מגנזיום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מגנזיום
אלומיניום - מגנזיום - נתרן
Be
Mg
Ca
   
 
12
Mg
 
               
               
                                   
                                   
                                                               
                                                               
     
                                         
נתונים בסיסיים
מספר אטומי 12
סמל כימי Mg
סדרה כימית מתכת אלקלית עפרורית
מראה
אפור בוהק
תכונות אטומיות
משקל אטומי 24.305 u
רדיוס ואן דר ואלס 173 pm
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 2
קונפיגורציה אלקטרונית 1s² 2s² 2p⁶ 3s² עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגות חמצון 1, 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
תכונות פיזיקליות
צפיפות 1,738 kg/m3
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
נקודת רתיחה 1,363.15K (1,090°C)
נקודת התכה 923.15K (650°C)
לחץ אדים 361Pa ב-923K
מהירות הקול 4,602 מטר לשנייה ב-293.15K
שונות
אלקטרושליליות 1.31
קיבול חום סגולי 1,020 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 22.6 106/m·Ω
מוליכות חום 156 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 737.7 kJ/mol
אנרגיית יינון שנייה 1450.7 kJ/mol
היסטוריה
מגלה ג'וזף בלאק עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך גילוי 1755 עריכת הנתון בוויקינתונים
נקרא על שם תחמוצת המגנזיום עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מגנזיום (Magnesium; בעבר נקרא בעברית גם מגניון[1]) הוא יסוד כימי מסדרת המתכות האלקליות-עפרוריות שסמלו הכימי Mg ומספרו האטומי 12. זהו מינרל חשוב, המופיע בכמויות משמעותיות בגוף האדם והוא הכרחי לתפקוד הבסיסי של כל תא ותא, ובמיוחד מקושר באופן מהותי לפעילותם של בערך 300 אנזימים. בישראל, כמו במדינות אחרות בעולם, צריכת המגנזיום נמוכה בעשרות אחוזים מהכמות המומלצת, בעיקר עקב שתיית מים מותפלים, שאינם מכילים מינרלים.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגנזיום היא מתכת חזקה וקלה מאוד (שוקלת כחצי מאלומיניום), בעלת צבע לבן-כסוף. עם חשיפה לאוויר המגנזיום מוכתם. כשמגנזיום בצורת אבקה נחשף ללחות הוא מתחמם, מתלקח ובוער באור לבן בוהק. גושי מגנזיום קשים להצתה, אך בצורת רצועות דקות הוא נדלק בקלות, וקשה מאוד לכבותו. מגנזיום יכול להגיב עם חומצה חנקתית וליצור מגנזיום חנקתי. המגנזיום כמו כן יכול להגיב עם פחמן דו-חמצני.

מתכת המגנזיום ניתכת בחום של 650 מעלות צלזיוס.[2]

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרכובות מגנזיום, בעיקר מגנזיום חמצני (MgO), משמשות בתעשייה בייצור כלי ברזל עמידים ופלדה, זכוכית, מלט ומתכות אחרות. למגנזיום חמצני ולתרכובות אחרות של מגנזיום יש גם תפקיד בחקלאות ובתעשיית הבנייה. בדרך כלל משתמשים בסגסוגות של מגנזיום ואלומיניום, ולא במגנזיום טהור, לייצור מיכלי פחיות משקה. סגסוגות מגנזיום משמשות בנוסף לכך בתור מרכיב מבני של מכוניות ומכונות. שימוש נוסף של מגנזיום הוא הסרת גופרית מברזל ופלדה. כמו כן משתמשים במתכת המגנזיום לייצור אמצעי מניעה ושלטי טלוויזיה.

שימושים נוספים:

  • בעבר השתמשו במגנזיום לייצור מבזקים (פלאשים) למצלמות בשל האור הרב שנפלט עם הצתתו.
  • סגסוגות מגנזיום חיוניות בבניית מטוסים וטילים, ומשמשות גם לייצור חישוקים לגלגלי מכוניות.
  • מגנזיום משמש לריתוך מכיוון שכשמוסיפים אותו לאלומיניום, הוא משפר את צורת הריתוך שלו ומספר תכונות נוספות.
  • כתוספת לחומרי נפץ ופצצות תאורה.
  • מגנזיום עוזר בבידוד אורניום ומתכות אחרות ממלחיהם.
  • מגנזיום הידרוקסיד Mg(OH)2 הוא מרכיב של חלב מגנזיה.
  • למגנזיום כלורי (MgCl2) ולמגנזיום גופרי (MgS) שימוש ברפואה כחומר משלשל (המכונה מלח אנגלי).
  • תרכובות מגנזיום הניצתות בקלות (מגנזיום בוער ב־2200°C) עוזרות להצית מדורות במהירות וקלות.
  • אבקת מגנזיום פחמתי (MgCO3) עוזרת לאתלטים כמו מרימי משקולות ומטפסי הרים כאשר הם משפשפים אותה על הידיים ומשפרים את האחיזה שלהם.
  • למגנזיום שימושים רבים בתחום הפירוטכניקה.
  • תחבושות ספוגות במגנזיום אשר עורבב במים, משמשות להקלה ולהחלמה כאשר מניחים אותן על עור פצוע, כדוגמת תפרים לאחר ניתוח או לידה.[3]
  • מגנזיום הוא חלק חשוב בתרכובת גריניאר, שלה שימושים רבים בכימיה אורגנית.

איזוטופים של מגנזיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל (p)‏Z (n)‏N מסה איזוטופית (u) זמן מחצית חיים ספין גרעיני שכיחות האיזוטופ
שבר מולרי מהיסוד)
טווח השינוי הטבעי
(כשבר מולרי מהיסוד)
התרגשות אנרגטית
19Mg ‏12 7 19.03547(27) 1/2-#
20Mg 8 20.018863(29) ms‏ (24)90.8 0+
21Mg 9 21.011713(18) ms‏ (2)122 (5/2,3/2)+
22Mg 10 21.9995738(14) s‏ (12)3.8755 0+
23Mg 11 22.9941237(14) s‏ (11)11.317 3/2+
24Mg 12 23.985041700(14) יציב 0+ 0.7899(4) 0.78958-0.79017
25Mg 13 24.98583692(3) יציב 5/2+ 0.1000(1) 0.09996-0.10012
26Mg 14 25.982592929(30) יציב 0+ 0.1101(3) 0.10987-0.11030
27Mg 15 26.98434059(5) min‏ (12)9.458 1/2+
28Mg 16 27.9838768(22) h‏ (9)20.915 0+
29Mg 17 28.988600(15) s‏ (12)1.30 3/2+
30Mg 18 29.990434(9) ms‏ (17)335 0+
31Mg 19 30.996546(13) ms‏ (20)230 3/2+
32Mg 20 31.998975(19) ms‏ (5)86 0+
33Mg 21 33.005254(21) ms‏ (16)90.5 7/2-#
34Mg 22 34.00946(25) ms‏ (10)20 0+
35Mg 23 35.01734(43)# ms‏ (40)70 (7/2-)#
36Mg 24 36.02300(54)# ms‏ (13)3.9 0+
37Mg 25 37.03140(97)# [ns‏ 260<] ms‏ 40# 7/2-#
38Mg 26 38.03757(54)# [ns‏ 260<] ms‏ 1# 0+
39Mg 27 39.04677(55)# ns‏ 260> 7/2-#
40Mg 28 40.05393(97)# ms‏ 1# 0+

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוט מגנזיום

מקור שמו במילה היוונית Magnesia, שמו של מחוז בתסליה (חבל ארץ במערב מרכז יוון). ג'וזף בלאק זיהה את המגנזיום כיסוד ב־1775. סר האמפרי דייווי גילה מגנזיום לראשונה כשהצליח להפיק מגנזיום טהור מאחד ממלחיו. הוא בודד מגנזיום באלקטרוליזה של תערובת מגנזיום חמצני (MgO) וכספית חמצנית (HgO). רק ב־1831 הפיק אנטואן בוסי מגנזיום בצורה עקבית.

ביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצרי מזון העשירים במגנזיום

למגנזיום חשיבות רבה בביולוגיה; הוא מצוי בכל היצורים החיים, והוא חיוני לחיים. אצל האדם הוא מעורב בכ-300 תהליכים שונים בגוף.

התרכובת הביולוגית הידועה ביותר המכילה מגנזיום היא הצבען כלורופיל, הנותן לצמחים ולכמה חיידקים ואצות את צבעם הירוק. הכלורופיל מאפשר את תהליך הפוטוסינתזה, המשמש לניצול אנרגיית השמש לבניית התרכובות המרכיבות את הצמח.

אטומי מגנזיום נמצאים באתר הפעיל של אנזימים רבים החיוניים לתהליכים ביולוגיים בתא. בעלי חיים מקבלים מגנזיום באמצעות אכילת צמחים, ובמיוחד צמחים ירוקים (היות שהכלורופיל אחראי לצבע הירוק).

מגנזיום חיוני לשעתוק הגנים.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגנזיום הכרחי לתפקודו התקין של הגוף, שם הוא משמש כשהוא קשור לאנזימים שונים בתהליכי הפירוק והבנייה המתבצעים כל העת בגוף. הוא קשור באופן הדוק לפעילות השרירים ומשמש כאמצעי עזרה ראשונה להרפיית שרירים. חוסר במגנזיום עלול להביא לבלבול, רעד שרירי בעיקר בגפיים, נוקשות או תחושת כבדות בשרירים, כאבי ראש, שלשול או בחילות, עצירות, ועד מוות במקרים חמורים, למחלות לב או כלי דם, וכן להפרעות שינה וחרדה. הצריכה היומית המומלצת היא כ-420 מ"ג ליום לגבר ובין 320–400 מ"ג ליום לאשה.

מגנזיום נמצא בעיקר במזונות כירקות עליים ירוקים, דגנים מלאים (בעיקר בקליפתם), קטניות, אגוזים, שקדים, בננה וקקאו. המוצרים שדלים במגנזיום הם בשר, דגנים ללא קליפה ומוצרי חלב.

מגנזיום במים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מי שתייה הם מקור חשוב למגנזיום. הריכוז של מגנזיום במי שתייה טבעיים (לא מותפלים) עומד על 25-30 מ"ג לליטר[4], וניתן לקבל ממנו כרבע מצריכת המגנזיום היומית (המרכבת הן משתייה והן מאכילת פירות וירקות שהושקו במים טבעיים ומכילים את המינרל). עם זאת, יותר ויותר יישובים בארץ מתבססים על מים מותפלים, שאינם מכילים מינרלים, ועל פי מחקר שנערך באוניברסיטה העברית בשנת 2021, ישנה ירידה מובהקת (עד 13.5%) ברמות המגנזיום בדם בקרב תושבי ערים ויישובים בישראל שעברו להשתמש רק במים מותפלים[5]. על מנת להתמודד עם הבעיה, יזם משרד הבריאות בשנת 2013 פיילוט לבחינת טכנולוגיות שונות להוספת מגנזים למים המותפלים. למרות זאת, נכון ל-2022 הפיילוט טרם התחיל.

אמצעי זהירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגנזיום מתכתי וסגסוגות מגנזיום דליקים מאוד בצורתם הטהורה, כשהם מותכים או בצורת אבקה. מגנזיום מתכתי מגיב במהירות תוך פליטת חום במגע עם מים, ומצריך טיפול מיוחד. בעבודה עם מגנזיום חובה להרכיב משקפי מגן, היות שהאור הבהיר, המכיל גם קרינה על-סגולה, הנפלט בתהליך הבערה, עלול לפגוע בראייה. מים צריכים להישמר במרחק ממגנזיום, מפני שהחיבור ביניהם יכול לגרום לשריפה, בהתאם לנוסחה הבאה: מגנזיום מגיב עם פחמן דו-חמצני בתגובה האקסותרמית הבאה:

לכן, אין להשתמש במטף המבוסס על פד"ח לכיבוי שריפת מגנזיום.

הפקה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקור העיקרי של המגנזיום המופק בישראל הוא ים המלח, המכיל כ-4% מגנזיום. הפקתו מתבצעת על ידי נידוף מי הים באמצעות קרני השמש והתגבשות חומר גבישי הקרוי קרנליט. הקרנליט מורכב מגבישים המכילים מגנזיום ואשלגן. לאחר הפרדת המגנזיום מהאשלגן במפעלי ים המלח, מועבר מלח המגנזיום למפעל "מגנזיום ים המלח" שהוקם בשיתוף פעולה עם חברת פולקסווגן הגרמנית. המפעל מפיק מגנזיום טהור וסגסוגות מגנזיום. פולקסווגן הייתה שותפה בהקמת המפעל לטובת ייצור חלקים שונים העשויים סגסוגות מגנזיום, בין היתר כתחליף לאלומיניום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מַגְנִיּוֹן, ע"פ מילון האקדמיה ללשון למונחי כימיה (תרפ"ח, 1928)
  2. ^ יוסף ברסלבי, "הידעת את הארץ- ים המלח סביב סביב", הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשט"ז, פרק 8 : אוצרות ים המלח וסביבתו, עמוד 210
  3. ^ באתר מכבי
  4. ^ משרד הבריאות, מגנזיום במים מותפלים בישראל, באתר משרד הבריאות
  5. ^ איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, ירידה קריטית ברמת המגנזיום בדם בעקבות התפלת המים בישראל, באתר doctorsonly.co.il, ‏16/8/22