לסלו השלישי, מלך הונגריה
 | |||||
| לידה |
1199? סקשפהרוואר, הונגריה  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
7 במאי 1205 (בגיל 6 בערך) וינה, דוכסות אוסטריה | ||||
| מדינה |
הונגריה | ||||
| מקום קבורה |
בזילקת סקשפהרוואר | ||||
| מפלגה |
politician before the emergence of political parties | ||||
| שושלת בית ארפאד | |||||
| |||||
| |||||
  | |||||
לסלו השלישי, מלך הונגריה (בהונגרית: Harmnadik László magyar király, בסלובקית וקרואטית: Ladislav III; 1200 – 7 במאי 1205) היה מלך הונגריה וקרואטיה בין 1204 ל-1205.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לסלו היה בנם היחיד של אימרה הראשון, מלך הונגריה וקונסטנצה מאראגון, בתם של אלפונסו השני, מלך אראגון וסאנצ'ה מקסטיליה, מלכת אראגון.[1] התאריך המדויק של לידת לסלו אינו ידוע, אך סביר להניח שהוא נולד בסביבות 1200, על פי ההיסטוריונים גיולה קריסטו ופרנץ מק.[1] לאחר שחלה קשות, הורה המלך אימרה להכתרה של לסלו כיורש עצר בניסיון להשיג את הירושה לבנו התינוק.[2] ואכן, ב-26 באוגוסט 1204 הוכתר לסלו על ידי יאנוש, ארכיבישוף קלוסקה.[3][4] אימרה הגיע להסדר עם אחיו הצעיר והמתריס, אנדראש, שאותו כלא.[5] הוא שחרר את אנדראש, וגרם לו לחזור בתשובה למשך תקופת העוצרות של לסלו.[6]
ב-30 בנובמבר 1204 מת המלך אימרה, ולסלו מלך במקומו.[4] אינוקנטיוס השלישי שלח מכתב לדוכס אנדראש, והזהיר אותו לכבד את האינטרסים של המלך.[2] עם זאת, אנדראש סירב לקבל את אזהרתו של האפיפיור, ותפס את הכסף שאימרה הפקיד במנזר פייליס עבור לסלו.[2] בהתחשב בכך שלסלו נרדף על ידי אנדראש, ברחה קונסטנצה לאוסטריה, ולקחה איתה את לסלו.[2][6]
אף על פי שאנדראש עשה כל מאמץ לתפוס את המלכה קונסטנצה ואת המלך לסלו לפני שיכלו להימלט, הם הצליחו להגיע לווינה, אוסטריה.[2] לאופולד השישי, דוכס אוסטריה, שהיה בן דודם של אימרה ואנדראש, העניק מחסה ללסלו ואמו, אף על פי שאנדראש איים עליו בפלישה.[7] לסלו נפטר בפתאומיות ב-7 במאי 1205,[4] וגופתו הובאה לסקשפהרוואר לקבורה.[8]
אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לסלו השלישי, מלך הונגריה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Kristó & Makk 1996, p. 227, Appendix 4.
- ^ 1 2 3 4 5 Kristó & Makk 1996, p. 227.
- ^ Érszegi & Solymosi 1981, p. 127.
- ^ 1 2 3 Bartl et al. 2002, p. 30.
- ^ Érszegi & Solymosi 1981, pp. 126–127.
- ^ 1 2 Engel 2001, p. 89.
- ^ Kristó & Makk 1996, pp. 227–228.
- ^ Kristó & Makk 1996, p. 228.