שותפה של השדולה הגאה, יו"ר השדולה לשוויון תעסוקתי, יו"ר השדולה לפלורליזם ושוויון אזרחי, וחברת ועדת חוקה, שקיפות, וחוץ וביטחון.[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוזין נולדה ברמת גן, למדה בתיכון בליך בעיר, ואת שירותה בצה"ל עשתה כקצינת חינוך.

את פעילותה הפוליטית החלה כעוזרת לחברת הכנסת יעל דיין ממפלגת העבודה, בשנים 1993 עד 1994, ולאחר מכן הייתה העוזרת הפרלמנטרית של ח"כ נעמי חזן ממפלגת מרצ עד שנת 1999. במהלך כהונתו של רן כהן כשר התעשייה והמסחר בממשלת ישראל העשרים ושמונה, שימשה לו יועצת בכירה.

עם התפטרות כהן מהממשלה עזבה את תפקידה והחלה לעבוד כלוביסטית עבור מרכז "שתיל" מבית הקרן החדשה לישראל, וכיועצת פוליטית להתאחדות עולי אתיופיה. לאחר מכן, במשך 5 שנים, הייתה מנהלת מחלקה המדיה בקבוצות השיווק "כפיים". בתפקיד זה קידמה פרויקטים עבור עמותות, מועמדים פוליטיים ומטרות ציבוריות כגון עידוד תרומת איברים עבור אדי, קמפיין לעידוד נשים בספורט והקמפיינים הפוליטיים של רן כהן ושל מפלגת מרצ בראשון לציון ובראש העין.

בשנת 2007 החלה לעבוד בעמותת פנים להתחדשות יהודית, בתפקיד מנהלת המחלקה הציבורית והפוליטית. במהלך עבודתה מול ועדות הכנסת ומשרד החינוך, פעלה להשוואת תקציבים בין מערכות החינוך הדתית והממלכתית, ולהפניית כספים אל זרמי היהדות הקונסרבטיבית והיהדות הרפורמית.

באפריל 2008, התמנתה למנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל – קואליציה של תשעה ארגונים שפעלו במטרה למגר את תופעת האלימות המינית ולהעניק זכויות חברתיות לנפגעות תקיפה מינית.[3] בתפקיד זה ארגנה את צעדות המחאה השנתיות ביום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים, לקחה חלק בבחירת הפרסומת הסקסיטית של השנה מטעם ארגון ויצו,[4] והובילה את פרסום הדו"ח השנתי של הארגון שמוצג מדי שנה בכנסת. הביעה דעתה במספר פרשיות שבהן הועלו טענות לאונס ולהטרדה מינית שחלקן הסתיימו בהרשעות, והובילה את תגובת הארגון מולן – פרשת משה קצב,[5] חקירתו של ניצב אורי בר-לב בחשד להטרדה מינית,[6] הרשעתו ושחרורו המוקדם של חנן גולדבלט,[7][8] פרשת האונס בחניון גן העיר בתל אביב,[9] ופרשת המין בחוף בוגרשוב בתל אביב.[10][11]

כיהנה כראש הפורום לשלום של צעירי מרצ, יו"ר פורום הנשים של מרצ, וכיהנה בעבר גם כיו"ר הנהלת מרצ. נבחרה למקום ה-4 ברשימת מרצ בבחירות לכנסת ה-19 (לאחר שבמערכת הבחירות ה-17 וה-18 הגיעה למקומות 9 ו-11 בהתאמה).[12]

בבחירות לכנסת ה-20 רוזין נבחרה שוב למקום הרביעי ברשימת מרצ ונבחרה פעם נוספת לכהן כחברת הכנסת.

בפריימריז של מרצ לקראת הבחירות לכנסת ה-21 זכתה במקום השני, ובעקבות זאת דורגה במקום השלישי ברשימת המועמדים.

בבחירות המקדימות במרצ (2019) לכנסת ה-22 הגיעה רוזין למקום החמישי ולפיכך הוצבה במקום ה-13 ברשימת "המחנה הדמוקרטי" ולא נבחרה לכנסת.

לקראת הבחירות לכנסת ה-23, שובצה במקום ה-18 ברשימת "העבודה-גשר-מרצ" לכנסת.[13] הרשימה הצליחה להשיג שבעה מנדטים בלבד ורוזין לא נכנסה לכנסת.

לקראת הבחירות לכנסת ה-24 שובצה במיקום השביעי של רשימת מרצ לכנסת, ולא נכנסה לכנסת. בעקבות החוק הנורווגי היא חזרה לכנסת ושימשה כיו"ר הסיעה.

לקראת הבחירות לכנסת ה-25 נבחרה בפריימריז ודורגה במקום השלישי במרצ, אולם המפלגה לא צלחה את אחוז החסימה לראשונה בתולדותיה, ובכך רוזין לא נבחרה לכנסת.

רוזין היא דוקטורנטית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר-אילן, לאחר שסיימה תואר ראשון ושני בהצטיינות בחוג למדעי המדינה ותקשורת פוליטית באוניברסיטת תל אביב.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון הישראלי לדמוקרטיה בחר ברוזין כפרלמנטרית מצטיינת בשנת 2013.[14]

בעקבות הצעת חוק של התאחדות הסטודנטים ושל רוזין אישרה המועצה להשכלה את הארכת חופשת הלידה לסטודנטיות לשישה שבועות.[15]

בכנסת ה-24 במסגרת חוק ההסדרים, עסקה בהסדרת הרפורמה להעלאת גיל הפרישה לנשים ופעלה להשגת חבילת פיצוי (בשווי כמיליארד ש"ח) לנשים מוחלשות כפיצוי. בנוסף, הייתה מבין הח"כים המובילים במאבק לבלימת הרפורמה ברגולציה ופיצול חוק יסודות האסדרה.[16]

הצעות חוק שאושרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בתיקון לחוק למניעת הטרדה מינית הועלה סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק על הטרדה מינית מ-50,000 ש"ח ל-120,000 ש"ח.[17]
  • בתיקון נוסף לחוק למניעת הטרדה מינית נקבע שהצעות בעלות אופי מיני או התייחסויות המתמקדות במיניותו של אדם מצד עובד ציבור ייחשבו כהטרדה מינית, אף אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין בכך.[18]
  • בתיקון לחוק ההתיישנות נקבע כי ההתיישנות לא תיכנס לתוקף אם התקיימה התנהלות פסולה של הנתבע כגון ניצול יחסי כוח, יחסי תלות או יחסי מרות, תרמית, הונאה, סחיטה ואיומים וכדומה.[19]
  • תיקון לחוק הדיור הציבורי השומר את הזכויות לרכישת הדירה במקרה של אישה שעזבה את הדירה עקב אלימות בן הזוג (עם חבר הכנסת לשעבר דוד צור).[20]
  • תיקון לחוק המחמיר את הענישה על נהיגה בחוף הים, ומאפשר החרמת הרכב (עם חבר הכנסת מיקי לוי).[21]
  • תיקון לחוק העונשין אשר מגדיר כל מערכת יחסים מינית בין מנהיג רוחני למאמיניו כעבירה.[22]
  • חוק החיסיון – חוק המקשיח את התנאים להסרת החיסיון בין מטפל למטופל.
  • תיקון לפקודת הרופאים הקובע הקפאה אוטומטית של רישיונו של רופא שהורשע בעבירות מין.
  • תיקון לחוק ההתיישנות – נפגעות ונפגעי עבירות מין שנפגעו בהיותם קטינים, יוכלו לתבוע את הפוגע עד שיגיעו לגיל 35.
  • חוק האיזוק האלקטרוני עבר בקריאה ראשונה בכנסת ה-24.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוזין מתגוררת בנווה עוז שבפתח תקווה עם בעלה, רונן פרי, ושלושת ילדיהם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [1]
  2. ^ חה"כ מיכל רוזין, באתר www.knesset.gov.il
  3. ^ מיכל רוזין התמנתה למנכ"לית החדשה של איגוד מרכזי הסיוע, באתר איגוד מרכזי הסיוע
  4. ^ ענת קם‏, סקס מוכר, באתר וואלה!‏, 23 בפברואר 2010
  5. ^ יובל גורן, גזר דין קצב: לא כל ארגוני הנשים מרוצים, באתר nrg‏, 22 במרץ 2011
  6. ^ משה נוסבאום, ‏הערכה: ניצב בר-לב יוצא לחופשה כפויה או יושעה, באתר ‏מאקו‏, 26 בנובמבר 2010
  7. ^ גלעד גרוסמן, ארגוני הנשים על העונש לגולדבלט: הצדק יצא לאור, באתר nrg‏, 6 בנובמבר 2008
  8. ^ חנן גולדבלט: בשבילנו תמיד תהיה אנס, מאמר באתר סלונה
  9. ^ הם אונסים לא רק בחניונים, מאמר באתר סלונה
  10. ^ אבי אשכנזי ויובל גורן, המין הקבוצתי בחוף: שלושה חשודים עוכבו לחקירה, באתר nrg‏, 18 באפריל 2012
  11. ^ מה קרה בחוף בוגרשוב, באתר ולווט אנדרגראונד
  12. ^ אילן ליאור, בראש נבחרת מרצ: גלאון, גילאון, הורוביץ ומיכל רוזין, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2012
  13. ^ רשימת מפלגת העבודה-גשר-מרצ לכנסת ה-23, באתר הבמה הרעיונית של תנועת העבודה
  14. ^ אות הפרלמנטר המצטיין לשנת 2013, באתר האינטרנט של המכון הישראלי לדמוקרטיה, 5 במרץ 2014
  15. ^ דפנה ליאל, ‏חופשת הלידה לסטודנטיות תוארך ל-6 שבועות, באתר ‏מאקו‏, 8 באפריל 2014
  16. ^ טל כספין, ‏ח"כ מיכל רוזין על חוק ההסדרים: "האופוזיציה לא מתפקדת, היינו צריכים לעשות את העבודה שלה", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 15 באוקטובר 2021
  17. ^ חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון מס' 8), התשע"ג-2013, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  18. ^ חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון מס' 9), התשע"ד-2013, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  19. ^ הכנסת אישרה: התנהלות פסולה של נתבע תאריך את תקופת ההתיישנות, באתר מעריב אונליין, 28 ביולי 2015
  20. ^ צבי לביא, אושר במליאה: הבטחת זכויות בדיור הציבורי, באתר ynet, 28 בדצמבר 2015
  21. ^ הכנסת אישרה: רכבי שטח שנוסעים בחוף הים יוחרמו ל-120 יום, באתר ynet, 8 בפברואר 2016
  22. ^ קובי נחשוני, הכנסת אישרה: יחסי מין בין רב לתלמיד - עבירה פלילית, באתר ynet, 30 במרץ 2016