מבצע קדם

מקום פיצוץ הקונוס, מאה מטר ממערב לשער ציון

"מבצע קדם" היה הניסיון האחרון במלחמת העצמאות לכבוש את העיר העתיקה בירושלים. המבצע יצא לפועל בליל הט'-י' בתמוז ה'תש"ח (16-17 ביולי 1948), כחלק מקרבות עשרת הימים והסתיים בכישלון.

תכנון המבצע

בירושלים הייתה ההפוגה השנייה אמורה להתחיל ב-17 ביולי 1948 בשעה 05:45, יומיים לפני ההפוגה הכללית. דוד שאלתיאל, שהיה מפקד מחוז ירושלים ומכוח תפקידו גם מח"ט עציוני, החליט להוציא לפועל את מבצע כיבוש העיר העתיקה בלילה האחרון לפני ההפוגה, מבצע שתוכנן עוד קודם לכן. תוכנית המבצע הייתה פריצה והתקפה בשתי זרועות, מכיוון השער החדש מצפון-מערב, ומכיוון שער ציון מדרום.

במבצע שותפו גם כוחות מאצ"ל ולח"י. בירושלים עדיין לא התפרקו ארגונים אלה, בניגוד למצב בשאר הארץ, בנימוק שמרחב ירושלים הוחזק עדיין כשטח צבאי ולא כשטח מדינת ישראל. נקבע ששלוש פלוגות מגדוד 62 (בית חורון) מחטיבת עציוני, בפיקוד מאיר זורע יפרצו מדרום סמוך לשער ציון, ואילו כוחות אצ"ל ולח"י יפרצו מצפון באזור השער החדש, האצ"ל דרך השער החדש עצמו, בפיקודו של יוסף אבני, והלח"י באזור המכונה כיום כיכר צה"ל.

דוד שאלתיאל שם את מבטחו בהמצאה חדשה של חיל המדע (חמ"ד). אחד הפיזיקאים הבולטים, פרופסור יואל רקח, בנה בעזרת מדעני חיל המדע מתקן של מטען חלול שכונה ה"קונוס". משקלו היה כ-150 ק"ג והוא ניצב על חצובת מתכת. הם היו בטוחים שה"קונוס" יפרוץ את חומת העיר העתיקה. דוד שאלתיאל היה משוכנע בהצלחת המבצע וכבר תכנן את השלטון הצבאי בעיר העתיקה. הוא מינה מושל צבאי, שטרי כסף זמניים הודפסו בחופזה והוכנה סדרה של כרזות בעברית, ערבית ואנגלית. נבחר צוות של גדנ"עים להדביק את הכרזות בעיר העתיקה.

ביצוע

המבצע לווה בקשיים ובתקלות מתחילתו. הירדנים פתחו בהפגזה עם רדת הלילה ובעקבותיה נפגעו כלי רכב של הלח"י. העלאת הקונוס, במסע רגלי ממשכנות שאננים להר ציון התבצעה תחת האש הירדנית וארכה זמן רב יותר מן הצפוי. הפעולה החלה בהפגזה מסיבית של העיר העתיקה. תוך מספר שעות הונחתו כ-1,200 פגזים - 600 פגזי תותחים ו-600 פגזי מרגמות דוידקה, וכן עשרות אלפי כדורי מקלעים בינוניים, אך גורם ההפתעה אבד. קושי רב היה בהובלת ה"קונוס" למקומו. היה צורך להשחיל שני מטילי ברזל תחת בסיס חצובתו וארבעה אנשים נשאו אותו במעלה הר ציון כמו נושאי אלונקות.

כיוון ששער ציון היה מוגן ומבוצר, הוחלט לבצע את הפריצה במרחק מה מערבה ממנו. אך בעקבות הקשיים בהעלאתו של הקונוס הוא הופעל רק סמוך לשעה 05:00. אור חזק האיר את השמיים ורעם אדיר החריד את כל העיר. דוד שאלתיאל ראה זאת ממפקדתו בימין משה והיה משוכנע שהחומה נפרצה, אך מיד נודע לו כי ה"קונוס" אכזב ואפילו סדק זעיר לא נוצר בחומה, אלא רק קצת פיח.

הפריצה מדרום בוטלה. גם כוח לח"י פוצץ מתקן "קונוס" בין שער יפו לשער החדש, אך באותה התוצאה. כוח האצ"ל הצליח להיאחז בשער החדש, אבל לאחר כישלון הפריצה מדרום וכניסת ההפוגה לתוקפה, ניתנה פקודת נסיגה. לאחר מבצע קדם התבצעו החילופים המתוכננים במחוז, ודוד שאלתיאל הוחלף במשה דיין.

ראו גם

• העיר העתיקה (ירושלים)
• הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים
• יוסף אבני
• מאיר זורע

לקריאה נוספת

• יצחק לוי (לויצה), תשעה קבין: ירושלים בקרבות מלחמת העצמאות, הוצאת מערכות, 1986
• דומיניק לאפייר ולארי קולינס, ירושלים, ירושלים, הוצאת ויידנפלד וניקולסון, 1972
• תולדות מלחמת הקוממיות, "הוצאת "מערכות"
• אריה יצחקי, על מבצע קדם בתש"ח, כתב העת אריאל, 185, עמ' 121–123, 2008
• דורון אורן, מבצע 'קדם' - התוכנית להבקעת החומה וכיבוש העיר העתיקה, ארץ נולדת: 60 למדינת ישראל, הוצאת אריאל, 2008

קישורים חיצוניים

• אורי מילשטיין, ‏ימי קדם: בחזרה לניסיון האחרון והכושל לכיבוש העיר העתיקה בירושלים במלחמת העצמאות, באתר מעריב אונליין, 16 ביולי 2018
• דורון אורן, מבצע קדם, (הרצאה מוקלטת באתר יוטיוב), במסגרת כנס על החי"ש בירושלים במלחמת העצמאות, בית ספר שדה כפר עציון, 2014