לשכת עורכי הדין בישראל
 | |
 | |
| בניין לשכת עורכי הדין בשכונת טלביה, ירושלים | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| תחום שיפוט | חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 |
| משרד אחראי | משרד המשפטים |
| תאריך הקמה |
1961 |
| חוק | חוק לשכת עורכי הדין |
| יו"ר | עמית בכר |
| מטה מרכזי |
תל אביב-יפו |
|
www | |
| קואורדינטות | 32°04′27″N 34°46′57″E / 32.0742°N 34.7825°E |
 | |
  | |
לשכת עורכי הדין בישראל היא גוף סטטוטורי שהתאגד כאגודה עות'מאנית, המאגד את עורכי הדין בישראל. על מנת להיות עורך דין בישראל, אדם חייב להיות חבר בלשכת עורכי הדין (זאת בשונה מלשכת רואי החשבון, גוף מקביל אשר החברות בו היא לבחירתו של רואה החשבון).
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לשכת עורכי הדין פועלת על פי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961[1] והיא הגוף שהחליף את הסתדרות עורכי הדין שהוקמה ב-1927. הלשכה מאגדת את כל עורכי הדין בישראל. הלשכה רושמת, מפקחת ובוחנת מתמחים בעריכת דין ואחראית להסמכתם כעורכי דין ולשיפוט המשמעתי של עורכי הדין והמתמחים. הלשכה עוסקת בנושאים הקשורים בתחום המשפטים בכלל ובמיוחד בנושאים הקשורים בעיסוקם של עורכי הדין, למשל בהגנה על ענייניהם המקצועיים (ובכלל זה מניעה של הסגת גבול המקצוע), באתיקה מקצועית, עזרה הדדית בין חברי הלשכה, ביטוח, קרנות פנסיה לחברי הלשכה, וכן בנושאים כמו סיוע משפטי למיעוטי יכולת כלכלית באמצעות תוכנית "שכר מצווה", ועוד.
הלשכה הוקמה בשנת 1961 והחליפה שני גופים שפעלו עד אז (עוד מתקופת ממשלת המנדט): המועצה המשפטית (גוף סטטוטורי) והסתדרות עורכי הדין בישראל. אחרי הקמתה, ייסד עו"ד יהושע רוטנשטרייך, אגודה עות'מאנית בשם "לשכת עורכי דין". כמה שנים לאחר הקמתה יצחק אלדובי החל בתפקידו כמנהל הכללי של הלשכה ושימש בתפקיד זה 43 שנים.
לשכת עורכי הדין מוציאה לאור כתב עת משפטי בשם "עורך הדין".
בשנת 2023, עם התקדמות החקיקה לצמצום עילת הסבירות, קיימה הלשכה כנס חירום שכותרתו "אין סבירות לפגיעה בדמוקרטיה", ובו יצאו הדוברים, בהם ראש הלשכה עמית בכר, נגד יוזמת חקיקה זו.[2]
תפקידי הלשכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הסמכה ורישום כלל עורכי הדין
- פיקוח על עורכי דין
- בעלת שני נציגים בועדה לבחירת שופטים
- בעלת נציג בוועדה לבחירת רשם הוצאה לפועל
- חלק מהוועדה לאיתור היועמ"ש[3]
- מעניקה חוות דעת משפטית לכל הצעת חוק שמוגשת בכנסת[3]
מבנה הלשכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המועצה הארצית[עריכת קוד מקור | עריכה]
המועצה הארצית משמשת כגוף המחוקק והמבצע של הלשכה ובמסגרת תפקידה מאשרת את תקציב הלשכה ובוחרת את חברי הוועדות השונות (ביניהם בחירת שני הנציגים אשר יכהנו בועדה לבחירת שופטים). בנוסף לתפקידיה הרבים, המועצה הארצית דנה ומייעצת לשר המשפטים בנוגע להצעות לשינויים בחוק הלשכה ותיקונים לכללים שהותקנו מכוחו.
המועצה הארצית מורכבת מ-44 מושבים[4] כאשר 28 מושבים מתוכם נבחרים באמצעות בחירות כלליות ו-16 הנוספים שמורים לנושאים בתפקידים הבאים:
- ראש הלשכה;
- המנהל הכללי של משרד המשפטים;
- פרקליט המדינה;
- הפרקליט הצבאי הראשי;
- שני חברים מכל אחד מששת המחוזות (יו"ר הוועד המחוזי וחבר לשכה נוסף הרשום באותו מחוז שנבחרים על ידי הוועד המחוזי בבחירות חשאיות).
הוועד המרכזי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוועד המרכזי היה הגוף המבצע של לשכת עורכי הדין ובידיו הופקדו כל הסמכויות שלא הוענקו לגוף אחר (בדומה לממשלה) ובראשו עמד ראש הלשכה. הוועד עסק בטיפול המשמעתי בחברי הלשכה, הגנה על מעמד הלשכה וענייניה המקצועיים, הצעות חוק הנוגעות לפעילות הלשכה, בהסמכת עורכי דין חדשים (לרבות ההתמחות והפיקוח עליה) ואף חיווה דעתו על הצעות חוק כלליות. נוסף על ראש הלשכה, היו חברים בוועד המרכזי 16 עורכי דין, אשר אחד מהם הוא ממלא מקום ראש הלשכה.
בתיקון לחוק לשכת עורכי הדין, שנכנס לתוקף בפברואר 2019, בוטל הוועד המרכזי, וסמכויותיו הועברו למועצה הארצית.[5]
הוועדים המחוזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ללשכה שישה מחוזות, אשר מבוססים על החלוקה המסורתית של ישראל לאזורי שיפוט: תל אביב, מרכז, ירושלים, חיפה, צפון ודרום. מחוז השיפוט השישי, מחוז מרכז, הוכר כמחוז עצמאי נפרד בשנת 2019 והופרד ממחוז תל אביב.
בתי הדין המשמעתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ללשכה בתי דין משמעתיים מחוזיים אשר דנים בעבירות משמעת שבוצעו על ידי חברי הלשכה או מתמחים. בית הדין כפוף לכללי האתיקה של הלשכה ולחוקי מדינת ישראל. בית דין משמעתי רשאי להטיל על נאשם שהורשע בעבירת משמעת את העונשים הבאים: אזהרה, נזיפה, קנס (עד סך של 25,000 שקלים כנגד כל עבירה), השעיה מן הלשכה והוצאה מן הלשכה (כלומר, שלילת רישיון לעסוק בעריכת דין). על פסיקה של בית דין משמעתי מחוזי ניתן להגיש ערעור בזכות לבית הדין המשמעתי הארצי; על פסיקת בית הדין המשמעתי הארצי ניתן להגיש ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי בירושלים; ועל פסיקת בית המשפט המחוזי בירושלים ניתן להגיש ערעור ברשות לבית המשפט העליון.
בחינות ההסמכה של הלשכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין
לשם קבלת חברות בלשכת עורכי הדין, נדרש המועמד שהוענק לו תואר בוגר במשפטים ולאחר שסיים התמחותו, לעמוד בבחינות של הלשכה, המתאפיינות בשיעור נכשלים גבוה. עו"ד יעקב נאמן העיד על כך: "ראיתי את הבחינות של לשכת עורכי הדין כיום. אני בטוח שלא הייתי עובר אותן, ואני לא בטוח ששופטי בית המשפט העליון היו עוברים אותן."[6]
אפי נוה, חבר ועד מחוז תל אביב והמרכז, קרא להעדיף העסקת עורכי-דין צעירים על פני העסקת מתמחים, כדי לצמצם את מספר המתמחים ואת מספר עורכי-הדין בלשכה. טרם כהונתו של נוה כראש לשכת עורכי הדין עמד ממוצע העוברים בבחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין על כ-71%. מאז היבחרו של נוה לראש לשכת עורכי הדין ביוני 2015 חלה ירידה תלולה באחוזי ההצלחה של הנבחנים בבחינת לשכת עורכי הדין לכ-46%. במועד נובמבר 2015 עמדו אחוזי המעבר על כ-60%, במועד מאי 2016 כ-54% עוברים, במועד נובמבר 2016 כ-37% עוברים, במועד מאי 2017 כ-44% עוברים ובמועד דצמבר 2017, בו הונהג נוסח בחינה חדש בעקבות המלצות ועדת חוקה חוק ומשפט, צנח שיעור מעבר הבחינה ל-34% בלבד.[7]
בשנת 2018 נחשף כי הלשכה הייתה מעורבת בחיבור בחינות ההסמכה וזאת בניגוד לחוק. חוק לשכת עורכי הדין, תוקן כך שהוציא מידי הלשכה את המעורבות בחיבור הבחינה, והטיל את מלאכת חיבור הבחינה על ועדה בוחנת שממונה על ידי שר המשפטים.[8]
הסמכה מחדש לעורכי דין מחו"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
משפטנים שסיימו את לימודיהם בחו"ל והוכשרו כעורכי דין במדינה זרה נדרשים לעבור סדרת בחינות להסמכה מחדש על מנת לקבל רישיון לעסוק בעריכת דין בארץ. המבחנים נערכים על ידי לשכת עורכי הדין.
המבחנים כוללים את הבחינות הבאות[9]:
- בחינה בשפה העברית.
- בחינה בדיני עונשין ודיון פלילי.
- בחינה בדיני קניין.
- בחינה בסדר דין אזרחי ואתיקה מקצועית.
- בחינה בדיני חוקה ומנהל.
- בחינה בדיני מסחר א'.
- בחינה בדיני מסחר ב' ודיני מיסים.
- בחינה בדיני משפחה וירושה.
את כל הבחינות, פרט לבחינה בשפה העברית ניתן לערוך בשפה זרה. לאחר מעבר בבחינות יכולים המשפטנים להתחיל בהתמחות ובהליך ההסמכה מחדש וקבלת רישיון עריכת דין ישראלי. במסגרת ההכנה לבחינות, נערכים שני קורסים - מדרשה לעולים ע"ש השופט מקס צ'רנובילסקי[10] (אחת לשנה בתל אביב-יפו) וקורס הסמכה מחדש בלשכת עורכי הדין בירושלים (אחת לחצי שנה).
ביקורת על כוחה וסמכויותיה של הלשכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאורך השנים נמתחו על לשכת עורכי הדין ביקורות על כך שלא מדובר בגוף פונקציונלי, שמטרתו הסדרה של מקצוע עריכת הדין על מנת להבטיח את איכות השירות.
הזרם העיקרי של הביקורת טוען שלא אחת הלשכה מבססת ומבצרת את מעמדה תוך העצמת אינטרסים עצמאיים של החברים בה.[11] המחזיקים בדעה זו גורסים כי השמירה על "כבוד המקצוע" ועל יוקרתו נועדה לשמר את יוקרת עורכי הדין עצמם. לפי ביקורת זו, הלשכה מנסה למקסם את התועלות והרווחים שמתקבלים לחבריה, בעבור השירותים שהם מספקים. המבקרים מתמקדים במספר תופעות, למשל האיסור על אדם שאינו חבר הלשכה לתת שירותים משפטיים (סעיף 20 לחוק) מביא לבלעדיות שמעצימה את התלות בעורכי הדין ובלשכה, והבעייתיות בהיות הלשכה גוף עצמאי המפקח על עצמו (באמצעות דין משמעתי) ללא התערבות ופיקוח חיצוני.[12]
ביקורת אחרת מתמקדת במבנה הלשכה ובסמכויותיה באופן קונקרטי יותר. המבקרים מזרם זה מתבססים על ניתוח השוואתי של סמכויות הלשכה בארץ ביחס למדינות אחרות. לדוגמה, יש הטוענים[13] נגד העובדה שלשכת עורכי הדין היא הגוף שמסמיך עורכי דין בישראל (ובתוך כך גם מפקחת על ההתמחות ועל בחינות ההסמכה). המבקרים מתבססים על כך שבמדינות המשפט המקובל המדינה היא שמסמיכה את עורכי הדין ולא הגופים המקבילים ללשכת עורכי-הדין, אשר מאגדים אותם לאחר מכן. [14][15]
ביקורת על התנהלות ועדות האתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביקורת הנוגעת למהותן והתנהלותן של ועדות האתיקה מעלה טענות על היעדר פיקוח חיצוני מובנה על עורכי הדין ועל הלשכה עצמה, כיוון שוועדת האתיקה ובתי הדין המשמעתיים הם מוסדות פנימיים של הלשכה (הדיינים הם עורכי דין חברי הלשכה). אחת המסקנות של זרם ביקורת זה היא שללשכת עורכי הדין מסורות סמכויות רבות ביחס למדינות אחרות בעולם וייתכן כי סמכויות אלו נרחבות מידי.
עוד נטען כי לא קיים רישום מסודר של התלונות והדיונים עצמן מתקיימים במתכונת של "דיון פנימי וסגור" וזאת ללא סמכות חוקית.[16]
ראשי לשכת עורכי הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מניין | תמונה | ראש הלשכה | כהונה | הערה |
|---|---|---|---|---|
| 1 | 
|
יהושע רוטנשטרייך | 1962–1972 | |
| 2 | .png)
|
יצחק טוניק | 1972–1979 | כיהן בהמשך גם כמבקר המדינה |
| 3 | 
|
אמנון גולדנברג | 1979–1983 | |
| 4 | _-_Prime_Minister_Yitzhak_Rabin_and_President_Haim_Herzog_during_the_inauguration_of_the_Supreme_Court_Building_in_Jerusalem._(cropped1).jpg)
|
דוד ליבאי | 1983–1985 | כיהן בהמשך גם כשר המשפטים |
| 5 | 
|
מנחם ברגר | 1985–1987 | |
| 6 | 
|
יעקב רובין | 1987–1991 | |
| 7 | 
|
דרור חטר-ישי | 1991–1999 | |
| 8 |
|
שלמה כהן | 1999–2007 | |
| 9 | 
|
יורי גיא-רון | 2007–2011 | |
| 10 | 
|
דורון ברזילי | 2011–2015 | |
| 11 | _Nave_(cropped).jpg)
|
אפי נוה | 2015–2019 | התפטר לאחר שהועמד לדין |
| 12 | 
|
אבי חימי | 2019–2023 | עד יוני 2019 כיהן כמ"מ לאחר התפטרות קודמו. בראשית 2023 התפטר בעקבות טענות להטרדה מינית. |
| (12) |
|
ליאור שפירא | פברואר - מרץ 2023 | ממלא מקום[17] |
| 13 |
 |
עמית בכר | מרץ 2023 | נבחר במועצה הארצית במרץ 2023 ובהמשך נבחר בבחירות הכלליות הסדירות ביוני 2023 |
ראשי מחוזות בלשכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מחוז תל אביב – עו"ד ליאור שפירא
- מחוז ירושלים – עו"ד ארז צ'צ'קס
- מחוז חיפה – עו"ד שאדי סרוג'י
- מחוז צפון – עו"ד מוחמד נעאמנה
- מחוז מרכז – עו"ד רומי קנבל
- מחוז דרום – עו"ד אלעד דנוך
תביעות משפטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסגת גבול המקצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
במסגרת הלשכה פועלת הוועדה להגנת המקצוע,[18] שתפקידה לפעול נגד גופים שלהבנתה פועלים בניגוד לסעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, כלומר מבצעים פעולות שיוחדו בחוק רק לעורכי דין, או בניגוד לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו–1986, האוסרים על עורך-דין לייצג לקוח שהופנה אליו על ידי גוף שאין עיסוקו בעריכת-דין ואשר מפרסם את מתן השירותים המשפטיים כדי להפיק רווחים. במסגרת זו הגישה הלשכה תביעות נגד "פיצוי נמרץ",[19] חברת "המרכז למימוש זכויות רפואיות",[20] חברת "חשבים ה.פ.ס"[21] ועוד.
בראשות הוועדה מכהן המשנה לראש לשכת עורכי הדין עו"ד יוסף ויצמן
בנוסף להגשת תביעות, יוצאת הלשכה מפעם לפעם במסעי פרסום המדגישים את חשיבות ההסתייעות בעורך דין.[22]
תביעת דיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בינואר 2017 הגיש אפי נוה, ראש לשכת עורכי הדין, תביעת דיבה נגד העיתונאית שרון שפורר בעקבות סדרת כתבות שפרסמה כנגד התנהלותו.[23] הצדדים הופנו להליך גישור.[24] גם לשכת עורכי הדין הגישה תביעת דיבה נגד שפורר, בסך כמיליון ש"ח. ביולי 2019 החליטה לשכת עורכי הדין למשוך את תביעתה,[25] אך פניית הלשכה לבית המשפט למחיקת התביעה ללא חיוב בהוצאות נתקלה בהתנגדות של שפורר, שדרשה שבית המשפט יחייב את הלשכה לשלם לה הוצאות משפט בסכום זהה לסכום התביעה.[26] בית המשפט פסק לשפורר הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך 70 אלף ש"ח.[27]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של לשכת עורכי הדין בישראל (בעברית ובאנגלית)
לשכת עורכי הדין בישראל, ברשת החברתית פייסבוק
לשכת עורכי הדין בישראל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
לשכת עורכי הדין בישראל, סרטונים בערוץ היוטיוב
לשכת עורכי הדין בישראל, דף שער בספרייה הלאומית
חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א–1961, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
היסטוריית החקיקה של חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א–1961, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת- כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) התשמ"ו-1986
- ענת יורובסקי, היום שאחרי נוה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 5 באפריל 2019
- שחר אלדר, הזכות לסוס בלי מושכות – על הקשר בין הזכות לייצוג על ידי עורך דין לבין מעמדה המונופוליסטי של לשכת עורכי הדין בישראל, קריית המשפט ו', תשס"ו
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961
- ^ יעל צ'כנובר, מנדלבליט ב"כנס חירום" של לשכת עורכי הדין: "זה זמן פציעות, גודל השעה מחייב לעצור", באתר ynet, 20 ביולי 2023
- ^ 1 2 "מובילי הפגנות קפלן מסתערים על לשכת עורכי הדין", באתר ערוץ 7, 2023-06-06
- ^ רשימת חברי המועצה הארצית הנוכחיים
- ^ חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 38), התשע"ו-2016, באתר הכנסת
- ^ שוקי שטאובר, עו"ד ועוד, 2005, הפרק "עו"ד ד"ר יעקב נאמן", עמ' 162.(הקישור אינו פעיל, 20.2.2019)
- ^
אפרת נוימן, התוצאה הגרועה מעולם: 66% מהמתמחים נכשלו בבחינות לשכת עורכי הדין, באתר TheMarker, 26 בדצמבר 2017
- ^ עקיבא ביגמן, מבחן השקיפות, באתר ישראל היום, 5 ביולי 2018
- ^ הרשמה לבחינות ההסמכה מחדש באתר לשכת עורכי הדין: http://www.israelbar.org.il/article_inner.asp?pgId=115046&catId=2008
- ^ המדרשה לעולים חדשים ע"ש השופט מקס צ'רנובילסקי לשכת עורכי הדין
- ^ עלי זלצברגר, קשר המשפטנים הישראלי: על לשכת עורכי הדין בישראל ובעלי בריתה, משפטים לב, 43
- ^ דרור ארד-איילון, הרפורמה בדין המשמעתי, אתיקה מקצועית, גיליון 27 (12.7.09)
- ^ לימור זר גוטמן, הרפורמה בדין המשמעתי של עורכי הדין: האם תוקנו הליקויים? המשפט, טו
- ^ מבקר המדינה, פעילות לשכת עורכי הדין בישראל | דוח שנתי 70ב | 2020
- ^ לימור זר-גוטמן, הרפורמה בדין המשמעתי של עורכי הדין: האם תוקנו הליקויים?
- ^ התנועה לחופש המידע, הנתונים המטרידים של לשכת עורכי הדין: 95% מהתלונות נגד עורכי דין במחוז תל אביב - לא התקבלו, באתר התנועה לחופש המידע, 6 במרץ 2019
- ^ רן רימון, ההיסטוריה חוזרת, גם בלשכת עורכי הדין, באתר ynet, 31 בינואר 2023
- ^ איסור הסגת גבול מקצוע עריכת הדין, באתר של לשכת עורכי הדין בישראל
- ^ בג"ץ 9596/02 פיצוי נמרץ - המומחים למימוש זכויות רפואיות וביטוחים נ' שר המשפטים ולשכת עורכי הדין בישראל, ניתן ב־17 ביוני 2003
- ^ ע"א 4223/12 המרכז למימוש זכויות רפואיות ואחרים נ' לשכת עורכי הדין בישראל, ניתן ב־25 ביוני 2014
- ^ ת"א (י-ם) 50926-10-15 לשכת עורכי הדין בישראל נ' חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ, ניתן ב-26 בינואר 2017
אלה לוי-וינריב, איך נוצחה לשכת עורכי הדין ע"י האלגוריתמים המשפטיים, באתר גלובס, 28 ביולי 2018 - ^
חלית? נפגעת? חשוב שתדע: רק עורך דין יכול להיות איתך בוועדה הרפואית, 1 בנובמבר 2016, סרטון באתר יוטיוב
- ^ אפרת נוימן, בעקבות תחקיר נגדו - יו"ר לשכת עוה"ד אפי נוה תובע את העיתונאית שרון שפורר, באתר TheMarker, 1 בפברואר 2017
- ^ אורן פרסיקו, חוכא ואיטלולא, באתר העין השביעית, 18 ביולי 2017
- ^ חן מענית, לשכת עוה"ד החליטה לסגת מהתביעה נגד שרון שפורר, באתר גלובס, 16 ביולי 2019
- ^ אורן פרסיקו, "להרתיע תובעי סרק", באתר העין השביעית, 31 באוגוסט 2019
- ^ חן מענית, "נשרפו לי הפיוזים": לשכת עוה"ד ואפי נוה ישלמו לשרון שפורר 70 אלף שקל, באתר גלובס, 22 בספטמבר 2019
| ראשי לשכת עורכי הדין | ||
|---|---|---|
|