מדינות אתיופיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מדינות אתיופיה


מקרא
מס' מדינה עיר בירה שטח
(קמ"ר)
אוכלוסייה
(2005)
צפיפות
אוכלוסייה
1 תיגראי מקלה 50,078 4,334,996 86
2 בנישנגול-גומאז אסוסה 49,289 625,000 13
3 אמהרה בהר דר 159,174 19,120,005 120
4 עפר אסאייטה 96,707 1,389,004 13
5 אדיס אבבה אדיס אבבה 530 2,973,004 5,610
6 דירה דאווה דירה דאווה 1,213 398,000 328
7 הררי הרר 311 196,000 630
8 גמבלה גמבלה 25,802 247,000 10
9 מרכז אתיופיה הוסאנה (אנ')
10 אורומיה אדאמה 353,007 26,553,000 75
11 סומלי ג'יג'יגה 279,252 4,329,001 16
12 סידאמה אווסה 6,000 3,200,000 530
13 מדינת עמי דרום מערב אתיופיה בונגה 39,400 2,300,000 58
14 דרום אתיופיה סודו (אנ')

אתיופיה מחולקת ל-12 מדינות (הנקראות באמהרית קילילוץ' ברבים וביחיד קיליל), ושתי ערים אוטונומיות (הנקראות באמהרית אַסְתֶדָאדֶר אָקָאבָּאבִּיוֹץ' ברבים וביחיד אַסְתֶדָאדֶר אָקָאבָּאבִּיአስተዳደር አ, מנהלה מקומית). מדינות אלה מחולקות על בסיס אתני ולשוני לכ-68 אזורים (זוֹן ዞ, מאנגלית zone), אלה מחולקים למחוזות (וֶרֶדָה ወረዳ) ואלו בתורם מחולקים לנפות (קֶבֶּלֵי ቀበሌ) אשר מאגדות מספר יישובים (מֶנְדֶר መንደር).

המודל האתיופי הנוכחי הוצג בחוקה החדשה בשנת 1995, והחלוקה הנוכחית תוקנה בה ב-23 בנובמבר 2021 כאשר מדינת עמי דרום מערב אתיופיה הפכה למדינה נפרדת ממדינת האומות, הלאומים ועמי הדרום.[1]

ב-19 באוגוסט 2023 נוצרה המדינה האזורית דרום אתיופיה בעקבות משאל העם באזור דרום אתיופיה ב-2023, כשהיתרה הפכה למדינה האזורית מרכז אתיופיה, ובכך התפרקה מדינת האומות, הלאומים ועמי הדרום.[2]

החוקה מבטיחה את הסמכויות המקיפות של המדינות. למדינות יש אופן פעולה עצמאי בענייני פנים כגון חינוך, אוצר ובריאות. לכל מדינה יש בית נבחרים, שבו הנציגים נבחרים ישירות על ידי הבוחרים. בתי הנבחרים המחוזים מקבלים את סמכותם מהחוקה האתיופית. סעיף 39 של החוקה עוסק ביחס שבין הממשל הפדרלי לבין המדינות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מדינות אתיופיה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה של אתיופיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.