מאוריצ'יו ברוצ'ינר
 | |
| לידה |
1854 יאשי, מולדביה  |
|---|---|
| פטירה |
18 ביולי 1946 (בגיל 92 בערך) בוקרשט, ממלכת רומניה |
| מקום קבורה |
בית העלמין פילנתרופיה |
| מדינה |
ממלכת רומניה |
  | |
מאוּרִיצ'יוּ בְּרוֹצִ'ינֶר (ברומנית: Mauriciu Brociner; 1854 – 18 ביולי 1946, בוקרשט) היה איש צבא יהודי-רומני, גיבור מלחמה, היהודי הראשון שקיבל דרגת קצונה בצבא רומניה והיהודי הראשון שקיבל אזרחות רומנית.
מאוריצ'יו ברוצ'ינר הוא אחיהם של מרקו, יוסף ואנדריי ברוצ'ינר. ארבעת האחים היו בניו של אידל בר ברוצ'ינר, יהודי מחסידי תנועת ההשכלה היהודית, שהיה נכדו של הרב החסידי אברהם דוד ואהרמן (1771–1840), הידוע גם כ"רב מבוצ'אץ'" בגליציה.
ברוצ'ינר לחם במלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) הנחשבת מלחמת העצמאות של רומניה, כחייל מתנדב בצבא הרומני. היהודים ברומניה לא היו זכאים לזכויות אזרח, לכן גם לא היו חייבים בגיוס לצבא. ברוצ'ינר התנדב לצבא רומניה, כמו עוד כאלף יהודים רומנים נוספים. במהלך המלחמה קודם ברוצ'ינר לדרגת סגן משנה וכמעט מיד לאחר מכן, ביום 30 באוגוסט 1877, בקרב מכריע לכיבוש מצודת גריביצה בפלבנה, הסתער בראש החיילים הרומנים (לאחר שקפטן ולטר מרצ'יניאנו, הגיבור הרומני האגדי, נהרג בהסתערות) כבש את המצודה וקבע בה את הדגל. ברוצ'ינר נפצע בקרב וכאשר ראש ממשלת רומניה דאז, יון ברטיאנו (Brătianu), ביקר אותו בבית החולים, ציין שהוא "הביא כבוד לבני עמו".
ברוצ'ינר עוטר בעיטור "מסדר כוכב רומניה", הועלה לדרגת אביר ומונה כקצין קבע בגדוד חיל הרגלים מס' 8. הוענק לו גם אות "מסדר המעלות הצבאי" דרגה ראשונה והעיטור הרוסי "סטניסלב עם חרבות". בהמשך שירותו הצבאי התקדם עד לדרגת קולונל ולאחר מכן היה קונסול רומניה בפרנקפורט והשליש של המלכה הרומניה אליסאבטה. במהלך חייו קיבל ברוצ'ינר גם את העיטורים האוסטרו-הונגריים "מסדר פרנץ יוזף" ו"מסדר כתר הברזל".
בצו 255 משנת 1879 ניתנה לראשונה אזרחות רומנית ל-883 יהודים שלחמו במלחמה הנחשבת למלחמת העצמאות של רומניה. את הרשימה הוביל ברוצ'ינר. הוא קבור בבית העלמין פילנתרופיה בבוקרשט.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Breviar biobibliografic Evrei din România, București: Hasefer, 2008 (ברומנית)