מושב אסלה

מושב אסלה היא יחידה תלויה המורכבת ממושב ומכסה, המקובעת על אסלת בית השימוש לצורכי נוחות והיגיינה.

מושב האסלה מורכב מהמושב עצמו, עליו מתיישב המשתמש, והמכסה – המשתרע על האסלה כאשר היא לא בשימוש, בין היתר על מנת למנוע סירקולציה של ריחות לא נעימים של צואה. המושב בדרך כלל מורם במהלך השתנה של גבר, או במהלך ניקיון השירותים.

מאז השליש האחרון של המאה ה-20 רוב מושבי האסלה עשויים מפלסטיק. במאות השנים שלפני כן היה המושב עשוי עץ וזכה לכינוי "קרש".

סוגיה הומוריסטית ביחס למיקום מושב האסלה בקרב זוגות נוגעת לעובדה שגברים רגילים להרמת המושב בזמן ההשתנה, על מנת למנוע כתמי שתן על המושב, אולם לנשים אין צורך בכך ולרוב הן אינן מרימות את מושב האסלה, ואף מצפות מהגברים להשיבו למקומו למטה. סוגיה זו זכתה למגוון בדיחות במדיומים שונים.

התאחדות השרברבים הבינלאומית קבעה כתקן לבתי-שימוש בשירות הציבור מושבי אסלה בעלי פתח מלפנים^[1]. לתקן זה אין משמעות חוקית. מטרת הפתח היא להקל על נשים בפעולת הניגוב^[1].