מארק דחרייזה
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
4 בספטמבר 1965 (בן 58) רוסלארה שבבלגיה | |||
| שם מלא | מארק גבריאל דחרייזה | |||
| גובה | 1.72 מטר | |||
| עמדה | חלוץ | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
מארק גבריאל דחרייזה (באנגלית: Marc Gabriel Degryse; נולד ב-4 בספטמבר 1965) הוא כדורגלן עבר בלגי ששיחק בעמדת החלוץ.
דחרייזה שיחק לאורך רוב הקריירה בליגת העל הבלגית, למעט תקופה קצרה בפרמייר ליג האנגלית ובליגת העל ההולנדית. את עיקר הקריירה העביר בקבוצת נעוריו קלאב ברוז' ובאנדרלכט, עם שש עונות בכל אחת מהקבוצות. הוא זכה לאורך הקריירה בחמש אליפויות בלגיה (מתוכן ארבע עם אנדרלכט), פעמיים בגביע הבלגי, ופעם אחת בנעל הזהב הבלגית, תואר המוענק לכדורגלן הטוב ביותר בבלגיה באותה השנה.
דחרייזה ערך 63 הופעות במדי נבחרת בלגיה, בהן כבש 23 שערים. הוא ייצג את נבחרתו בשני טורנירי מונדיאל.
קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
קלאב ברוז'[עריכת קוד מקור | עריכה]
דחרייזה הצטרף לקבוצת הנוער של קלאב ברוז' ב-1980, כשהיה בן 15. בעונת 1983/1984, כשהיה בן 18 בלבד, הצטרף לקבוצה הבוגרת של המאמן ג'ורג' קסלר, שהעניק לו הופעת בכורה מול קורטרייק ב-25 בספטמבר 1983. את עונת הבכורה סיים עם עשרים הופעות ליגה, בהן כבש תשעה שערים. דחרייזה הפך לשחקן הרכב חשוב, ויחד עם יאן קולמנס ופרנקי ואן דר אלסט הפך לאחד משלושת השחקנים הבולטים והמובילים בקבוצה. בעונת 1985/1986 זכה דחרייזה בתואר הראשון בקריירה, כשהניף עם קבוצתו את הגביע הבלגי. על אף ששותף לשש דקות בלבד במשחק הגמר, גברה קבוצתו על יריבתה העירונית סרקל ברוז' בתוצאה 3-0. דחרייזה עצמו כבש ארבעה שערים בשמונה הופעות בגביע באותה העונה.
בעונת 1987/1988, עונתו החמישית בקבוצה, הצליח דחרייזה לזכות עם קבוצתו באליפות בלגיה. בארבע העונות שקדמו לזכייה סיימה קלאב ברוז' שתי עונות כסגנית ושתי עונות במקום השלישי, ובעונה זו הצליחה להקדים את מכלן ולזכות בתואר. דחרייזה כבש באותה העונה 22 שערי ליגה, שיא קריירה אישי, והיה לסגן מלך השערים של הליגה לאותה העונה. דחרייזה הוסיף לשחק בברוז' עונה אחת נוספת, בה לא הצליחה הקבוצה לשחזר את ההצלחה וסיימה רביעית בלבד. לצד השבחים על יכולתו הגבוהה, מצא עצמו דחרייזה עומד בביקורות על חיי הלילה ועל הבילויים התכופים שניהל באותה התקופה, ולאחר שש עונות במועדון סיים דחרייזה את דרכו בקלאב ברוז'. הוא ערך 179 הופעות ליגה במדי הקבוצה, בהן כבש 95 שערים.
אנדרלכט[עריכת קוד מקור | עריכה]
דחרייזה זכה להתעניינות ממועדונים שונים ברחבי היבשת, בהם פ.ס.וו. איינדהובן ויובנטוס, אך לבסוף נותר בבלגיה כשחתם באנדרלכט לקראת עונת 1989/1990. סכום ההעברה, שהוערך בכ-2.25 מיליון אירו, היה לסכום שיא בכדורגל הבלגי באותו הזמן. המאמן אד דה מוס, שהגיע אף הוא לקבוצה באותו הקיץ אחרי תקופה מוצלחת במכלן, הסיט את דחרייזה לשחק כקשר התקפי. דחרייזה החזיר עם 18 שערי ליגה ו-26 בכל המסגרות. אנדרלכט הפסידה את האליפות לקלאב ברוז' באותה העונה, אך העפילה עד לגמר גביע אירופה למחזיקות גביע. היא הדיחה בין היתר את ברצלונה, אדמירה ואקר ודינמו בוקרשט בדרך לגמר מול סמפדוריה. דחרייזה פתח במשחק הגמר שהסתיים בשוויון 0-0 והלך להארכה. בדקה ה-103 הוחלף דחרייזה, ובתוך חמש דקות מאז שהוחלף ספגה קבוצתו פעמיים מרגליו של ג'אנלוקה ויאלי, נוצחה 2-0 והפסידה את הגביע.
עונה אחת אחר כך, בעונת 1990/1991, הרכיבו דחרייזה, יחד עם לוק ניליס ולואיז אוליביירה, את שלישיית המפתח של אנדרלכט שהובילה לזכייה באליפות בלגיה. בעוד ניליס ואוליביירה הובילו את טבלת הכובשים של הקבוצה באותה העונה, דווקא דחרייזה היה מהבולטים בשלישייה, מה שהביא לו את הזכייה בתואר נעל הזהב הבלגית לכדורגלן המצטיין בשנת 1991.
ב-1993, לאחר סיום דרכו של דה מוס והקדנציה הקצרה של לוקה פרוזוביץ' על הקווים, הגיע לקבוצה המאמן ההולנדי יוהאן בוסקאמפ. דחרייזה קודם לתפקיד קפטן הקבוצה, והיה למנהיג על הדשא. בוסקאמפ ודחרייזה סחפו את אנדרלכט לשלוש אליפויות רצופות, כולל דאבל בעונת 1993/1994. עם תום שלוש האליפויות הרצופות, בסיום עונת 1994/1995, עזבו גם בוסקאמפ וגם דחרייזה את אנדרלכט. בעוד בוסקאמפ שב לקבוצה בתוך מספר חודשים, דחרייזה לא שב ללבוש עוד את המדים הסגולים של אנדרלכט. בסך הכול ב-170 הופעות, כבש דחרייזה 66 שערי ליגה במדי הקבוצה.
מעבר לאירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת עונת 1995/1996 עזב דחרייזה לראשונה את הליגה הבלגית, והצטרף לשפילד ונסדיי מהפרמייר ליג האנגלית. דחרייזה השתלב היטב בקבוצה והיה מהגורמים המרכזיים במסע ההישרדות שלה בליגה הבכירה. בעונה זו כבש דחרייזה שמונה שערים ב-34 הופעות ליגה במדיה של שפילד. באותה תקופה צולם בשפילד הסרט ללכת עד הסוף, ובמהלך הצילומים השתתפו דחרייזה וחברו לקבוצה אורלנדו טראסטפול בהופעת קמע, אך זו נפלה לבסוף בעריכה.
על אף שהחזיק בחוזה לשנתיים נוספות, עבר דחרייזה בתום עונה אחת לפ.ס.וו. איינדהובן ההולנדית. דחרייזה פגש באיינדהובן את חברו לשעבר באנדרלכט, לוק ניליס (עונה אחר כך הצטרף לשניים גם ז'יל דה בילדה), ותחת המאמן דיק אדבוקאט זכו השניים עם איינדהובן באליפות הולנד כבר בעונתו הראשונה של דחרייזה במועדון. באותה עונה כבש דחרייזה שלושה שערי ליגה ב-23 הופעות. בעונה שלאחר מכן לא זכה דחרייזה בן ה-32 בהופעות רבות במדי הקבוצה, בין היתר עקב פציעות חוזרות ונשנות. דחרייזה סיים את העונה עם שמונה הופעות ליגה ושער בודד, ובתום העונה סיים את דרכו במועדון.
השיבה לבלגיה ושלהי הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שלוש עונות מחוץ לבלגיה, שב דחרייזה לליגה הבלגית הבכירה וחתם בשורותיה של גנט. תחת המאמן הנורווגי טרונד סוליד, בלט דחרייזה עם עשרה שערי ליגה ב-29 הופעות, אך בתום עונה אחת נפרד מהקבוצה והצטרף לחרמינל בירסחוט.
אחת הסיבות העיקריות למעבר היה מינויו של פרנקי ואן דר אלסט, חברו של דחרייזה מימיו בקלאב ברוז', לתפקיד המאמן. על אף גילו המתקדם (עבר לקבוצה כשהיה בן 34), היה דחרייזה לשחקן המפתח של הקבוצה, ובמשך שלוש עונות רשם קרוב למאה הופעות ליגה במדיה, בהן כבש 26 שערים.
בסיום עונת 2001/2002 הודיע דחרייזה על פרישה ממשחק פעיל בגיל 37.
נבחרת בלגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דחרייזה עבר דרך כל הנבחרות הצעירות של בלגיה, עד שערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת בלגיה תחת המאמן גי תיס ב-5 בספטמבר 1984, יום לאחר יום הולדתו ה-19. דחרייזה פתח בהרכב ושיחק תשעים דקות בהפסדה של בלגיה 2-0 לארגנטינה במשחק ידידות. על אף שהיה מעורב במשחקי מוקדמות מונדיאל 1986, לא זומן דחרייזה לסגל בלגיה לקראת טורניר הגמר ובכך החמיץ את הישג השיא של בלגיה, שהעפילה עד לחצי גמר המונדיאל. למעשה, דחרייזה לא שיחק בנבחרת במשך שנתיים, בין ספטמבר 1985 לספטמבר 1987.
את שער הבכורה שלו כבש למעלה משלוש שנים מהופעת הבכורה שלו, בניצחון 3-0 על לוקסמבורג ב-11 בנובמבר 1987, במסגרת מוקדמות יורו 1988. בלגיה כשלה להעפיל לטורניר, אך רשמה הצלחה במוקדמות מונדיאל 1990, אותו סיימה במקום הראשון בבית וללא הפסד. דחרייזה כבש שלושה שערים בטורניר המוקדמות, וזומן על ידי תיס לסגל בלגיה למונדיאל 1990. דחרייזה כבש את שער הבכורה של בלגיה בטורניר, בניצחון 2-0 על דרום קוריאה, כשבדקה ה-53 שלח אנזו שיפו כדור עומק גבוה לכיוונו של דחרייזה, שהקשית מעל לשוער שיצא לעברו ממרחק של כעשרים מטרים אל הרשת והעלה את בלגיה ליתרון ראשון. דחרייזה פתח גם בניצחון 3-1 על אורוגוואי ובהפסד 2-1 לספרד. בלגיה סיימה את שלב הבתים במקום השני ועלתה לשמינית הגמר, שם פגשה את אנגליה. דחרייזה פתח והוחלף לאחר 64 דקות, והנבחרת הבלגית נוצחה לבסוף 1-0 בהארכה וסיימה את דרכה בטורניר.
בעקבות ההדחה ממוקדמות יורו 1992, סיים תיס את תפקידו ופול ון הימסט החליפו בתפקיד. תחת המאמן החדש, העפילה בלגיה למונדיאל 1994 בארצות הברית. על אף שכבש רק שער אחד בטורניר המוקדמות, זומן דחרייזה לסגל בלגיה לטורניר. באחד ממשחקי ההכנה הביסה בלגיה 9-0 את זמביה, במשחק בו כבש דחרייזה את השלושער הבינלאומי היחיד בקריירה שלו. הוא הוחלף בדקה ה-63, מיד לאחר כיבוש השער השלישי שלו במשחק.
בפעם השנייה ברציפות, היה דחרייזה לכובש הראשון של בלגיה בטורניר, כשהבקיע את השער היחיד בניצחון 1-0 על מרוקו במשחק הפתיחה. כבר בדקה ה-11 הקדים דחרייזה את השוער המרוקאי לאחר הגבהה של לוק ניליס מימין, ונגח פנימה את שער הניצחון. דחרייזה פתח גם בניצחון 1-0 על הולנד במשחק השני, וגם בהפסד המפתיע 1-0 לערב הסעודית. באותו המשחק נקלעה בלגיה לפיגור כבר לאחר חמש דקות, ודחרייזה עצמו הוחלף כבר בדקה ה-24. בלגיה סיימה במקום השלישי בבית, אך העפילה לשמינית הגמר לאחר שהייתה מהקבוצות בעלות המאזן העדיף מאלו שסיימו במקום השלישי. דחרייזה לא שותף בהפסדה של בלגיה 3-2 לגרמניה שהביא להדחתה בשמינית הגמר מונדיאל שני ברצף.
דחרייזה פרש ממשחק בינלאומי בגיל 31. משחקו האחרון במדי בלגיה היה בהפסד 3-0 להולנד במוקדמות מונדיאל 1998, ב-14 בדצמבר 1996. במשחק זה ענד דחרייזה את סרט הקפטן של הנבחרת בפעם השלישית והאחרונה בקריירה. לזכותו 63 הופעות במדי בלגיה, בהן כבש 23 שערים.
ניהול מקצועי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקיץ 2003 סגר דחרייזה מעגל וחזר לקלאב ברוז', הפעם בתפקיד המנהל המקצועי של המועדון. לאחר שנה אחת קיבל את האחריות על כל ההעברות של המועדון. על אף ההצלחות של המועדון בתחילת דרכו של דחרייזה בצוות המקצועי, ניכר היה כי קיבל מספר החלטות שגויות שהובילו לפיחות במעמדה של הקבוצה. הפופולריות של דחרייזה בקרב הקהל הלכה ופחתה, במיוחד לאור התפטרותו של המאמן המוערך יאן קולמנס באפריל 2006.
הפסד ביתי לרוסלארה ב-27 בינואר 2007, הביא לסיום דרכם של המאמן אמיליו פררה ועוזרו פרנקי ואן דר אלסט, שהיה חברו הקרוב של דחרייזה. בעקבות מצבה של הקבוצה הגיש דחרייזה את התפטרותו באותו היום, ושוחרר מתפקידו יום לאחר מכן.
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קלאב ברוז'
- אליפות בלגיה: 1987/1988
- הגביע הבלגי: 1985/1986
- הסופר קאפ הבלגי (2): 1986, 1988
- אנדרלכט
- אליפות בלגיה (4): 1990/1991, 1992/1993, 1993/1994, 1994/1995
- הגביע הבלגי: 1993/1994
- הסופר קאפ הבלגי (2): 1993, 1995
- אייאקס
- אליפות הולנד: 1996/1997
- מגן יוהאן קרויף (2): 1996, 1997
- תארים אישיים
סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עונה | קבוצה | ליגה | בליגה | בגביע | בגביע הליגה | באירופה | אחר | סך הכול | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | |||
| 1983/1984 | קלאב ברוז' |  ליגת העל הבלגית |
20 | 9 | 2 | 0 | — | — | — | 22 | 9 | |||
| 1984/1985 | 34 | 21 | 4 | 0 | — | 4 | 1 | — | 42 | 22 | ||||
| 1985/1986 | 31 | 16 | 8 | 4 | — | 3 | 0 | — | 42 | 20 | ||||
| 1986/1987 | 32 | 15 | 4 | 0 | — | 2 | 0 | — | 38 | 15 | ||||
| 1987/1988 | 34 | 22 | 3 | 2 | — | 10 | 0 | — | 47 | 24 | ||||
| 1988/1989 | 28 | 12 | 5 | 1 | — | 2 | 0 | — | 35 | 13 | ||||
| 1989/1990 | אנדרלכט | ליגת העל הבלגית |
31 | 18 | 5 | 4 | — | 9 | 4 | — | 45 | 26 | ||
| 1990/1991 | 32 | 12 | 3 | 2 | — | 7 | 0 | — | 42 | 14 | ||||
| 1991/1992 | 28 | 5 | 2 | 0 | — | 9 | 4 | — | 39 | 9 | ||||
| 1992/1993 | 32 | 11 | 4 | 1 | — | 5 | 2 | — | 41 | 14 | ||||
| 1993/1994 | 19 | 9 | 3 | 2 | — | 3 | 0 | — | 25 | 11 | ||||
| 1994/1995 | 28 | 11 | 5 | 2 | — | 4 | 0 | — | 37 | 13 | ||||
| 1995/1996 | שפילד ונסדיי |  פרמייר ליג |
34 | 8 | 1 | 0 | 3 | 4 | — | — | 38 | 12 | ||
| 1996/1997 | פ.ס.וו. איינדהובן |  ליגת העל ההולנדית |
23 | 3 | — | — | 3 | 0 | 1 | 2 | 27 | 5 | ||
| 1997/1998 | 8 | 1 | 2 | 0 | — | 3 | 0 | 1 | 0 | 14 | 1 | |||
| 1998/1999 | גנט | ליגת העל הבלגית |
29 | 10 | — | — | — | — | 29 | 10 | ||||
| 1999/2000 | חרמינל בירסחוט | ליגת העל הבלגית |
31 | 10 | — | — | — | — | 31 | 10 | ||||
| 2000/2001 | 33 | 8 | — | — | — | — | 33 | 8 | ||||||
| 2001/2002 | 33 | 8 | — | — | — | — | 33 | 8 | ||||||
| סך הכל קריירה | 540 | 209 | 51 | 18 | 3 | 4 | 64 | 11 | 2 | 2 | 660 | 244 | ||
נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
| נבחרת בלגיה | ||
|---|---|---|
| שנה | הופעות | שערים |
| 1984 | 2 | 0 |
| 1985 | 1 | 0 |
| 1986 | 0 | 0 |
| 1987 | 4 | 1 |
| 1988 | 3 | 1 |
| 1989 | 9 | 5 |
| 1990 | 10 | 3 |
| 1991 | 6 | 2 |
| 1992 | 7 | 1 |
| 1993 | 3 | 0 |
| 1994 | 10 | 8 |
| 1995 | 4 | 1 |
| 1996 | 4 | 1 |
| סה"כ | 63 | 23 |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר BDFutbol
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
| כדורגלן השנה בבלגיה | |
|---|---|
|
| זוכי נעל הזהב הבלגית | |
|---|---|
|
| נבחרת בלגיה – מונדיאל 1990 | ||
|---|---|---|
|
1 פרודום • 2 גרטס • 3 אלברט • 4 קלייסטרס • 5 ורסבל • 6 אמרס • 7 דמול • 8 ואן דר אלסט • 9 דחרייזה • 10 שיפו • 11 קולמנס • 12 בודר • 13 גרון • 14 קלאיסן • 15 דה סאר • 16 דה וולף • 17 פלובי • 18 סטאלנס • 19 ואן דר לינדן • 20 דה וילדה • 21 וילמוטס • 22 ורוורט • מאמן: טיס |
| |
| נבחרת בלגיה – מונדיאל 1994 | ||
|---|---|---|
|
1 פרודום • 2 מדבד • 3 בורקלמנס • 4 אלברט • 5 סמידטס • 6 סטאלנס • 7 ואן דר אלסט • 8 ניליס • 9 דחרייזה • 10 שיפו • 11 צ'רניאטינסקי • 12 דה וילדה • 13 גרון • 14 דה וולף • 15 אמרס • 16 בופין • 17 ובר • 18 וילמוטס • 19 ואן מאייר • 20 ורלינדן • 21 ואן דר היידן • 22 רנייר • מאמן: ון הימסט |
| |
