מוריץ אהרנטייל
 | |
| לידה |
1825 נושפאלאו (יישוב), רומניה  |
|---|---|
| פטירה |
27 בדצמבר 1893 (בגיל 68 בערך) בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב שלגוטאריאני, בודפשט, הונגריה |
  | |
מוריץ אהרנטייל (בהונגרית: Ehrentheil Móric; סילאדינאג'פלו (Szilágynagyfalu), 1825 – בודפשט, 27 בדצמבר 1893)[1] היה מורה, סופר ועיתונאי יהודי-הונגרי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוריץ אהרנטייל נולד במשפחה יהודית והוריו התכוונו שהוא יהיה רב וכפי שהיה מקובל באותה תקופה העניקו לו חינוך עברי בלבד. בגיל ארבע עשרה למד בישיבה בארמייהאיפלבה (Érmihályfalva) ואחר כך עבר לבית המדרש לרבנים בברטיסלבה (שהייתה אז מקום מושבו של האספה הלאומית ההונגרית ולמעשה בירת הונגריה. בשנת 1845 הוא החל לעבוד בסאלאץ' כמחנך וכמורה ואף על פי שלא ידע לכתוב או לקרוא בהונגרית ובגרמנית (רק לדבר), הדבר נסלח לו בשל הידע המשמעותי שלו בעברית. בשנת 1847 לימד בבית הספר היסודי היהודי בהודמזוושרהיי והציג את התנ"ך גם בתרגום להונגרית. בשנים 1848–1849 בתקופת מהפיכת 1848 בהונגריה, שמכונה בהונגריה מלחמת העצמאות, הוסב בית הספר היהודי לבית חולים צבאי. לאחר מלחמת העצמאות הוא עזב את העיר ובשנת 1851 עבר למשרת הוראה בקהילה היהודית באפושטג (Apostag) במחוז באץ'-קישקון. אחר כך ניגש לבחינה במכון להכשרת מורים הקתולית בעיר פץ' וזכה בתעודת הוראה לכל כיתות בית הספר היסודי. לאחר מכן עבד כמורה וכמנהל בבתי הספר העירוניים היהודיים בנג'קרש, יאסברני, בוניהד, ארד, דברצן וגיור. משנת 1867 התגורר בבודפשט. הוא פרסם מאמרים מדעיים בעיתונים ובכתבי עת שונים.
אהרנטייל הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב שלגוטריאני בבודפשט.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אשתו הייתה יהודית פולק (1835–1907) ,[2] בתם של ג'רג' פולק ושרה קליין.
ילדיהם:
- גבור אהרנטייל (1860–1943)[3]
- מרק אהרנטייל (1863–1942) היה סוחר. אשתו הייתה לודמילה בכרך (1855–1929).[4]
- יוז'ף פוגאן (אהרנטייל) (1868–1943)[5] היה מנהל חברת ביטוח. אשתו הראשונה הייתה הרמינה לאנאטור (1869–?), [6] אשתו השנייה הייתה אמיליה ברטה (1876–1938).
- לאיוש אהרנטייל (1870–1942) היה פקיד חברת ביטוח. אשתו הייתה ריזה שפיצר (1875–1957).[7]
- רוזליה אהרנטייל (1873–1951)
- אילונה אהרנטייל (1876–?). בעלה היה דיולה לאקוש (לייבוביץ'), פקיד.[8]
- ארנולד אהרנטייל (1880–1947)
עבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דקדוק הונגרי (תחת השם הבדוי מור אריני);
- Kleine deutsche Sprachlehre (1865);
- Jüdische Charakterbilder (1866);
- מילון עברי-הונגרי לחמשת חומשי התורה (שארושפטק, 1868);
- Jüdisches Familienbuch (1880);
- Der Geist des Talmud (1880);
- Reception und Orthodoxie (1892).
הוא פרסם גם שני כתבי עת לזמן קצר: Jüdische Volksschule ו-Das traditionelle Judentum, האחרון תחת שם בדוי ד"ר פרויד.
מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. מוריץ אהרנטייל
- יוזף סיניאי: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים. בודפשט, 1891-1914.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
משה ארנטל (1825-1893), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Halotti bejegyzése a pesti neológ izraelita hitközség halotti akv. 2035/1893. folyószáma alatt".
- ^ "Ehrentheil Mórné Pollák Judit halotti bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári halotti akv. 1903/1907. folyószáma alatt".
- ^ "Ehrentheil Gábor halotti bejegyzése a Budapest XI. kerületi polgári halotti akv. 243/1943. folyószáma alatt".
- ^ "Ehrentheil Márkus és Bachrach Ludmilla házasságkötési bejegyzése a Budapest III. kerületi polgári házassági akv. 131/1910. folyószáma alatt".
- ^ "Pogány József halotti bejegyzése a Budapest XIII. kerületi polgári halotti akv. 723/1943. folyószáma alatt".
- ^ "Ehrentheil József házasságkötési bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári házassági akv. 523/1897. folyószáma alatt".
- ^ "Ehrentheil Lajos házasságkötési bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári házassági akv. 846/1901. folyószáma alatt".
- ^ "Ehrentheil Ilona házasságkötési bejegyzése a Budapest V: kerületi polgári házassági akv. 877/1919. folyószáma alatt".