מארק וילמוטס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מארק וילמוטס
Marc Wilmots
מידע אישי
לידה 22 בפברואר 1969 (בן 55)
ז'ודוניי שבבלגיה
שם מלא מארק רוברט וילמוטס
גובה 1.84
עמדה קשר קדמי
מועדוני נוער
19801987 סנט טרוידן
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1987–1988
1988–1991
1991–1996
1996–2000
2000–2001
2001–2003
סנט טרוידן
מכלן
סטנדרד לייז'
שאלקה 04
ז'ירונדן דה בורדו
שאלקה 04
30 (9)
87 (22)
136 (67)
104 (21)
30 (8)
34 (6)
נבחרת לאומית כשחקן
1990–2002 בלגיה 70 (28)
קבוצות כמאמן
2003
2004–2005
2009–2012
2012–2016
2017–2019
2019
2021–2022
שאלקה 04
סנט טרוידן
בלגיה (עוזר)
בלגיה
חוף השנהב
איראן
רג'א קזבלנקה
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

מארק וילמוטסצרפתית: Marc Wilmots; נולד ב-22 בפברואר 1969 בז'ודוניי, בלגיה), הוא כדורגלן עבר בלגי. בעבר שימש כפרשן ספורט והיה סנאטור בבלגיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארק נולד בעיר ז'ודוניי שבוולוניה. הוא התחיל את דרכו כשחקן נוער בקבוצת סנט טרוידן ב-1980. ובשנת 1987 עלה לבוגרים והצליח להעלות את סנט טרוידן לליגת העל הבלגית לאחר שזכה במלכות השערים של הליגה השנייה. ב-1988 הוא הצטרף למכלן וזכה עם הקבוצה באליפות בשנת 1989. לאחר שלוש שנים במכלן הוא עבר לשחק בסטנדרד לייז' איתה זכה בגביע הבלגי. בשנת 1996 הוא עבר לשחק בשאלקה 04, עמה זכה בגביע אופ"א לאחר ניצחון במשחק הגמר על אינטר. במשחק הראשון כבש וילמוטס את השער היחיד במשחק שקבע 1-0 לשאלקה. בגומלין כבש את הפנדל הרביעי והמכריע בדו-קרב בעיטות ההכרעה. מארק היה ידוע כשחק לוחם והוערך על ידי קהלים רבים. הוא סבל ממספר פציעות חמורות אך תמיד חזר לשחק תוך זמן קצר מאוד. בשנת 2003 הוא פרש ממשחק.

הוא שיחק בנבחרת בלגיה בכדורגל 70 פעמים בהם הבקיע 28 שערים. הוא ממוקם במקום השלישי בכובשי השערים עבור נבחרת בלגיה (אחרי ברנרד וורהוף ופול ון הימסט עם 30 שערים). השתתפותו במונדיאל 2002 הביאה לו מועמדות בכדור הזהב. בלגים רבים זוכרים את השער שהבקיע בשמינית הגמר נגד ברזיל שבוטל ללא הצדקה על ידי השופט, כאשר התוצאה עוד הייתה 0-0.

קריירה פוליטית ואימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שפרש ממשחק ב-2003 הוא מונה לסנאטור בסנאט הבלגי כחלק מהתנועה הרפורמית. באותה שנה הוא מונה למאמן שאלקה בחודש מרץ ואימן עד סוף השנה אולם לא הותיר רושם רב ולא המשיך לאמן בעונה שלאחר מכן. ביולי 2004 הוא מונה למאמן סנט טרוידן, אולם כשל ופוטר בפברואר 2005. משום שלא הצליח לשלב בין הפעילות הפוליטית לקריירת האימון, הוא רצה לפרוש מהסנאט. אולם מפלגתו לא קיבלה את התפטרותו, בגלל הפופולריות שלו בקרב הציבור הוולוני. הוא המשיך לעבור כסנאטור עד לבחירות הבאות ב-2007.

ב-2008 הוצע לו לשמש כעוזר מאמן נבחרת בלגיה רנה ואנדרהייחן אולם הוא סרב. ב-2009 מונה דיק אדבוקאט למאמן בלגיה, בעקבות כישלון הנבחרת להעפיל לטורניר מונדיאל 2010 ומארק וילמוטס מונה לעוזרו. אדבוקאט התפטר באמצע 2010 על מנת לאמן את נבחרת רוסיה, במקומו מונה ג'ורג' ליקנס (Georges Leekens). ליקנס לא הצליח להעלות את בלגיה לטורניר יורו 2012 ופוטר. במקומו התמנה וילמוטס למאמן הנבחרת הבלגית.

ב-6 ביוני 2012 הוא חתם כמאמן בלגיה. מתחילת כהונתו הנבחרת הבלגית החלה להשיג תוצאות טובות והציגה שיטה חדשה. פרשנים רבים אומרים כי הוא הצליח להוציא מהנבחרת יותר ממה שהיא שווה על ידי שימוש בפסיכולוגיה ובשיטה ייחודית לו. באוקטובר 2013 נבחרת בלגיה מעפילה למונדיאל 2014 לאחר שלא העפילה לטורניר גדול מאז מונדיאל 2002, בו וילמוטס השתתף כשחקן. בעקבות העפלה זו זוכה וילמוטס לתואר מאמן השנה בבלגיה. ב-15 ביולי 2016 פוטר מתפקידו לאחר יורו 2016, לאחר שהן במונדיאל 2014 והן ביורו 2016 נבחרת בלגיה הודחה ברבע הגמר. ב-21 במרץ 2017 מונה למאמנה של נבחרת חוף השנהב אולם פוטר ממנה כעבור חצי שנה לאחר שלא הצליח להעפיל עמה למונדיאל 2018. בשנת 2019 מונה למאמן נבחרת איראן.

בעונת 2021/2022 אימן את רג'א קזבלנקה מליגת העל המרוקאית

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכלן
סטנדרד לייז'
שאלקה
תארים אישיים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מארק וילמוטס בוויקישיתוף


נבחרת בלגיהמונדיאל 1990

1 פרודום • 2 גרטס • 3 אלברט • 4 קלייסטרס • 5 ורסבל • 6 אמרס • 7 דמול • 8 ואן דר אלסט • 9 דחרייזה • 10 שיפו • 11 קולמנס • 12 בודר • 13 גרון • 14 קלאיסן • 15 דה סאר • 16 דה וולף • 17 פלובי • 18 סטאלנס • 19 ואן דר לינדן • 20 דה וילדה • 21 וילמוטס • 22 ורוורט • מאמן: טיס

בלגיהבלגיה
נבחרת בלגיהמונדיאל 1994

1 פרודום • 2 מדבד • 3 בורקלמנס • 4 אלברט • 5 סמידטס • 6 סטאלנס • 7 ואן דר אלסט • 8 ניליס • 9 דחרייזה • 10 שיפו • 11 צ'רניאטינסקי • 12 דה וילדה • 13 גרון • 14 דה וולף • 15 אמרס • 16 בופין • 17 ובר • 18 וילמוטס • 19 ואן מאייר • 20 ורלינדן • 21 ואן דר היידן • 22 רנייר • מאמן: ון הימסט

בלגיהבלגיה
נבחרת בלגיהמונדיאל 1998

1 דה וילדה • 2 קראסון • 3 סטאלנס • 4 וידוביץ' • 5 בורקלמנס • 6 ואן דר אלסט • 7 וילמוטס • 8 אוליביירה • 9 מ.אמפנזה • 10 ניליס • 11 ואן קרקובן • 12 ונדה ואלה • 13 ורלינדן • 14 שיפו • 15 קלמנט • 16 דה בוק • 17 ורסטראטן • 18 ורהיין • 19 ואן מאייר • 20 א.אמפנזה • 21 בופין • 22 דפלנדרה • מאמן: ליקנס

בלגיהבלגיה
נבחרת בלגיהיורו 2000

1 דה וליגר • 2 דפלנדרה • 3 ולגארן • 4 סטאלנס • 5 קלמנט • 6 ונדרהאחה • 7 וילמוטס • 8 חור • 9 א.אמפנזה • 10 סטרופר • 11 ורהיין • 12 דה פליגר • 13 הרפול • 14 ואלם • 15 פיטרס • 16 ניליס • 17 לאונרד • 18 ואן קרקהובן • 19 ואן מייר • 20 דה בילדה • 21 מ.אמפנזה • 22 הנדריקס • מאמן: ואסייחה

בלגיהבלגיה
נבחרת בלגיהמונדיאל 2002

1 דה פליגר • 2 דפלנדרה • 3 דה בוק • 4 ואן מאייר • 5 ואן קרקהובן • 6 סימונס • 7 וילמוטס • 8 חור • 9 סונק • 10 ואלם • 11 ורהיין • 12 ואן דר היידן • 13 ואנדנדריסחה • 14 ורמנט • 15 פיטרס • 16 ואן בויטן • 17 אנגלברט • 18 ונדרהאחה • 19 טיס • 20 סטרופר • 21 בופין • 22 אמפנזה • 23 הרפול • מאמן: ואסייחה

בלגיהבלגיה
נבחרת בלגיהמונדיאל 2014

1 קורטואה • 2 אלדרווירלד • 3 ורמאלן • 4 קומפני • 5 ורטונגן • 6 ויטסל • 7 דה בראונה • 8 פלאיני • 9 לוקאקו • 10 אזאר • 11 מיראלס • 12 מיניולה • 13 בוסו • 14 מרטנס • 15 ואן בויטן • 16 דפור • 17 אוריגי • 18 לומבארטס • 19 דמבלה • 20 יאנוזאי • 21 ואנדן בורה • 22 שאד'לי • 23 סימאן • מאמן: וילמוטס

בלגיהבלגיה
נבחרת בלגיהיורו 2016

1 קורטואה • 2 אלדרווירלד • 3 ורמאלן • 4 ניינגולן • 5 ורטונגן • 6 ויטסל • 7 דה בראונה • 8 פלאיני • 9 ר. לוקאקו • 10 אזאר • 11 קרסקו • 12 מיניולה • 13 ז'ילה • 14 מרטנס • 15 דנאייר • 16 מנייה • 17 אוריגי • 18 קבאסלה • 19 דמבלה • 20 בנטקה • 21 ג'. לוקאקו • 22 בטשואיי • 23 סימאן • מאמן: וילמוטס

בלגיהבלגיה