לוחות ושברי לוחות מונחות בארון
לוחות ושברי לוחות מונחות בארון הוא פתגם בתלמוד שמשמעות נמשלו הוא שיש לכבד את החכם גם לאחר ששכח את תלמודו.
מקור הביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקור הביטוי בתלמוד בבלי, מסכת ברכות דף ח' עמוד ב'[1]:
- "כדאמר להו רבי יהושע בן לוי לבניה ... והזהרו בזקן ששכח תלמודו מחמת אונסו דאמרינן לוחות ושברי לוחות מונחות בארון"
הביטוי מופיע שוב במסכת מנחות[2]:
- "אשר שברת ושמתם בארון תני רב יוסף מלמד שהלוחות ושברי לוחות מונחין בארון מכאן לתלמיד חכם ששכח תלמודו מחמת אונסו שאין נוהגין בו מנהג בזיון"
המשל[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשל של הפתגם מתייחס ללוחות הברית. בתורה מסופר שמשה ירד מהר סיני עם לוחות הברית הראשונים בעת שבני ישראל חטאו בחטא העגל ובראותו את העם חוטא שבר את הלוחות[3]. בהמשך משה מכין לוחות אחרים, שניים, והקב"ה כותב עליהם את עשרת הדברות.
הגמרא במסכת בבא בתרא[4] אומרת שארון הברית הכיל את הלוחות השניים השלמים יחד עם שברי הלוחות הראשונים. במדרש ספרי מופיע שהיו שני ארונות, אחד שהכיל את הלוחות השניים, והשני שהכיל את שברי הלוחות[5].
הנמשל[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנמשל של הפתגם הוא שיש לכבד תלמיד חכם ששכח את תלמודו מחמת זקנתו. היו שכתבו שאין צורך לכבד אותו כמו שמכבדים תלמיד חכם, אלא כבוד קצת[6].
בעיתונות המאה ה-19 שימש הביטוי גם לציין את הכבוד שיש לרחוש לחכמים שמתו[7].
בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחד מספריו של הרב שג"ר נקרא "לוחות ושברי לוחות" כדי לבטא שיש בו הן ערעור ושבירה של מוסכמות רבות והן ניסיון לבנות דרך אמונית וחינוכית חלופית[8].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ח', עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף צ"ט, עמוד א'
- ^ ספר שמות, פרק ל"ב, פסוק י"ט
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ד, עמוד ב'
- ^ s:ספרי על במדבר י#פסוק לג
- ^ שאול הכהן קאיצנעלינזהאן, תשובה, עברי אנכי, 6 במרץ 1868
- ^ דור הנפילים, הצפירה, 21 בפברואר 1887
הארשיץ, המגיד, 24 בדצמבר 1873
שאלת המתים, המליץ, 29 ביוני 1880 - ^ שמעון גרשון רוזנברג - שג"ר, לוחות ושברי לוחות, עמ' 11