מונטיצ'ליט
 | |
| תכונות המינרל | |
|---|---|
| הרכב כימי | CaMgSiO4 |
| מערך קריסטלוגרפי | אורתורומבי |
| צורת הגביש | בדרך כלל גרגרי או מסה חסרת צורה, אך גם כגבישים מפותחים שצורתם מנסרות דקות עד 5 ס"מ |
| צבע | חסר צבע, לבן, אפור ירקרק עד אפור. חסר צבע בפיסה דקה מנוסרת. |
| ברק | זגוגי. בגושים הברק הוא דמוי שרף. |
| שקיפות | שקוף עד שקוף למחצה |
| פצילות | גרועה בכיוון אחד |
| שבירה | בלתי שווה עד קרובה לקונכייה |
| קשיות | 5.5-5 בסולם מוס |
| משקל סגולי | 3.27-3.05 |
| שרטוט | לבן |
| מידע נוסף | לעיתים נוצרים גבישים תאומים היוצרים צורת כוכב בעל ששה קודקודים |
| מינרלים נלווים | וזוביאניט, קלציט, ספינל, מרוויניט, אקרמניט, אפטיט, וגהלניט |
מונטיצ'ליט הוא מינרל נזוסיליקטי (סיליקט במבנה דמוי איים) השייך לקבוצת האוליבין.[1]
תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
נוסחת המבנה הכימי של מונטיצ'ליט טהור היא CaMgSiO4. המונטיצ'ליט יוצר תמיסה מוצקה (שורה איזומורפית, כלומר תרכובות דומות בהרכבן) עם המינרל קירששטייניט העשיר בברזל (CaFeSiO4), אף הוא חבר בקבוצת האוליבין.
כמו שאר המינרלים בקבוצת האוליבין, המונטיצ'ליט מתגבש במערכת האורתורומבית (חבורת סימטריות מרחבית Pbnm) כפי שמוצג באיור 1. היונים של המגנזיום מצויים באתר M1 והיונים של הסידן באתר M2. תא היחידה גדול יותר מתא היחידה של האוליבין נטול הסידן, הפורסטריט, והפרמטרים שלו הם: Åa=4.815, b=11.155Å, c=6.438Å.
המונטיצ'ליט מופיע בטבע בדרך כלל במקבצים גרגריים או חסרי צורה. אך גם כגבישים מפותחים שצורתם מנסרות דקות עד 5 ס"מ. הקשיות של המינרל בינונית, 5.5-5 בסולם מוס, והמשקל הסגולי הוא בממוצע 3.05.
אופטית המינרל הוא דו-צירי שלילי. מקדם השבירה של המונטיצ'ליט נע בין 1.63 ל-1.68. צבעם של גבישי המונטיצ'ליט הוא בדרך כלל לבן, אפור ירקרק עד אפור. פיסה דקה מנוסרת של מונטיצ'ליט היא חסרת צבע.
המינרל נתגלה לראשונה ב-1831 בהר סומה (Monte Somma)[2] במחוז קמפניה, שבאיטליה. המינרל קרוי על שם תאודורו מונטיצ'לי (Teodoro Monticelli; 1845-1759), מינרלוג איטלקי הידוע בשל מחקריו על הגאולוגיה והוולקנולוגיה של הר הווזוב, ובשל אוסף המינרלים הגדול שהיה במוזיאון שהקים על שמו בנאפולי. הדגימה המקורית שנתנה את השם למינרל מצויה באוניברסיטת נאפולי.
מקור ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המונטיצ'ליט נוצר בהתמרה של דולומיט צורני, בהתמרת מגע בין אבני גיר לגברו עשיר באוליבין, בסלעי סקארן בהתמרת מגע בין גרניט לדולומיט, ובסלע היסוד קרבונאטיט שהוא תוצר של מאגמה ענייה בסיליקה ועשירה בפחמן דו-חמצני. במקרים נדירים בסלעי היסוד פרידוטיט ונפליניט.
מקומות לדוגמה בהם ניתן למצוא מונטיצ'ליט כוללים את הר סומה, סמוך להר הגעש וזוב שבמחוז קמפניה שבאיטליה (המקום שבו נתגלה המינרל לראשונה); בגבעת סקאוט (Scawt Hill), ליד העיר הנמל לרן במחוז אנטרים שבצפון אירלנד; באי מאק (Muck) שבסקוטלנד; בקרסטמור (Crestmore) מחוז ריברסייד שבקליפורניה, ובמגנט קוב (Magnet Cove) במחוז הוט ספרינג (Hot Spring) שבארקנסו שבארצות הברית, ובמסיב קובדור בחצי האי קולה שברוסיה.[3]
בישראל ניתן למצוא מונטיצ'ליט בתצורת חתרורים שבאזור מדבר יהודה.[4]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Deer, W. A., Howie, R. A., and Zussman, J. (1992). An introduction to the rock-forming minerals (2nd ed.). Harlow: Longman ISBN 0-582-30094-0
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר WebMineral
- מונטיצ'ליט באתר Mindat
- פרויקט rruf
- מונטיצ'ליט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כך על פי אתר Mindat. עם זאת על פי אתר Mineral Galleries לא תמיד נוהגים לכלול את המינרלים המכילים סידן בקבוצת האוליבין.
- ^ הר געש קדום שפסגתו קרסה לפני כ-17 אלף שנה בפעילות געשית, ובמרכז הקלדרה שנוצרה מצוי החרוט הגעשי של הר הגעש וזוב
- ^ לרשימה המלאה ניתן להיעזר בקישור לאתר Mindat.
- ^ יהושע קולודני ושולמית גרוס, Thermal Metamorphism by Combustion of Organic Matter