לוח אוחוצק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לוח אוחוצק במערך הלוחות בצפון-מערב האוקיינוס השקט[1]

לוח אוחוצק הוא לוח טקטוני הכולל את קרקעית ים אוחוצק, את חצי האי קמצ'טקה, את האי סחלין, את האיים הקוריליים, את האי הוקאידו, את חלקו הצפון-מזרחי של האי הונשו ביפן, ואת חלקו המזרחי של ים יפן. הלוח נחשב בעבר כחלק מהלוח הצפון-אמריקאי,[2] אך בעקבות כמה רעידות אדמה ומחקר נרחב הוכר כלוח נפרד.[3][4]

גבולות טקטוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוח אוחוצק גובל בחמישה לוחות טקטוניים ובשוליו חמישה צמתים משולשים,[5] לפי כיוון השעון:

בצפון גובל לוח אוחוצק בלוח הצפון-אמריקאי. מפגש לוחי זה הוא גבול חילוף, המתבטא בהעתק חילוף שמאלי לאורך העתק אולחאן שאורכו כ-1,500 ק"מ, הנמתח מצפון השקע מערבה לאורך רכס צ'רסקי בצפון רפובליקת סאחה-יקוטיה.[6]

הגבול עם הלוח הצפון אמריקאי פונה דרומה בפינה הצפון-מזרחית של לוח אוחוצק, ומתחבר לצומת משולש עם שקע קוריל-קמצ'טקה ועם השקע האלאוטי המשתרע בין קמצ'טקה ואלסקה לאורך קשת האיים האלאוטיים. בצומת משולש זה מופחת חלקה הצפוני של שרשרת ההרים התת-מימיים הוואי-אמפרור, שנוצרה מעל הנקודה החמה של הוואי.

במזרח הלוח משתרע שקע קוריל-קמצ'טקה – אזור הפחתה בו נוחת הלוח הפסיפי מתחת ללוח אוחוצק. כחלק מטבעת האש וכתוצאה מהפחתה זו מתבטא גבול זה בגעשיות נרחבת ובפעילות סייסמית ענפה. מאז תחילת המאה ה-20 אירעו בו רעידות אדמה רבות, בהן כמה בדרגה 8 ומעלה בסולם מגניטודה לפי מומנט.[7] תוצרי הגעשיות מתבטאים בהרי הגעש הפעילים של קמצ'טקה ובהיווצרות קשת האיים הקוריליים המשתרעת מדרום להם.

הפינה הדרום-מזרחית של לוח אוחוצק היא צומת משולש נוסף, בו נפגש חלקו הדרומי של שקע יפן עם חלקו הצפוני של שקע איזו-בונין הנמתח מדרום לצומת, ובגבול סגירה בין לוח אוחוצק והלוח הפיליפיני הנמתח ממערב לצומת ומהווה את גבולו הדרומי של הלוח. הפעילות הטקטונית בצומת משולש זה אחראית להתרחשות רעידת האדמה בסנדאי בשנת 2011 בדרגה 9.0 בסולם מגניטודה לפי מומנט ולגלי הצונאמי שנוצרו בעקבותיה.

צומת משולש שלישי קיים בנקודה הדרום-מערבית של הלוח, במפגש בין לוח אוחוצק, הלוח הפיליפיני והלוח האמורי.

צומת משולש רביעי קיים בגבולו המערבי של לוח אוחוצק. מדרום לו, במזרח ים יפן, משתרע גבול סגירה עם הלוח האמורי המתבטא בפעילות סייסמית ערה,[8] ומצפון לו – מפגש עם הלוח האירואסייתי המתבטא בגבולות מעורבים: חלקו הדרומי הקרוב לצומת המשולש הוא גבול סגירה, וחלקו הצפוני – גבול פתיחה. ממערב לצומת המשולש נמתח גבול חילוף בין הלוח האירואסייתי והלוח האמורי.

בפינה הצפון-מערבית של הלוח קיים צומת משולש חמישי במפגש בין לוח אוחוצק, הלוח האירואסייתי והלוח הצפון-אמריקאי.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפה טופוגרפית של השדה הגעשי קליוצ'בסקוי (Ключевской) בקמצ'טקה

לוח אוחוצק הוא חלק מליתוספירה יבשתית ומורכב מקרום סלעי קשיח.[9] מיקומו והפעילות הטקטונית בשוליו הופכים אותו ללוח פעיל מבחינה געשית, מבנית וסייסמית.

הפחתה וגעשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבולו המזרחי של לוח אוחוצק הוא הפינה הצפון-מערבית של טבעת האש, וכשאר חלקיה הוא מתבטא בהפחתה ובגעשיות פעילה. חלק זה של הלוח מורכב משתי חגורות געשיות: קשת האיים הקוריליים והקשת הגעשית של קמצ'טקה. הגעשיות שיצרה את האיים הגעשיים ואת הרי הגעש הללו נובעת מהפחתת הלוח הפסיפי לאורך שקע קוריל-קמצ'טקה.

מעוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפינה הצפון-מערבית של לוח אוחוצק מתאפיינת במעוות הנובע מלחיצה של הלוח הצפון-אמריקאי והלוח האירואסייתי הנגרמת מתנועתם סביב האוקיינוס הארקטי:[9]

המעוות מתבטא בהיווצרות מקטעים התחומים בהעתקים שכיוונם הכללי מצפון-מערב לדרום-מזרח, ומדידות גאודזיות שנערכו באמצעות GPS מציגות תנועה של אחד המקטעים הללו לדרום-מזרח לאורך העתק חילוף שמאלי. מעוות זה נחלש בכיוון מרכז הלוח.

סייסמולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור הפעיל ביותר מבחינה סייסמית הוא שקע קוריל-קמצ'טקה בשולי המזרחיים של לוח אוחוצק. בקרטיקון עליון החלה הפחתה של הלוח הפסיפי אל מתחת ללוח אוחוצק. הפחתה זו פעילה גם כיום, והיא מתבטאת ברעידות אדמה רבות, שחלקן בדרגה 8 ומעלה בסולם מגניטודה לפי מומנט.[7]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לוח אוחוצק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]