מהרבעל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מהרבעל
לידה 245 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
נהרג 202 לפנה״ס (בגיל 43 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה נומידיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא קרתגו עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה מפקד עריכת הנתון בוויקינתונים
פעולות ומבצעים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מהרבעל[1]פיניקית: 𐤌𐤄𐤓𐤁𐤏𐤋, בלטינית: Maharbal) היה מפקד חיל פרשים קרתגי בולט בצבאו של חניבעל ברקה.[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהרבעל היה בנו של אדם בשם חימילקו.[3] השם "מהרבעל" הוא שם ייחודי ולא ידוע על עוד קרתגי בשם זה, בעוד ששאר השמות הקרתגיים נהגו לחזור על עצמם לעיתים קרובות. לפיכך יש המשערים שהוא היה למעשה נומידי או בן תערובת, תופעה שכיחה למדי בקרתגו.

הוא נזכר לראשונה בשנת 219 לפנה"ס במהלך המצור על סגונטום. כאשר חניבעל מפקד המצור נאלץ לעזוב את המצור, הוא הפקיד את מהרבעל כממונה במקומו. טיטוס ליוויוס כותב שמהרבעל היה מוכשר כל כך בניהול המצור עד שהעדרו של חניבעל לא הורגש כלל.[3] הוא נזכר שוב כאשר קיבל הוראה לבזוז אדמות רומאיות באזור עמק הפו, וכאשר השתתף בקרב טיקינוס. לאחר קרב טראסימנוס הופקד על לכידת 6,000 חיילים רומאים שנמלטו לכפר אטרוסקי שקל להגן עליו. מהרבעל הקיף את הכפר מכל כיוון והבטיח להם חנינה אם יכנעו, הם נכנעו ומהרבעל הביא אותם לחניבעל, שהודיע להם שלמהרבעל לא הייתה סמכות להבטיח להם דבר כזה בשמו.[4]

לאחר הקרב שלח הקונסול גאיוס סרוויליוס גמינוס, שלא ידע על התבוסה, את גאיוס קנטיניוס[5] עם 4,000 פרשים לחבור אל הכוחות הרומאיים שהיו אמורים לחנות באזור אגם טראסימנו. מרגליו של חניבעל סיפרו לו על כך, והוא שלח את מהרבעל עם יחידת פרשים כדי לעצור אותו. מקום ההתנגשות אינו נזכר במקורות, אולם ההיסטוריון בן זמננו ג'ון לייזנבי (John Lazenby) מעריך שהיא נערכה באזור אסיזי.[6] לטענת ליוויוס ופוליביוס נהרגו בהתנגשות הראשונה כמחצית מהם ולמחרת נשבו כולם,[7] אם כי אפיאנוס טוען ש-3,000 נהרגו 800 נלקחו בשבי והשאר נמלטו.[8] כך או כך זעזע הקרב עמוקות את רומא והמריץ אותה לבחור בפאביוס מאקסימוס כדיקטטור.[9]

על פי ליוויוס, פיקד מהרבעל על האגף הימני של חיל הפרשים במהלך קרב קאנאי,[10] אם כי אפיאנוס טוען שהוא פיקד על המילואים[11] ופוליביוס כלל אינו מזכיר את נוכחותו בקרב. לאחר הקרב, כאשר חניבעל וקציניו חגגו, קם מהרבעל והודיע שבקרוב יערכו כולם מסיבה בלב ליבה של רומא. אולם להפתעת כולם השיב חניבעל שאין בכוונתו לעלות על רומא לעת עתה. על פי ליוויוס, הטיח בו מהרבעל הזועם: "אכן, אין האלים נותנים הכל לאיש אחד. יודע אתה, חניבעל, כיצד לנצח, אך אי אתה ידע כיצד לכלכל את ניצחונך".[12] פלוטרכוס מוסר נוסח אחר: "אתה יודע לנצח, ואין אתה יודע מה בידך לעשות בניצחונך".[13] הסיפור שנוי במחלוקת במיוחד משום שהמקור האמין ביותר לאותה מלחמה, פוליביוס, אינו מזכיר אותו.

ידוע שמהרבעל השתתף במהלך המצור על קאסילינום, אולם לאחריו הוא אינו נזכר עוד. פרונטינוס, בחיבורו "סטראטגמאטה",[14] מזכיר אדם בשם זה שלחם באפריקה נגד שבטים מתמרדים, אך לא ברור אם מדובר באותו אדם.[15] ייתכן שמת במהלך המצור.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Delbruck, Hans (1990). Warfare in Antiquity, Volume 1. University of Nebraska Press
  • Goldsworthy, Adrian (2003). The Fall of Carthage. Cassel Military Paperbacks
  • Lancel, Serge (1999). Hannibal. Blackwell Publishers
  • Lazenby, John Francis (1998). Hannibal's War: a military history (Illustrated ed.). Norman: University of Oklahoma Press
  • Peddie, John (2005). Hannibal's War. Sutton Publishing Limited
  • Dodge, Theodore A. (1891). Hannibal. Da Capo Press

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמו מתורגם לעיתים בטעות כ-מחרבאל או מחרבעל. משמעות השורש "מהר" בלשונות השמיות העתיקות הייתה "אלוף, מובחר." ראה: Pharaoh's Workers: The Villagers of Deir El Medina, Cornell University Press, 1994. עמוד 72
  2. ^ Lazenby, עמודים 64–66, 85
  3. ^ 1 2 טיטוס ליוויוס, ספר עשרים ואחד, 12
  4. ^ פוליביוס, ספר שלישי, 85. אפיאנוס, "המלחמות הפוניות", 10
  5. ^ תפקידו של זה אינו נזכר במקורות.
  6. ^ Lazenby, עמוד 65
  7. ^ פוליביוס, ספר שלישי, 85. טיטוס ליוויוס, ספר עשרים ושניים, 8
  8. ^ אפיאנוס, "המלחמות הפוניות", 11
  9. ^ למב, עמ' 128
  10. ^ טיטוס ליוויוס, ספר עשרים ושניים, 46
  11. ^ אפיאנוס, "המלחמות הפוניות", 21-20
  12. ^ טיטוס ליוויוס, ספר עשרים ושניים, 37
  13. ^ פלוטרכוס, "חיי פאביוס", 17
  14. ^ Strategemata, II, 5:12
  15. ^ פרונטינוס, "תחבולות מלחמה", ספר שני, 5