מה טובו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פסוק מפרק תהלים, כ"ו מתוך התפילה, על חזית בית הכנסת ניצנים בירושלים.

"מַה טֹּבוּ" היא תפילה המוזכרת בסידורי הראשונים. התפילה עוסקת בכבוד בית הכנסת, קדושתו, ומעלתו הגדולה.

יש הנוהגים לאומרה בכל יום קודם התפילה בשעה שנכנס לבית הכנסת, ובקהילות אשכנז המערבי נוהגים לשיר אותו קודם ערבית בלילי יום טוב מסוימים.[1]

הפסוק השלישי במזמור מה טובו, בשער בית הכנסת עמק רפאים בשכונת בקעה בירושלים

מקור התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור התפילה הוא בסדר רב עמרם גאון, ובעקבותיו היא מוזכרת בסידור רש"י ובמחזור ויטרי. בעקבות זאת הוא נדפס כיום בסידורים רבים (בעיקר בסידורים בנוסח אשכנז) בתחילת תפילת שחרית קודם הפיוט 'יגדל אלוהים חי'.[2]

הפסוק הראשון מקורו בברכת בלעם לישראל:

מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל. כִּנְחָלִים נִטָּיוּ, כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר; כַּאֲהָלִים נָטַע ה', כַּאֲרָזִים עֲלֵי-מָיִם. יִזַּל-מַיִם מִדָּלְיָו וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים; וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ. אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם וְחִצָּיו יִמְחָץ. כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ מְבָרֲכֶיךָ בָרוּךְ וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר.

בפשטות, בלעם התייחס לאוהלי המגורים של בני ישראל, ואילו בתלמוד נאמר שהכוונה לבתי כנסת ולבתי מדרש.

המהרש"ל[3] נטה שלא לומר תפילה זו, לפי הנאמר בתלמוד שבלעם התכוון בלבו לקלל את ישראל אלא שמן השמים אילצוהו להפוך את כוונתו ולהוציא מפיו ברכה:

אמר רבי יוחנן: מברכתו של אותו רשע [בלעם] אתה למד מה היה בלבו; ביקש לומר שלא יהו להם בתי כנסיות ובתי מדרשות [אך נאלץ לברכם] - 'מה טובו אהליך יעקב', [ביקש ש]לא תשרה שכינה עליהם - [אך נאלץ לברכם] 'ומשכנותיך ישראל'

התלמוד שם אומר גם שברבות הימים כל ברכות בלעם (העוסקות במלכות ישראל) חזרו והתהפכו לקללה, מלבד ברכת 'מה טובו אהליך יעקב' שהיא היחידה שנותרה בעינה כברכה לישראל.

תוכן התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפילת 'מה טובו' מורכבת מאוסף פסוקים שונים. הפסוק הראשון, כאמור, מקורו מדברי בלעם, ושאר הפסוקים הם מתוך מזמורים שונים בספר תהילים.

  • בפסוק הראשון מביע האדם התפעלות מגודל מעלת בית הכנסת - מקום המיוחד לתפילה: ”מַה טּבוּ אהָלֶיךָ יַעֲקב מִשְׁכְּנתֶיךָ יִשְׂרָאֵל” (במדבר כד ה).
  • בפסוק השני מביע יראה ומוסיף הודאה לקדוש ברוך הוא על הזכות לבוא לבית הכנסת ולהתפלל: ”וַאֲנִי בְּרב חַסְדְּךָ אָבא בֵיתֶךָ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ” (תהלים ה ח [1]).
  • בפסוק השלישי מביע האדם את רגשי אהבתו לבית הכנסת, שבו שורה השכינה: ”ה' אָהַבְתִּי מְעון בֵּיתֶךָ וּמְקום מִשְׁכַּן כְּבודֶךָ” (תהלים כו ח). ומוסיף: ”וַאֲנִי אֶשְׁתַּחֲוֶה וְאֶכְרָעָה אֶבְרְכָה לִפְנֵי ה' עשִׂי” (תפילה).
  • בפסוק המסיים שוטח המתפלל את בקשתו ותחינתו ששעת התפילה תהיה 'עת רצון', שהתפילה תתקבל ומשאלותיו ייענו: ”וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ” (תהלים סט יד).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מה טובו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מנהגי בית הכנסת לבני אשכנז, בתוך ירושתנו יא. במנהג המקורי, נהגו לשירו רק כשמתפללים ערבית אחרי צאת הכוכבים ביום טוב, כלומר ביום טוב שני חוץ מכשחל בשבת, וביום טוב ראשון רק כשחל במוצאי שבת, וכן נוהגים בקהל עדת ישורון בניו יורק עד היום. בקהילות של מכון מורשת אשכנז בארץ, הנהיגו לשירו ברוב ימים טובים, מכיוון שאחרת כמעט ואין הזדמנות לשירו בארץ מכיוון שאין יו"ט שני. לוידאו של מקהלת קהל עדת ישורון בניו יורק שרים את אחד מהניגונים ששרים בליל יום טוב.
  2. ^ כך בסידור 'אוצר התפילות'
  3. ^ שו"ת מהרש"ל, סימן ס"ד


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.