לסלו השלישי, מלך הונגריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לסלו השלישי, מלך הונגריה
Harmadik László magyar király
לידה 1199?
סקשפהרוואר, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 במאי 1205 (בגיל 6 בערך)
וינה, דוכסות אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בזילקת סקשפהרוואר עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה politician before the emergence of political parties עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת בית ארפאד
אב אימרה הראשון, מלך הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
אם קונסטנס מאראגון, קיסרית האימפריה הרומית הקדושה עריכת הנתון בוויקינתונים
מלך הונגריה ומלך קרואטיה
30 בנובמבר 12047 במאי 1205
(22 שבועות ו־5 ימים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לסלו השלישי, מלך הונגריההונגרית: Harmnadik László magyar király, בסלובקית וקרואטית: Ladislav III;‏ 12007 במאי 1205) היה מלך הונגריה וקרואטיה בין 1204 ל-1205.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסלו היה בנם היחיד של אימרה הראשון, מלך הונגריה וקונסטנצה מאראגון, בתם של אלפונסו השני, מלך אראגון וסאנצ'ה מקסטיליה, מלכת אראגון.[1] התאריך המדויק של לידת לסלו אינו ידוע, אך סביר להניח שהוא נולד בסביבות 1200, על פי ההיסטוריונים גיולה קריסטו ופרנץ מק.[1] לאחר שחלה קשות, הורה המלך אימרה להכתרה של לסלו כיורש עצר בניסיון להשיג את הירושה לבנו התינוק.[2] ואכן, ב-26 באוגוסט 1204 הוכתר לסלו על ידי יאנוש, ארכיבישוף קלוסקה.[3][4] אימרה הגיע להסדר עם אחיו הצעיר והמתריס, אנדראש, שאותו כלא.[5] הוא שחרר את אנדראש, וגרם לו לחזור בתשובה למשך תקופת העוצרות של לסלו.[6]

ב-30 בנובמבר 1204 מת המלך אימרה, ולסלו מלך במקומו.[4] אינוקנטיוס השלישי שלח מכתב לדוכס אנדראש, והזהיר אותו לכבד את האינטרסים של המלך.[2] עם זאת, אנדראש סירב לקבל את אזהרתו של האפיפיור, ותפס את הכסף שאימרה הפקיד במנזר פייליס עבור לסלו.[2] בהתחשב בכך שלסלו נרדף על ידי אנדראש, ברחה קונסטנצה לאוסטריה, ולקחה איתה את לסלו.[2][6]

אף על פי שאנדראש עשה כל מאמץ לתפוס את המלכה קונסטנצה ואת המלך לסלו לפני שיכלו להימלט, הם הצליחו להגיע לווינה, אוסטריה.[2] לאופולד השישי, דוכס אוסטריה, שהיה בן דודם של אימרה ואנדראש, העניק מחסה ללסלו ואמו, אף על פי שאנדראש איים עליו בפלישה.[7] לסלו נפטר בפתאומיות ב-7 במאי 1205,[4] וגופתו הובאה לסקשפהרוואר לקבורה.[8]

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

גזה השני, מלך הונגריה
 
יפרוסיניה מקייב
 
ריינלד משאטיון
 
קונסטנס מאנטיוכיה
 
רמון ברנגר הרביעי, רוזן ברצלונה
 
פרונלה, מלכת אראגון
 
אלפונסו השביעי, מלך לאון
 
רקסה מפולין, מלכת קסטיליה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בלה השלישי, מלך הונגריה
 
 
 
 
 
אגנס מאנטיוכיה
 
 
 
 
 
אלפונסו השני, מלך אראגון
 
 
 
 
 
סאנצ'ה מקסטיליה, מלכת אראגון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אימרה הראשון, מלך הונגריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קונסטנצה מאראגון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לסלו השלישי, מלך הונגריה


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Kristó & Makk 1996, p. 227, Appendix 4.
  2. ^ 1 2 3 4 5 Kristó & Makk 1996, p. 227.
  3. ^ Érszegi & Solymosi 1981, p. 127.
  4. ^ 1 2 3 Bartl et al. 2002, p. 30.
  5. ^ Érszegi & Solymosi 1981, pp. 126–127.
  6. ^ 1 2 Engel 2001, p. 89.
  7. ^ Kristó & Makk 1996, pp. 227–228.
  8. ^ Kristó & Makk 1996, p. 228.