ליאון דעואל
 | |
| לידה |
1962 (בן 62 בערך) תל אביב-יפו, ישראל  |
|---|---|
| ענף מדעי |
מדעי המוח, נוירופסיכולוגיה, נוירופיזיולוגיה |
| מקום לימודים | |
| מנחה לדוקטורט |
שלמה בנטין |
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט |
ליעד מודריק, שלומית יובל גרינברג |
|
www | |
  | |
ליאון יונה דעואל (נולד ב-1962) הוא פרופסור מן המניין לפסיכולוגיה ומדעי המוח ורופא ישראלי, מחזיק הקתדרה על שם ג'ק סקירבול לחקר המוח, חבר המרכז למדעי המוח על שם אדמונד ולילי ספרא באוניברסיטה העברית וראש החוג לפסיכולוגיה לשעבר באוניברסיטה זו.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליאון דעואל נולד בתל אביב ולמד בגימנסיה הרצליה. עשה שנת שירות עם ילדים בסיכון ושירת 4 שנים בצה"ל[1] בחיל המודיעין. לאחר שירותו הצבאי בגיל 23 החל ללמוד בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב לקראת תואר דוקטור לרפואה (M.D). את התואר סיים בשנת 1993, כאשר במהלך לימודיו זכה 6 פעמים בפרס הדיקן, הניתן לראשון ברשימת הדיקן, פעם אחת בפרס הרקטור ולבסוף בפרס עבודת דוקטור לרפואה הטובה ביותר.
לאחר סיום לימודי הרפואה הוא החל בלימודי דוקטור לפילוסופיה (Ph.D) במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית אותו סיים בהצטיינות בשנת 2001 תחת הנחייתו של פרופ' שלמה בנטין. לאחר מכן המשיך לבתר-דוקטורט באוניברסיטת ברקלי שם התמחה במעבדתו של פרופ' רוברט נייט (אנ'), נוירולוג וחוקר מוח, ובמעבדתו של מארק ד'אספוסיטו (mark d'esposito) גם הוא נוירולוג וחוקר מוח. לאחר סיום המחקר במעבדתו של נייט, התקבל דעואל לאוניברסיטה העברית כמרצה בכיר ופתח את המעבדה למדעי המוח הקוגניטיביים באדם. עם הזמן התקדם באוניברסיטה זו עד לדרגת פרופסור מן המניין אותה קיבל בשנת 2009. בשנים 2012–2015 כיהן כראש המחלקה לפסיכולוגיה, ומשנת 2012 הוא מנהלה האקדמי של היחידה לדימות מוחי במרכז לחקר המוח באוניברסיטה העברית.
בין תלמידיו נמנים חברי סגל בכירים באוניברסיטאות בישראל כמו פרופ' ליעד מודריק ופרופ' שלומית יובל גרינברג.
מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחקרו של דעואל מתפרש על שלל ענפי הנוירופסיכולוגיה הקוגניטיבית של האדם על קו התפר שבין תהליכים מודעים ותהליכי תפיסה לא מודעים, התפקיד של קשב וייצוג המרחב בתפיסה מודעת ואפיון התהליכים המתרחשים ללא מודעות או קשב. כמו כן חוקר דעואל גם זיכרון עבודה[2], וקבלת החלטות[3], כאשר עיקר כליו המחקריים הם FMRI[4], אלקטרואנצפלוגרם[5] ומטלות פסיכופיזיקה. כמו כן, דעואל השתמש לא פעם ברישומים הנלקחים ישירות ממוח האדם תוך כדי ניתוח באמצעות מכשיר ECoG (אנ')[6][7].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ליאון דעואל- ערוץ הווידאו של ליאון דעואל, באתר Youtube
- פרסומים מדעיים של ליאון דעואל, באתר גוגל סקולר (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Growing Up in Science with Leon Deouell באתר מכון מקס פלנק
- ^ Miller, B. T., Deouell, L. Y., Dam, C., Knight, R. T., & D'Esposito, M. (2008). Spatio-temporal dynamics of neural mechanisms underlying component operations in working memory. Brain research, 1206, 61-75.
- ^ Marciano, D., Bentin, S., & Deouell, L. Y. (2018). Alternative outcomes create biased expectations regarding the received outcome: Evidence from event-related potentials. Neuropsychologia, 113, 126-139.
- ^ לדוגמה: Ramot, M., Wilf, M., Goldberg, H., Weiss, T., Deouell, L. Y., & Malach, R. (2011). Coupling between spontaneous (resting state) fMRI fluctuations and human oculo-motor activity. Neuroimage, 58(1), 213-225.
- ^ ראו Yuval-Greenberg, S., Tomer, O., Keren, A. S., Nelken, I., & Deouell, L. Y. (2008). Transient induced gamma-band response in EEG as a manifestation of miniature saccades. Neuron, 58(3), 429-441.
- ^ לדוגמה: Dürschmid, S., Edwards, E., Reichert, C., Dewar, C., Hinrichs, H., Heinze, H. J., ... & Knight, R. T. (2016). Hierarchy of prediction errors for auditory events in human temporal and frontal cortex. Proceedings of the National Academy of Sciences, 113(24), 6755-6760.
- ^ Sadeh, B., Ward, A., Gerber, E., Deouell, L., & Knight, R. T. (2014). Phase-amplitude cross-frequency coupling sensitivity to phase shifts and sporadic potentials: possible spurious coupling in ECoG and scalp EEG data. Journal of Vision, 14(10), 632-632.
| בקרת זהויות |
|
|---|
