מגן האמונה

מגן האמונה או מגינת האמונה (בלטינית: Fidei defensor, באנגלית: Defender of the Faith ובצרפתית: Défenseur de la Foi) הוא תואר כבוד בו נעשה שימוש על ידי בתי מלוכה שונים, ובעיקר על ידי המלוכה הבריטית מאז המאה ה-16.

שימושים בתואר[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התואר הוענק למלך אנגליה הנרי השמיני ב-17 באוקטובר 1521 על ידי האפיפיור ליאו העשירי, כאות כבוד על כך שכתב את הספר "ההגנה על שבעת הסקרמנטים" (Assertio Septem Sacramentorum) אשר דן בקדושת מוסד הנישואין בנצרות וקבע את מעמדו העליון של האפיפיור על כל הנוצרים. ספר זה נכתב על מנת להאבק ברפורמציה שהחלה באותה עת בצפון אירופה וברעיונותיו של מרטין לותר.

בשנת 1530, בעקבות החלטתו של הנרי השמיני להתנתק מהכנסייה הקתולית, להפסיק לקבל את מרותה של רומא ולעמוד בראש כנסייה עצמאית - הכנסייה האנגליקנית - הודיע האפיפיור כי הוא מבטל את התואר, והורה על החרמתו של הנרי השמיני, אולם בשנת 1544 קבע הפרלמנט האנגלי כי התואר יישאר כחלק מתוארו של המלך, בשל היותו "מגן האמונה" של הכנסייה האנגליקנית שהוא עומד בראשה ומגן עליה מפני הקתוליות.

בין השנים 1653–1659, תקופת שלטונם של אוליבר קרומוול וריצ'רד קרומוול לא נשאו השנים את התואר, אולם לאחר השבת בית המלוכה (הרסטורציה) שבו המלכים להשתמש בתואר.

השימוש בתואר כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום מהווה התואר חלק מתארו הרשמי של המונרך הבריטי ונושא אותו צ'ארלס השלישי. התואר מופיע על כל מטבעות הממלכה המאוחדת בצורת הקיצור "F D" או "FID DEF" מאז שנת 1714. בשנת 1849, בתקופת שלטונו של המלך ג'ורג' הראשון הוחלט להוריד את הקיצור ממטבע הפלורין, אולם בעקבות מחאה רבה הושב התואר למטבע.

במרבית ממלכות חבר העמים הבריטי המונרך אינו נושא את התואר, ובמקום מילות התואר נקרא המונרך "בחסד האל" ("by the Grace of God"). בחלק ממדינות חבר העמים הבריטי פסק השימוש בתואר בשל הפיכתן לרפובליקות (דרום אפריקה ואירלנד), ובפקיסטן פסק השימוש בתואר בשנת 1953 בשל היות המדינה מוסלמית (בעוד שהתואר מתייחס למגן האמונה הנוצרית).

רק בממלכה המאוחדת, קנדה וניו זילנד נושא המונרך את התואר "מגן האמונה".