לה ריוחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לה ריוחה (קהילה אוטונומית)
Comunidad Autónoma de La Rioja
סמל לה ריוחה
סמל לה ריוחה
דגל לה ריוחה
דגל לה ריוחה
מדינה ספרדספרד ספרד
מושל חוסה איגנסיו סניסרוס
המפלגה העממית
רשות מחוקקת הפרלמנט של לה ריוחה עריכת הנתון בוויקינתונים
מחוזות בקהילה האוטונומית 1
בירת הקהילה האוטונומית לוגרוניו
שפה רשמית ספרדית
תאריך ייסוד 11 בינואר 1982
שטח 5,045 קמ"ר (דירוג: 16)
גובה 1,074 מטרים
 ‑ הנקודה הגבוהה Mount San Lorenzo (2,262 מטר) עריכת הנתון בוויקינתונים
 ‑ הנקודה הנמוכה אברו (260 מטר) עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה
 ‑ בקהילה האוטונומית 319,796 (דירוג: 17, 2021)
 ‑ צפיפות 60.72 נפש לקמ"ר (2006)
קואורדינטות 42°15′N 2°30′W / 42.25°N 2.5°W / 42.25; -2.5 
אזור זמן UTC +1
http://www.larioja.org

לחצו כדי להקטין חזרה

האיים הקנרייםפורטוגלאנדורהצרפתגיברלטרמרוקואלג'יריהגליסיהאסטוריאסקנטבריהחבל הבסקיםנווארהלה ריוחהאראגוןקסטיליה ולאוןקטלוניהמדרידקסטיליה-לה מנצ'הולנסיההאיים הבלארייםאקסטרמדורהאנדלוסיהמורסיהקסטיליה ולאוןסאוטהמלייה
(למפת לה ריוחה רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לה ריוחהספרדית: La Rioja) היא קהילה אוטונומית בצפון ספרד.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לה ריוחה היא הקטנה ביותר מבחינת כמות אוכלוסין (כ־300,000), והקטנה ביותר בשטחה בחצי האי האיברי. גובלת במזרח באראגון, בצפון בחבל הבסקים ונווארה וממערב ומדרום בקסטיליה ולאון.

לה ריוחה מורכבת ממחוז אחד בלבד, ששמו "לה ריוחה", כשם הקהילה האוטונומית. בירתה של לה ריוחה היא לוגרוניו ובה כ♠136,841 תושבים. היישובים הגדולים הנוספים בלה ריוחה הם: ארנדו (14,954 תושבים), קלאורה (20,600 תושבים) וארו (9,558 תושבים).

לה ריוחה משתרעת 120 קילומטר לאורך נהר אברו בעמק מוקף הרים, ברוחב משתנה ששיאו מגיע ל־50 קילומטרים.

לה ריוחה ידועה בתעשיית היין שלה, אשר החלה כבר בתקופה הרומאית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל במאה העשירית הייתה לה ריוחה אזור ספר בין ממלכות נווארה וקסטיליה. בבוררות של הנרי הראשון, מלך אנגליה, נמסר האזור לקסטיליה וסופח אליה רשמית ב־1177. אולם האזור המשיך להחליף ידיים בין הממלכות הנוצריות השונות.

צרפת של נפוליאון, בעת כיבושיה בספרד, הכריזה על לה ריוחה כמחוז נפרד. פרדיננד השביעי, מלך ספרד, ביטל את ההחלטה וחילק את אזור לה ריוחה בין המחוזות השכנים. בחלוקת ספרד למחוזות ב־1833 חזר האזור להיות מחוז עצמאי בשם לוגרוניו. במעבר לדמוקרטיה, אחרי מותו של הגנרל פרנקו, הוחלט שלה ריוחה תהיה קהילה אוטונומית נפרדת, בגלל הייחוד הכלכלי של האזור, לעומת שכנותיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לה ריוחה בוויקישיתוף